תקון מדות הנפש ג׳:ד׳The Improvement of the Moral Qualities 3:4
א׳מִדַּת הַחֲרָטָה
1
ב׳הַשַּׁעַר הַד' מִן הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי נְדַבֵּר בּוֹ עַל מִדַּת הַחֲרָטָה. הַמִּדָּה הַזֹּאת תִּהְיֶה כְּשֶׁאָדָם שָׁב מִדֶּרֶךְ חֶטְאוֹ כִּי כְּשֶׁרָאָה מִמֶּנּוּ עִנְיַן הַחֲרָטָה אָז תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתוֹ שְׁלֵמָה, עִם הַקְדָּמַת הַג' הַדְּבָרִים שֶׁהֵם הַתְּשׁוּבָה וּבַקָּשַׁת הַמְּחִילָה וְשֶׁיְּקַבֵּל שֶׁלֹּא לִשְׁנוֹת. וּכְמוֹ שֶׁבֵּאֵר אוֹתָם רַבֵּינוּ סְעַדְיָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וּקְצַת הַחֲכָמִים הָיוּ אוֹמְרִים: מִי שֶׁמִּתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָבַר מֵחֶטְאוֹ כְּאִלּוּ לֹא חָטָא. וְזֹאת מִדָּה מְשֻׁבַּחַת עַל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת, אַךְ הָעִנְיָן הַמְגֻנֶּה שֶׁבָּהּ בְּמִי שֶׁיֹּאמַר הַיּוֹם הֵן עַל שׁוּם דָּבָר וְאַחַר כֵּן יִתְחָרֵט, אוֹ בְּמִי שֶׁנָּדַר לְהִתְעַנּוֹת אוֹ לָתֵת בִּצְדָקָה וְיִתְחָרֵט אַחַר כֵּן — בַּעַל הַמִּדָּה הַזֹּאת מְגֻנֶּה.
2
ג׳וְדֶרֶךְ הַשֵּׂכֶל בְּעֵינַי שֶׁיִּזָּהֵר הָאָדָם מֵהָבִיא אֶת עַצְמוֹ בְּדָבָר שֶׁיִּתְחָרֵט בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּכֹחַ בְּנֵי אָדָם לִמְשֹׁל בְּנַפְשָׁם מֵהַגְבָּרַת מִדּוֹתָם אַךְ צָרִיךְ לָהֶם שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהַרְגִּיל נַפְשָׁם לְדַלֵּג מִן הַמִּנְהָגִים הָרָעִים אֶל הַטּוֹבִים וּמִן הַמִּדּוֹת הַמְגֻנּוֹת אֶל הַמְשֻׁבָּחוֹת. וְזֶהוּ תַּכְלִית הַטּוֹב שֶׁיּוּכַל הָאָדָם לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ וְלִכְפּוֹת אֶת נַפְשׁוֹ וּלְהַנְהִיגָהּ הַמִּנְהָג הַטּוֹב. וּמִי שֶׁטִּבְעוֹ נִמְשָׁךְ אַחַר שִׂכְלוֹ נִקְרָא גֶבֶר.
3