ספר מקבים א י״גThe Book of Maccabees I 13
א׳ וישמע שמעון כי אסף טריפון חיל גדול לצבוא על ארץ יהודה ולשחתה.
1
ב׳וכי נמוגו כל יושבי הארץ, ויקם ויעל ירושלימה ויאסוף את העם וידבר על לבם ויאמר.
2
ג׳אתם ידעתם את אשר עשיתי אני ואחי וכל בית אבי בעד תורת ה' ומקדשו, וגם ידעתם את המלחמות אשר נלחמנו, וכל התלאות אשר מצאונו.
3
ד׳ראו כי כל אחי שכלה החרב בעבור ישראל ואותר רק אני לבדי.
4
ה׳ועתה חלילה לי משמור את נפשי לעת צרה כי לא טוב אנוכי מאחי.
5
ו׳כי אם קום אקום לנקום את נקמת עם ה' ומקדשו, ואת נקמת נשינו וטפנו מאת הגויים אשר התאספו מסביב למחות את שמנו בשנאתם אותנו.
6
ז׳ויהי כשומעם את הדברים האלה, ותחי רוח העם, ויענו פה אחד ויאמרו, היה אתה לנגיד עלינו תחת יהודה ויונתן אחיך.
7
ח׳ועתה צא ולחם את לוחמינו, ושמענו ועשינו ככל אשר תצווה עלינו.
8
ט׳וישמע שמעון כל אנשי חיל וימהר לבנות את חומות ירושלים ולחזק את העיר מסביב.
9
י׳וישלח את יונתן בן אבשלום בחיל כבד לצבא על יפו ויגרש את יושבי העיר ויאחז בה.
10
י״אוטריפון נסע בחיל גדול מעכו להתנפל על ארץ יהודה וינהג את יונתן אתו אסור בנחושתיים.
11
י״בושמעון חנה נכחו בערבה אשר על פני חדידה.
12
י״גויהי כשמוע טריפון כי שמו את שמעון לפקיד תחת יונתן אחיו, וכי גם קרב להלחם אתו, וישלח אליו מלאכים לאמור.
13
י״דהחזק החזקתי ביונתן אחיך, עקב אשר שלח ידו באוצר המלך בפקודת משמרתו.
14
ט״וועתה בשלחך לי מאת ככר כסף ושני בניו לבני ערובה, לבל יפשע בי אם אשלחנו לחופשי, השב אשיבנו לך.
15
ט״זויצווה שמעון לשלוח לו את הכסף ואת הילדים, אף כי ידע כי בנבלה ידבר, ויעש כן לבל ילונו עליו העם לאמור:
16
י״זיונתן נהרג על ידו יען כי לא שלח לו את הכסף ואת הילדים לפדיון נפשו.
17
י״חויהי אחרי שלחו את הילדים ואת מאת הכיכר ויחל טריפון את דברו ולא שלח את יונתן.
18
י״טויסע הלוך וקרב אל ארץ יהודה לשחתה, ויתהלך מנגד לארץ דרך אדר, ושמעון הלך למולו אל כל מקום אשר פנה שם.
19
כ׳ואנשי המצודה שלחו אל טריפון לאמור.
20
כ״אמהר ובא בסתר דרך המדבר אלינו למען נצטייד כי אפסה כל מחיה.
21
כ״בוימהר טריפון ויאסוף את כל פרשיו לשלחם, ויעצרו מלכת כי ירד בלילה ההוא שלג רב מן השמים.
22
כ״גויפן משם וישם את פניו גלעדה.
23
כ״דויהי בבואו לפני בית שאן, ויהרוג את יונתן ויקבר שם, ואחרי כן שב אל ארצו.
24
כ״הוישלח שמעון לקחת את עצמות אחיו, ויקבור אותם אל קבורת אבותיו במודעית.
25
כ״וויספדו לו כל בית ישראל, ויבכו אותו ימים רבים.
26
כ״זויקם שמעון על קברות אבותיו ואחיו מצבה גדולה, אבנים מהוקצעות משני עבריהן, ויצג עליה שבעה עמודים אחד מול אחד: לאביו ולאמו ולארבעה אחיו.
27
כ״חויקף אותם קרנות גבוהות מעשה מקלעות, ועליהן מפותחים כל כלי מלחמה לזכר עולם, וגם תבנית אניות מחוטבות הנשקפות על פני הים.
