ספר מקבים א (תרגום כהנא) ו׳The Book of Maccabees I (Kahana Translation) 6
א׳והמלך אנטיוכוס עבר בארצות העליונות וישמע כי יש עילם בפרס עיר מפוארת בעושר בכסף ובזהב:
1
ב׳והמקדש אשר בתוכה עשיר מאוד ושם מסכי זהב ושריונות ונשק אשר השאיר שם אלכסנדר בן פיליפוס המלך המקדוני אשר מלך בראשונה על היוונים:
2
ג׳ויבוא ויבקש ללכוד את העיר ולבוז אותה ולא יכול כי נודע הדבר לאנשי העיר:
3
ד׳ויתקוממו לו למלחמה ויברח וילך משם בעצב גדול לשוב בבל:
4
ה׳ויבוא איש מבשר לו לפרס כי נהפכו לברוח המחנות אשר הלכו לארץ יהודה:
5
ו׳ויסוג לוסיאס בחיל כבד בראשונה וינס מפניהם ויתחזקו בנשק ובחיל ובשלל רב אשר לקחו מאת המחנות אשר הכו:
6
ז׳ויהרסו את השיקוץ אשר בנו על המזבח אשר בירושלים ואת המקדש הקיפו כבראשונה בחומות גבוהות ואת בית צור עירו:
7
ח׳ויהי כשמוע המלך את הדברים האלה ויבהל ויתחלחל מאוד ויפול למשכב וינגף לחלי מן העצבון כי לא היה לו כאשר קיווה:
8
ט׳ויהי שם ימים רבים כי התחדשה עליו תוגה גדולה ויחשוב כי ימות:
9
י׳ויקרא לכל אוהביו ויאמר להם נדדה שנה מעיני ולבי נפל עליי מיגון:
10
י״אואומר בלבי עד מצוקה כזאת באתי וסערה גדולה אשר אנוכי בה עתה הלא בעל חסד ואהוב הייתי בתוֹקפי:
11
י״בועתה אזכור הרעות אשר עשיתי בירושלים וקח את כל כלי הכסף והזהב אשר בה ואשלח להכחיד את יושבי יהודה חינם:
12
י״גואדע כי בגלל זה מצאוני כל הרעות האלה והנה גווע אנוכי ביגון רב בארץ נכריה:
13
י״דויקרא לפילפוס אחד אוהביו וישימהו על כל ממלכתו:
14
ט״וויתן לו את כתרו ואת אדרתו ואת טבעתו להדריך את אנטיוכוס בנו ולחנכו למלוך:
15
ט״זוימת שם אנטיוכוס המלך בשנת תשע וארבעים ומאה:
16
י״זוייתן לו את כתרו ואת אדרתו ואת טבעתו להדריך את אנטיוכוס בנו תחתיו אשר חינך מילדותו ויקרא את שמו אֶבְפּטוֹר:
17
י״חוהאנשים מן המצודה היו סוגרים את ישראל סביב המקדש ומבקשים רעות על כל ומשען לגוים:
18
י״טויחשוב יהודה להכחידם ויקרא לכל העם לצור עליהם:
19
כ׳ויאספו יחד ויצורו עליהם בשנת חמישים ומאה ויעשו עליהם דייק ומכונות:
20
כ״אויצאו מהם מן המצור ויתחברו אליהם אחדים מן הרשעים מישראל:
21
כ״בוילכו אל המלך ויאמרו עד מתי לא תעשה משפט ונקמת את אחינו:
22
כ״גאנחנו חפצנו לעבוד לאביך וללכת אחרי דבריו ולשמוע למצוותיו:
23
כ״דויצורו עליה בני עמנו בגלל זה ויתנכרו לנו וגם אשר מצאו ממנו המיתו ורכושנו בזזו:
24
כ״הולא נגדנו בלבד שלחו יד כי גם בכל גבולך:
25
כ״ווהנה הם חונים היום על המצודה בירושלים ללכדה ואת המקדש ואת בית צור בצרו:
26
כ״זואם לא תקדמם במהרה גדולות מאלה יעשו ולא תוכל לעצור בעדם:
27
כ״חויקצוף המלך כשמעו ויאסוף את כל אוהביו שרי חילו ואת אשר על הרכב:
28
כ״טוממלכות אחדות מאיי הים באו אליו צבאות שכירים:
29
ל׳ויהי מספר צבאותיו מאת אלף רגלי ועשרים אלף פרשים ופילים שלושים ושנים יודעי מלחמה:
30
ל״אוילכו דרך אדום ויחנו על בית צור וילחמו ימים רבים ויעשו מכונות ויצאו וישרפון באש וילחמו בגבורה:
31
ל״בוייסע יהודה מן המצודה ויחן אל בית זכריה מול מחנה המלך:
