ספר מקבים ב ז׳The Book of Maccabees II 7
א׳וגם אשה ושבעה בניה היו אסורים בבית הסוהר, ויפצר בם המלך לאכול מבשר החזיר, ויכו אותם בשוטים ובמקלות.
1
ב׳ויאמר אליו הבכור מה תשאל ומה תבקש ממנו, הנה תבחר מחנק נפשנו מסור מחוקות אבותינו.
2
ג׳ויתאנף בו המלך, ויצו לשים מחבת וקלחת על האש, ויעשו כן.
3
ד׳ויצו לכרות את לשונו ולהפשיט את עורו מעל בשרו, ולקצץ את ידיו ואת רגליו לעיני אמו ואחיו.
4
ה׳ויהי כי היה מושחת מאיש מראהו, ויצו לתיתו בקלחת לצלותו חי. ויהי בהתאבך העשן, וירהיבו איש באחיו הבנים, וגם האם למות שמח וטוב לב.
5
ו׳ויאמרו: ירא ה' עלינו וינחם כרוב חסדיו, כאשר שר משה עבד ה' ועל עבדיו יתנחם.
6
ז׳הראשון מת וייקחו את השני להתעלל בו, ואחרי הפשיטם את עורו מעל בשרו וימרטו שערות ראשו וישאלוהו לאמור:
7
ח׳התאכל מבשר החזיר בטרם ייפרד שארך מעל עצמותיך? ויאמר לא. וייקחוהו ויענוהו כראשון.
8
ט׳ויהי בצאת נפשו, ויאמר אל המלך: איש הדמים, הנה נפשנו בידך לקחתה, אולם אלוהינו שבשמים יעיר את רוחו עלינו, והחיינו לחיי עולמים, עקב אשר מתנו בעבור תורתו הקדושה.
9
י׳ויביאו גם את השלישי וילעיבו בו.
10
י״אויהי כאשר שאלו ממנו את לשונו ויוציאה מפיו, וישלח את ידו ויאמר:
11
י״בה' אלוהים אלה הם העצמות אשר נתת לי, ובטוב לבי הנני נותן אותם בעבור תורתך הקדושה, ולישועתך קיוויתי כי השב תשיבם לי.
12
י״גויתפלא המלך ועבדיו על אומץ לבב הנער, והמכאובות כאין בעיניו.
13
י״דויהי אחרי מותו ויענו את הרביעי וייסרוהו בשוטים.
14
ט״ועוד נשמתו באפו ויאמר: טוב לחסות בה' מבטוח באדם, כי איקץ לחיי עולם ואתה לא תיקץ.
15
ט״זואחרי הביאו את החמישי ויענונו, וירא את פני אנטיוכוס ויאמר:
16
י״זהנה הכוח בידך להרשיע כאות נפשך, אף כי בן מוות אתה, אולם אל תאמר בלבבך כי נטש ה' את עמו.
17
י״חעמוד כמעט רגע ותראה את יד ה', כאשר ינגע אותך ואת ביתך.
18
י״טויקריבו גם את השישי, ויהי בטרם יצאנה נפשו למות, ויאמר: הישמר לך פן תשעה בדברי שקר.
19
כ׳הן כל אלה מצאונו יען כי הרשענו לה' אלוהינו, ויפליא את מכותינו.
20
כ״ארק הסכת ושמע כי לא תמלט מיד ה' אלוהים אשר נאצת.
21
כ״באכן מי לא ישתאה לאומץ לב האשה הזאת, הראויה להיות לנס עמים.
22
כ״גהנה ראתה שבעת בניה נשחטים לעיניה ביום אחד, ותבליג עלי יגונה בתקוותה לה'.
23
כ״דותאמץ את לבבם בשפת עמה ותדבר אליהם ביקר רוח, כאיש חיל לאמור:
24
כ״הלא ידעתי דרך נוצרתם בבטני, ולא נפחתי נשמת רוח חיים באפכם, וגם עצמותיכם לא יצרתי.
25
כ״ואולם ה' אלוהים ראש כל דבר בורא תבל ויוצר האדם, ישיב לכם בחסדו את חייכם אשר תשליכו מנגד על מצוותיו וחוקותיו.
26
כ״זואנטיוכוס חשב בליבו כי הזילתהו בדבריה, כי לא הבינם, ויקח את הצעיר הנשאר מבניה וידבר על ליבו וישבע לו לאמור.
27
כ״חאם סור תסור מחוקות אבותיך, והייתי לך לאדוני חסד ורחמים, ושמתיך לעשיר ולאדיר בארץ, ואהבתיך וכל מחסורך עלי.
28
כ״טוירא כי לא יכול לפתותו, ויקרא לאמו ויאמר אליה: דברי נא את על לב בנך ופתי אותו, למען הצל את נפשו.
29
ל׳ויהי כאשר כלה להלאותה בדבריו, ותען ותאמר: כן אעשה כאשר דברת.
30
ל״אוהיא אמרה כן להתל בו, ותפן אל בנה ותאמר לו בשפת עמה.
31
ל״בשמע בני, הנה תשעה ירחים נשאתיך בבטני, ושלוש שנים הינקתיך, ובעמל ובעצב גידלתיך עד היום, ועתה לו תרחמני אך הפעם.
32
ל״גהבט נא השמים והארץ וכל צבאם, כי כל אלה ברא אלוהים מאין, וגם את בני האדם ידיו יצרו.
33
ל״דלכן בני, אל תירא מפני הרוצח הלזה, ומות ברצון טוב כאחיך, למען השב ישיבכם לו ה' אלוהים לעת רחמים.
34
ל״העוד היא מדברת וישא הנער את קולו ויאמר:
35
ל״ועל מה תאחרו, חלילה לי משמוע בקול המלך כי דבקה נפשי בתורת ה', אשר נתן לאבותינו ביד משה עבדו.
36
ל״זואתה אויב וצורר היהודים מיד ה' לא תינצל.
37
ל״חאנחנו פשעינו סבלנו, ואם אמנם כעת אף ה' יחרה בנו וידו קשתה עלינו, עוד מעט ישוב וירחם עלינו.
38
ל״טואתה בן בלייעל ואיש דמים אשר אין כמוך בארץ, אל תתפאר בעוז ידך אשר הרימות על עבדי ה'.
39
מ׳כי לא תמלט ממשפט אל עליון ונורא, אשר לא ייסתר דבר ממנו.
40
מ״אכרגע קטן נשאו אחי את עברתך, ועתה בחסדו בצל שדי יתלוננו.
41
מ״באך אתה תפקד מחרון אף ה' כפי פעולתך אשר פעלת.
42
מ״גראה, חרפתי למות נפשי על חוקות אבותי כאשר עשו אחי לפני, וצעקתי אל ה' לחמול על עמו.
43
מ״דוהיה כי ינגע ה' אותך נגעים גדולים ונאמנים, והתוודית בפיך כי ה' הוא האלוהים לבדו ואפס זולתו.
44
מ״הוחמת ה' השפוכה על כל בני עמי תיעצר בדמי ובדם אחי.
45
מ״וויהי כשמוע המלך את דבריו ויוסף עוד לחרות אפו, ויצו לענותו קשה מאחיו, כי חרה לו מאוד על אשר התעלל בו.
46
מ״זוימות גם הוא כאחיו, וישם אלוהים מבטחו, וגם את אם הבנים המיתו לאחרונה.
47
מ״חועתה רב לנו מקורבנות הגויים ומאכזריות קשות.
48