נר מצוה ותורה אור; שער היחוד מ״זThe Gate of Unity 47
א׳ומעתה יש להבין בבחינת המלכות דאצילות שנקרא עולם הדבור, בחינת רחל, עלמא דאתגליא, אימא תתאה, והוא ה"א אחרונה דשם יהו״ה
1
ב׳(כידוע בענין כאמה בתה, דה"א עילאה דבינה אוזיפת ה׳ גבורות מנצפ"ך לברתא, בחינת ה' מוצאות הפה דדבור כנזכר לעיל)
2
ג׳ונקרא מאמר פתוח, כמו ויאמר אלהי״ם, וכמו שכתוב בדבר ה' שמים כו', ועל זה אמר מלכותו בכל כו' כידוע
3
ד׳דהנה ידוע בענין הנסירה שד"ו פרצופין היו כו', דהיינו שבחינת המלכות היתה כלולה בבחינת אחוריים דזעיר אנפין, כמו שכתוב עצם מעצמי כו', כי מאיש לוקחה זאת כו'
4
ה׳ואחר הנסירה נבנית המלכות בבנין פרצוף בפני עצמו באורות וכלים, כמו שכתוב ויבן יהו״ה אלהי״ם את הצלע כו'.
5
ו׳וביאור הדברים ידוע בזהר ועץ חיים בכמה דוכתי, דהמלכות נקרא עשירית כי נלקחה מעשיראה דכל עשר ספירות דזעיר אנפין, דהיינו מבחינת מלכות של כל ספירה דזעיר אנפין
6
ז׳כמו מבחינת מלכות דחכמה דזעיר אנפין נמשך בחינת חכמה דמלכות, ומבחינת מלכות דחסד דזעיר אנפין נמשך חסד דמלכות כו', ועל דרך זה נבנו כל עשר ספירות דמלכות
7
ח׳וביאור בחינת מלכות דט' ספירות דזעיר אנפין ידוע, שהוא בחינת ההתגלות של כל מדה וספירה כשבאה בבחינת גלוי ליש ודבר מה במציאת ניכרת כו'
8
ט׳כמו מדת אהבה כשבאה בגלוי יש כו'
9
י׳והנה בחינת ההתגלות הזאת העצמיות נקרא צלם וצורה העצמית, כציור העצמי דחותם וכהאי גוונא, וכן ציור הפנים עצמו כו'
10
י״אוהיינו בחינת הכלים דזעיר אנפין, שעל זה אמר איהו וגרמוהי חד, שהוא כענין הגבול בכח וכמו שכתוב למעלה (באות כ"ט)
11
י״באבל בחינת דמות בנוקבא דזעיר אנפין, שנקרא דמות כבוד יהו״ה דזעיר אנפין
12
י״גכידוע בענין נעשה אדם בצלמינו כדמותינו, דצלם בדכורא ודמות בנוקבא כו'
13
י״דוהיינו ענין אתוון אתגליפו כו', שהוא בחינת התגלות להתגלות כאותיות החותם הנחקק בשעוה וכהאי גוונא כו'
14
ט״וכך בחינת התגלות העצמיות שבמדה שבלב, כשבאה בבחינת התגלות יש בדבור בה' מוצאות הפה נעשה בבחינת יש נבדל בפני עצמו, שנקרא יש דיש, כמו שכתוב במקום אחר באריכות
15
ט״זוכמו בחינת חכמה שבחסד שבלב הבא בגלוי באופן מוגבל, הרי עדיין אחוז ומתאחד בעצם החכמה והחסד כו'
16
י״זאבל גלוי שלו בדבור, שזהו כמו מאמר יהי אור, הוא מהות דבר נבדל בפני עצמו, והוא בחינת חכמה שבחסד דמלכות שנמשך מבחינת מלכות דחכממה דחסד שבזעיר אנפין בדרך פרט
17
י״חוכך הוא כל בנין פרטים דעשר ספירות דמלכות באורות וכלים בפרצוף בפני עצמו כו'
18
י״טוקודם הנסירה היו ד"ו פרצופין, שכמו האחוריים שנגרר אחר הפנים, בלתי מהות בפני עצמו
19
כ׳כך בבחינת אחוריים דכל ספירה היה נכלל בחינת התגלות דמלכות, כי יש בכלל מאתיים כו'
20
כ״א(וכמו שכתוב במקום אחר בפרטים ענין אחור באחור ואחור בפנים כו' ומאן דאמר זנב היה כו')
21
כ״בומתחלה היא נקודה תחת יסוד זעיר אנפין כו', כמו שכתוב ותפול לפני רגליו, וכמו שכתוב בזהר על פסוק עושי דברו, אזעירת גרמה כנקודה כו' עד ה"א כמלקדמין
22
כ״גשאחר כך נבנית בפרצוף בבחינת האצילות עד שנעשית בבחינת פנים בפנים כו'
23
כ״דכדמיון מיעוט הירח ומלוי הירח
24
כ״הוזהו עיקר ענין בנין המלכות, שהוא למעלה מבנין המלכות בפרצוף בבי"ע, שנסתר כל פרצופה שבבחינת אצילות, עד בחינת מלכות דמלכות שבוקע המסך ונעשית בבחינת פרצוף בבריאה, כמו שיתבאר כו' ודי למבין.