32
ל״גוישכם המלך בבוקר ויַסַע את המחנה בעברתו בדרך בית זכריה ויערכו הצבאות למלחמה ויתקעו בחצוצרות:
33
ל״דואת הפילים הראו דם ענב ותות להעמיד אותם למלחמה:
34
ל״הויחלקו את החיות לגדודים ויעמידו לכל פיל אלף איש משוריינים בקשקשים וקובעי נחושת על ראשיהם וחמש מאות פרשים בחור הוכנו לכל חיה:
35
ל״ואלה היו לפני כן במקום שהייתה החיה ולכל אשר תלך היו הולכים יחדיו לא נפרדו ממנה:
36
ל״זומגדלי עץ עליהם חזקים ומכוסים על כל חיה חגורים עליהם במכונות ועל כל אחד אנשי חיל ארבעה נלחמים מעליהם בן הודו לו:
37
ל״חושאר הפרשים העמידו מזה ומזה משני עברי המחנה מפחידים ומכסים בגדודים:
38
ל״טוכזרוח השמש על מגיני הזהב והנחושת הזריחו ההרים מהם ולהטו כלפידי אש:
39
מ׳ויפשטו קצת ממחנה המלך על ההרים הגבוהים וקצתם בשפל וילכו לבטח ובמשטר:
40
מ״אויזועו כל השומעים קול המונם וצעדי ההמון וצלצול הנשק כי היה המחנה גדול מאוד וכבד:
41
מ״בויקרב יהודה ומחנהו למלחמה ויפלו ממחנה המלך שש מאות איש:
42
מ״גוירא אלעזר חורן אחת החיות משוריינת בשריונות המלך והיא הייתה גבוהה מכל החיות ונראה כי עליה המלך:
43
מ״דויתן את נפשו להושיע את עמו ולעשות לו שם עולם:
44
מ״הוירץ אליו בגבורה אל תוך הגדוד ויהרוג על ימין ועל שמאל ויפרדו ממנו הנה והנה:
45
מ״וויבוא אל תחת הפיל ויתקע לו וימיתהו ויפול ארצה עליו וימת שם:
46
מ״זויראו את גבורת המלכות ועברת הצבאות ויטו מעליה:
47
מ״חואנשים ממחנה מהלך עלו לקראתם לירושלים ויחן המלך אל יהודה ואל הר ציון:
48
מ״טויעש שלום עם אנשי בית צור ויצאו את העיר כי לא היה להם שם אוכל להיסגר בה כי שבת הייתה לארץ:
49
נ׳וילכוד המלך את בית צור וישם שם מצב לשמור עליה:
50
נ״אוייחן על המקדש ימים רבים ויעמד שם דייק ומכונות וקלעי אש וקלעי אבנים ועקרבים לירות חצים וקלעים:
51
נ״בויעשו גם הם מכונות נגד מכונותיהם וילחמו ימים רבים:
52
נ״גואוכל לא היה באוצרות בהיות השנה השביעים ונמלטים ליהודה מן הגויים אכלו את שארית האוצר:
53
נ״דוישארו במקדש מתי מספר כי חזק עליהם הרעב ויפרדו איש למקומו:
54
נ״הוישמע לוסיאס כי פיליפוס אשר העמיד המלך אנטיוכוס בעודנו חי לחנך את אנטיוכוס בנו למלך:
55
נ״ושב מפרס ומדי והחיל אשר הלך עם המלך אתו וכי הוא מבקש לקחת בידו את דברי המלכות:
56
נ״זוימהר ויאות לשוב ויאמר למלך ולשרי החיל ולאנשים אנחנו הולכים ודלים מיום ליום ואוכל לנו מעט והמקום אשר אנחנו חונים בו חזק הוא ועלינו דברי המלכות:
57
נ״חועתה ניתן ימים לאנשים האלה ונעשה להם שלום ולכל עמם:
58
נ״טוקיימנו להם ללכת בדתיהם כבראשונה כי רק בגלל דתיהם אשר הפרנו קצפו ויעשו כל אלה:
59
ס׳ויישר הדבר לפני המלך והשרים וישלחו אליהם להשלים ויקבלו:
60
ס״אוישבע להם המלך והשרים אחרי כן יצאו מן המצודה:
61
ס״בויבוא המלך להר ציון וירא את מצודת המקום ויפר את השבועה אשר נשבע ויצו ויהרוס את החומה מסביב:
62
ס״גוייסע בחפזון וישב לאנטיוכיה וימצא את פיליפוס מושל העיר וילחם בו וייקח את העיר בכוח:
63