נר מצוה ותורה אור; שער היחוד כ״זThe Gate of Unity 27
א׳והנה אחר שנתבאר דרך פרט קצת בענין אורות דאבא ואמא ובחינת יחודם בפנימיות וחיצוניות כנזכר לעיל, מעתה יש לבאר פרטי ענין אורות דזעיר אנפין שנקרא ישראל ויעקב
1
ב׳וכל פרטי היחודים דזעיר אנפין ונוקבה שנקרא יחוד ישראל ולאה או יחוד יעקב ורחל כו' כידוע.
2
ג׳אך תחלה יש להבין הקדמה בענין אורות וכלים בכלל ובפרט
3
ד׳דהנה ידוע פירוש מה שאמר דאיהו וחיוהי חד הן אורות, ואיהו וגרמוהי חד הן בחינת הכלים
4
ה׳ומצד בחינת האורות דעשר ספירות בכלל ובפרט נקרא עשר ספירות בלי מה, בלי מהות
5
ו׳וכמו שכתוב ולאו מכל אינון מדות כלל כו'
6
ז׳אך מצד בחינת הכלים הן בבחינת מציאות דבר מה
7
ח׳וזה שכתוב אפיק י' תיקונין וקרינן לון עשר ספירין כו' לאחזאה כו' לאנהגא בהון עלמין כו'
8
ט׳וכן מה שכללות עשר ספירות דאצילות נקרא בד' שמות, ע''ב ס''ג מ''ה ב''ן
9
י׳ע''ב במילוי יודין בחכמה
10
י״אוס''ג ביודי''ן וא' בבינה
11
י״בומ''ה במלוי אלפין בזעיר אנפין, וב''ן במילוי ההי''ן במלכות כידוע
12
י״גובלשון הזהר כלל העשר ספירות נקרא רזא דשמא קדישא בלבד כידוע
13
י״דהכל הוא רק מצד בחינת הכלים דוקא כידוע.
14
ט״ווביאור הדברים ידוע על מאמר דתלת שליטין לעילא, מוחא ולבא וכבדא כו', שהן בחינת ג' כלים לנר''ן
15
ט״זנשמה במוחא ורוח בלבא ונפש בכבדא כו'
16
י״זאבל בחינת חיה יחידה, הוא למעלה מהגבלת כלים כו'
17
י״חובבחינת הכלים כלול מראש תוך סוף, שהוא פנימית הכלים ואמצעית הכלים וחיצונית הכלים כו'
18
י״טוכידוע בענין רמ''ח איברים דמלכא דט׳ ספירות של בחינת זעיר אנפין
19
כ׳שט' פעמים ט' עולה פ''א
20
כ״אוג' פעמים ט׳ פעמים ט׳ נגד ג' מדריגות שבכלים, ראש תוך סוף הנזכר לעיל, עולה רמ''ג
21
כ״בוה׳ חסדים המגדילים הוא רמ''ח
22
כ״גוהוא כללות ענין כלים דזעיר אנפין שנקרא גופא דמלכא
23
כ״דוגם לבושין תקינת לון, דמנהון פרחין נשמתין כו'
24
כ״השהן לבושין דמחשבה כו' כמו שיתבאר הכל
25
כ״וואמנם הנה ענין אור וכלי דרך כלל, הגם שיש בו הרבה אופנים שונים מאד, אך כללותו הוא על דרך אור וחיות הרוחני של ראיה רוחנית כשמתלבש וממוזג בהגשמה בכלי חומר העין בבחינת ראיה גשמית
26
כ״זשיש בזה ב' דברים, הא' שינוי המהות מרוחניות לגשמיות
27
כ״חשהראות גשמי יתפוס בגשם, מה שאין כן ברוחניות אור הראיה
28
כ״טוכן אור וכח השכל הרוחני הממוזג בגשם כלי המוח, עד שנקרא התחכמות
29
ל׳וכח התנועה בתנועת הגשם
30
ל״אוכהאי גוונא בכח הצמיחה רוחנית שמורכב ומלובש בצמיחה גשמית בגשם הצומח
31
ל״בוהב' ענין ההגבלה ושיעור שבחומר הכלי, מוגבל ונמדד בשיעור
32
ל״גכמו בראיה גשמית עד ס' מילין כו'
33
ל״דוכן ענין התחכמות ותנועת הגשם, מתפשטים בהגבלה מצומצמת דוקא, עד שיכלה כחם המוגבלת
34
ל״הכמו שתקצר גשם השגת כלי המוח ויכלה כחו מצד קוטן הכלי
35
ל״ווכן יוקטן ויופסק כח תנועה הגשמית שמכח היד, בפעולה או בהגבהת משאוי וכהאי גוונא
36
ל״זמצד הגבלת הכח המניע
37
ל״ח(מה שאין כן מצד עצם כח הרוחני של המניע התנועה, שאין בו הגבלה והפסק
38
ל״טוראיה מהגבהת משא כבד הבא בבהלה פתאומית, ביתר הרבה מכחו, מצד בחינת המקיף כידוע)
39
מ׳וכך הוא כל ענין חומר וצורה
40
מ״אשהחומר, מלבד שהוא בא בשינוי המהות, הנה הוא מגביל לצורה
41
מ״באבל החומר הוא מעין ודוגמת הצורה, כמו חומר כלי העין לראות, וחומר כלי המוח להשכיל וכהאי גוונא
42
מ״גאבל החומר נעשה מהתעבות והגשמה של הצורה הרוחנית, מסוף כל המדריגות שבו
43
מ״דכמו מסוף המדריגה דרוחניות הצמיחה, נעשה כח צמיחה בגשם
44
מ״הוכמו סוף של חיות הרוחני דנפש, מלובש בדם, כמו שכתוב כי הדם הוא הנפש כו'
45
מ״ווכך סוף המדריגה של אור השכל הרוחני מתמזג בחומר כלי המוח, וכן סוף הגשמה דרוחניות הראיה ממוזג בחומר העין
46
מ״זולזאת אנו רואים שבכל מקום באין הגדלת החומר עם הגדלת הצורה כאחד ממש
47
מ״חכמו בהגדלת חומר כלי הגוף, שנגדלים ביחד עם גידול אור וחיות הצורה הרוחניות, כמו גידול הכנת חומר המוח לפי ערך גידול האור והצורה של השכל, שכאשר יגדל התינוק ויצמח אור שכלו ברוחניותו, ממילא יצמח כלי הכנת מוחו
48
מ״טכמו שכתוב ימים ידברו ורוב שנים כו'
49
נ׳שנגדל הכלי עם האור יום יום עד ע' שנה, שבא לכלל גדלות המוחין כידוע ודי למבין:
50
