שו"ת הרשב"א חלק ז ט׳Teshuvot haRashba part VII 9
א׳עוד נשאל מי שנשא אשה בערב יום טוב ובאו לו פנים חדשות ביום טוב אם מברכים שבעה ברכות1הביאה הרב"י בא"ח סי' תקמ"ו. והשיב דאסור לעשות סעודת נישואין במועד2[רמ"ל] עי' במג"א סי' תקמ"ו מה שהקשה על הב"י שהביא דברי הרשב"א דסתרי אהדדי וכתב עלה וכיון דמילי דרבנן הוא נקטינן לקולא ועלה הקשה הגמ"א [המג"א] מתוס' שהוכיחו דהיא דרשה גמורה דאורייתא והנה ראיתי בברכ"י שם שכתב לתרץ זה דהב"י קאי על סעודת נשואין שהיא דרבנן ומ"ש התוס' שהיא דאוריי' היינו איסור נשואין במועד זת"ד ולע"ד נראה דלא נעלם דבר זה ח"ו מהמג"א אלא דס"ל להמג"א כמ"ש התוס' בכתובות מ"ז ד"ה דמסר לה דאיסור לישא ביום טוב אינו אלא בנשואין עם סעודה וא"כ משמע דאיסור סעודת נשואין ביום טוב היא מדאוריי' ואיך כתב הב"י דנקטינן לקולא זהו מה שנ"ל בדעת המג"א וכן הבין בדעת התוס' הנ"ז בשיוכה"ג א"ח סי' תרס"ט ועפי"ז מצא שם מקום שיהיו באפשר להיות נמצא חתן בש"ת שיקרא ח"ת ועפי"ז נדחה מ"ש שם הברכ"י בד"ה והעיקר דמדרבנן מודו התוס' דאסור גם נשואין בלא סעודה יע"ש דהביא ראיה לדבריו מדברי המהרש"א דשם וחידוש על שכנה"ג שלא העיר מזה ועל הברכ"י יש לתמוה על שלא הזכיר לדברי שכנה"ג ולדברי מהרש"ל דשם שהבין בהתוס' כשה"ג. וכדאיתא במ"ק (ד' ח) מפני ששמחה היא לו ומיהו אם נכנסו לו פנים חדשות מעצמן אפשר שמברכין ברכת חתנים לפי שחתן טעון ברכה כל שיש פנים חדשות אפשר לומר שאין מבטלין הברכה משום שמחת המועד:
1