28
כ״טוהמצבה הזאת במודעית עד היום הזה.
29
ל׳וטריפון ארב במרמה לנפש אנטיוכוס הנער ויהי בהיותם בדרך ויקם עליו וימיתהו.
30
ל״אוישם את כתר אסיא בראשו, וירוצץ את העם במאוד מאוד.
31
ל״בושמעון החזיק את מבצרי ארץ יהודה, ויסובב אותם חומות בצורות ומגדלים גבוהים דלתיים ובריח, וימלא את מסכנותיהם בר ואוכל.
32
ל״גויבחר שמעון אנשים, וישלח אותם אל דימיטריוס ויבקש ממנו להסיר את המשאות מעל הארץ, כי כל מעשי טריפון רק שוד וחמס.
33
ל״דויען דימיטריוס ויכתוב לו כדברים האלה.
34
ל״ההמלך דימיטריוס לשמעון הכהן הגדול ואוהב המלך, ולזקני העם, ולכל בית יהודה שלום.
35
ל״והנה לקחתי את עטרת הזהב ואת אדרת הארגמן אשר שלחתם אלי, והנני נכון לתת להם את בריתי שלום.
36
ל״זוציוויתי לכל פקידי ארצותי לנטוש כל משא אשר אסיר מעליכם.
37
ל״חוהקימותי את אשר הבטחתי לכם, והערים הבצורות אשר בניתם תהיינה לכם לצמיתות.
38
ל״טונשאתי לכם כל מעל אשר מעלתם בי עד היום הזה, ואת מנת המלך ואת התרומות אשר הורמו מירושלים שמוט אשמוט את ידי.
39
מ׳וכל איש בכם אשר יכשר להסתפח אל עבודתי יספח, והיה אך שלום ורעות בינינו.
40
מ״אויהי בשנת שבעים ומאה, וישבר עול הגויים מעל בני ישראל.
41
מ״בומאז החלו לכתוב בדברי הימים ובכל ספריהם, בשנה הראשונה לשמעון הכהן הגדול שר ונשיא ליהודים.
42
מ״גויהי בימים ההם וייחן שמעון על גזר ויקף את העיר, ואחרי הגישו כלי מפץ לקראתה וילכוד המגדל.
43
מ״דויהי כי ירדו אנשי המגדל אל תוך העיר, ותהי מהומה גדולה בקרב העם.
44
מ״הויעלו כולם אנשים ונשים וטף על החומות ויקרעו את בגדיהם, ויקראו בקול גדול אל שמעון, אהה תן לנו ימינך.
45
מ״וויאמרו אל נא כחטאינו תעשה לנו, אך עשה עמנו חסד ורחמים.
46
מ״זויחמול שמעון עליהם ולא המיתם, ויגרש אותם מן העיר ויחטא את הבתים אשר שמרו בהם את אליליהם.
47
מ״חויסע אחרי כן אל תוך העיר, ויתן תודה והלל לה', ויבער את השיקוצים ואת הגלולים.
48
מ״טוישכן אנשים שומרי תורת ה' בקרבה, ויחזק את העיר ויבן לו בית בתוכה.
49
נ׳ויושבי המצודה אשר בירושלים מסוגרים בתוכה, אין יוצא ואין בא לקנות או למכור.
50
נ״אויהי כי נשבר להם מטה לחם וימותו רבים מרעב ומחוסר כל.
51
נ״בויצעקו אל שמעון לתת להם את ימינו, וייתן להם את ימינו ויגרשם מעל המצודה, ויחטא אותה ויסר כל שקוץ מקרבה.
52
נ״גויהי בשנת מאה ושבעים ואחת בחודש השני בשלושה ועשרים יום בו, ויבואו אל המצודה בזמירות ובכפות תמרים בכינורות ובעוגבים ובנבלים, ויהללו את ה' אשר פדם מיד הצר הצורר אותם.
53
נ״דויצווה שמעון לחוג את היום הזה שנה בשנה.
54
נ״הויקם חומות על הר הבית אשר על יד המצודה, וישב שם הוא וכל האנשים אשר אתו.
55
נ״ווירא את יוחנן בנו כי איש חיל הוא, ויפקד אותו לפקיד על כל אנשי הצבא וישב בגזר.
56