25
כ״ווהנה זהו באמת ענין דלית רבתי דאחד, שהוא בחינת גדלות פרצוף נוקבא דזעיר אנפין בבחינת האצילות, דוקא במוחין ומדות, אורות וכלים
26
כ״ז(כמו שכתוב ויבן יהו״ה אלהי״ם את הצלע, שהוא אבא ואמא דאצילות, דבנו לה כו' ואמרו לה זילי נטירי ביתך, להיות ראש לבי"ע כו')
27
כ״ח(כידוע בענין באר חפרוה שרים כו')
28
כ״טוהענין הוא דבחינת דבור שבמחשבה הנזכר לעיל, שזהו ד' רבתי, נעשה מחשבה שבדבור העליון דזעיר אנפין בבחינת עשר ספירות אורות וכלים, שהוא ממלכות דט׳ ספירות דזעיר אנפין כנזכר לעיל
29
ל׳והיינו א"ח ד', כמו שכתוב במקום אחר באריכות וכמו שכתוב ויהי האדם לנפש חיה, רוח ממללא, שהוא דבר מלך שלטון בי' מאמרות ויאמר אלהי״ם כו' כידוע
30
ל״אובחינת כתר דמלכות דאצילות הוא בחינת כח הדבור טרם שמתפשט לדבר, בבחינת שכל ומדות שבדבור, שהוא ט׳ ספירות דמלכות
31
ל״בוהיינו ענין לעולם יהו״ה דברך נצב בשמים, בחינת זעיר אנפין, דהיינו בחינת כח הדבור שדבוק בחזה דזעיר אנפין תמיד כו', וכמו שכתוב בעץ חיים ומבואר במקום אחר
32
ל״גוהתפשטות המלכות מלבשת לתנה"י דזעיר אנפין, שהוא בחינת דלי"ת, והמלכות נקרא דל
33
ל״דושרש בנין המלכות מחסדים דזעיר אנפין, וכמו שכתוב והוכן בחסד כסאו, וכתיב אשרי משכיל אל דל, וחסד ח"ס דלי"ת, דהמלכות לית לה מגרמה כלום, רק מה שמקבלת מזעיר אנפין
34
ל״הכנזכר לעיל בענין התגלות דהתגלות כו', כמשל הלבנה שמקבת מאור השמש, וכמו שכתוב בזהר דסיהרא לית לה מגרמה כו'
35
ל״ומה שאין כן כשזעיר אנפין ונוקבא היו שוין בקומתן כמו שהיו קודם מיעוט הירח, שנקרא שני מאורות הגדולים, וכן לעתיד לבא דכתיב והיה אור הלבנה כו'
36
ל״זאך יש ב' מדריגות גם בבנין הנוקבא, הא' בבחינת האצילות שהוא ענין הנסירה כו', והב' מה שנעשית ראש לבי"ע
37
ל״ח(והוא מה שכתוב במקום אחר בענין לכי ומעטי את עצמך כו', שזהו בחינת המלכות שנעשית ראש לשועלים בבי"ע, כמו שכתוב ואת המאור הקטן לממשלת הלילה
38
ל״טובכלל כל בחינת האצילות נקרא יום, ומדת לילה הוא בחינת המלכות כשמסתתרת בראש הבריאה, כמו שיתבאר בסמוך בענין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כו', אחר בקיעת המסך כו' ודי למבין)
39
