מדרשי פילון י׳:ח׳The Midrash of Philo 10:8

א׳מדוע הוליד כוש את נמרוד, שהחל להיות "צייד גדול" לפני ה': "על כן יאמרו כנמרוד ענק־ציד לפני אלהים" ?³⁴⁹ בשבעים: ענק ציד לפני ה' אלקים, על כן יאמרו כנמרוד ענק ציד לפני אלקים. ואילו במסורה: "הוא היה גבור ציד לפני ה', על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני ה'".

ב׳...באמת, מי שלהוט אחרי דברים ארציים ונפסדים, נלחם תמיד ועורך קרבות נגד עניינים שמימיים ותכונות נפלאות וראויות לשבח, ובונה חומות ומגדָלים עלי־אדמות נגד השמים. אולם, דברים הנמצאים כאן (בארץ), נוגדים את העניינים שָׁם (בשמים), לפיכך יפה³⁵⁰ מילולי: לא לחינם. מ. אמר (הכתוב): "הוא היה ענק נגד אלהים"³⁵¹ פילון מקצר כאן את המקרא. ועוד, "לפני" מתורגם בשבעים: ἐναντίον, שהוראתו ביוונית כפולה: "לפני" או "נגד". השבעים נתכוונו כאן ל"לפני", אלא שפילון מוציא את הטקסט היוני מידי פשוטו לצורך דרשתו. ראה בראשית ו, יג שו"ת בראשית א, ק; ג, כד שו"ת בראשית א, נז, גם שם הוא עושה כן., דבר המורֶה בבירור על התנגדות לאלהות, כי האיש החוטא אינו אלא צר ואויב המתקומם נגד ה'. על כן (משַמֵש נמרוד) כמָשָל, כי כל מי שמַרבה לפשוע, חייב להתייחס³⁵² ראה הערתו של מרקוס כאן. אליו (=אל נמרוד) כאֶל ראש ושליט ראשון, וזה "אשר הם אומרים כנמרוד"...^*שו"ת בראשית ב, פב
___________

ג׳במקום אחר כותב פילון על נמרוד: "נמרוד היה הראשון שהחל במעשה הבגידה האיום. כי המחוקק אומר: "הוא החל להיות ענק על הארץ". והשם "נמרוד" מתרגם "בגידה". ולא דַי היה לנפש נִקלה זו לעמוד מן הצד, אלא היא ערקה אל (מחנה) האויב, והרימה נֶשק נגד ידידיה" (על הנפילים, סו).

ד׳לפי מדרשו של פילון, שמוֹ היה נמרוד, משום שבָּגַד, כלומר, מרד בה' ועזב את דרכו. ולפי חז"ל, ידע נמרוד את ה', אלא שנתכוון למרוד בו. וזה מתאים לענין הבגידה שייחסה פילון לנמרוד. וזה לשון חז"ל: "ואם לא תשמעו (ויקרא כו, יד), מה תלמוד לומר? אין לי אלא זה שהוא יודע את רבונו ומתכוון למרוד בו. וכן הוא אומר כנמרוד גבור ציד, שאין ת"ל "לפני ה"', אלא זה שהוא יודע את רבונו ומתכוון למרוד בו. וכן הוא אומר ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד (בראשית יג, יג), שאין תלמוד לומר "לה"', אלא אלו שיודעים את רבונו ומתכוין למרוד בו" (ספרא בחוקותי ב, ב).

ה׳ובגמרא, בפי רב ושמואל: "ולמה נקרא שמו נמרוד? שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו" (עירובין נג, א), ובפי ר' יוחנן בן זכאי (פסחים צד, ב). ובמדרש: "אז הוחל לקרוא בשם ה' (בראשית ד, כו), א"ר סימון, בג' מקומות נאמר כלשון הזה לשון מרד, אז הוחל לקרא בשם ה', ויהי כי החל האדם (שם ו, א), הוא החל להיות גבור בארץ (שם י, ח). איתיבון, והכתיב וזה החלם לעשות (שם יא, ו), אמר להם קיפח על ראשו של נמרוד ואמר זה המרידן עלי" (ב"ר כג, ז; כו, ד).

ו׳ובמדרש בראשית זוטא (לר' שמואל מסנות) מביא מת"א³⁵³ תרגום ארמי. וראה הערת ר' חנוך ילון, "סיני", נג, תמוז-אב תשכ"ג, עמ' רעח, שהוא ה"פשיטא".: "הוא הוה סרור ומרוד בבני אינשי, עביד עובדין בישין ומרגיז קדם ה', בגין כן אתקריו שומיהון דרשיעייא סרוריא ומורודייא, דעברין על פיקודייא דה' ברשוע בעלמא הדין, כשמיה דנמרוד רשיעייא".

ז׳ואשר למסורה שבפילון, המכוונת לנמרוד, שהיה "בונה חומות ומגדלים עלי אדמות נגד השמים", מוצאים אנו דוגמתם במדרשי רז"ל: "אמר נמרוד לעמו, בואו ונבנה לנו עיר גדולה ונשב שם בתוכה וכו' ונבנה מגדל גדול בתוכה ונעלה לשמים, לפי שאין כחו של הקב"ה אלא במים, ונקנה לנו שם גדול בארץ, שנאמר (שם יא, ד) ונעשה לנו שם" (פרקי דרבי אליעזר, כד; מה"ג לבראשית יא, ג)³⁵⁴ ובראב"ע: "וטעם לפני ה', שהיה בונה מזבחות ומעלה אותם החיות לשֵם עולה לשם". וכבר כתב עליו הרמב"ן: "ואין דבריו נראין, והנה הוא מצדיק רשע, כי רבותינו ידעו רשעו בקבלה, והנכון בעיני וכו' ואחר כך יצא אל אשור ועשה כרצונו והגדיל ובנה שם ערים בצורות בתקפו ובגבורתו" וכו'..