מדרשי פילון ג׳:ה׳The Midrash of Philo 3:5

א׳מהו: "ואתם תהיו כאלהים לדעת טוב ורע"?

1

ב׳מהיכן ידע הנחש את השם בלשון רבים "אלהים"¹⁸⁴ דברי פילון יסודם בשבעים, שתרגמו "כאלהים", במספר רבים:ὡς θεοὶ (דהיינו) "כאלים", ומכאן הוא מסיק, שהנחש היה הראשון שבדה מלבו את האמונה באלילים. והשבעים מתרגמים תמיד את השם אלקים בלשון "האלהים", ואת מובן החול בלשון "אלהים". וראה גם להלן בשמות כב, כז על הפסוק: אלהים לא תקלל.? הרי האל האמיתי אחד הוא, והוא קורא בשמו עתה בפעם הראשונה¹⁸⁵ באמרו "כי יודע אלהים", וב"אלהים" זה, התכוון הנחש אֶל האל האמיתי, וכך מוכח גם מהשבעים, שתירגמו ניב זה: ᾔδει γὰρ ὁ θεὸς., ולא ייתכן שיהא בכוחו לצפות מראש שעתידה לקום בין בני אדם אמונה באלים רבים. הסיפור¹⁸⁶ הסיפור המקראי. מ. מוכיח, שתחילת העניין לא נוצרה לא על־יד בעלי הגיון ולא על־ידי חיוֹת¹⁸⁷ או: בלתי־שכלי. מ. מעולות, אלא על־ידי הארסי והנתעב בחיות וברומשים, כי אֵלה מסתתרים באדמה ומאורותיהם בחורים ובמחילות עפר. הרי כאמת, ההערכה שאלהים הוא הקיים¹⁸⁸ בארמנית ὅν ביונית. היחידי לאמיתו, מייחדת את בעלי ההגיון, ואילו את החיה (מייחדת) הימצאותם של אלים רבים, ואת הבלתי־שִׂכלי¹⁸⁹ או: החיה. ראה הע' 187. (מייחדת ההערכה) שבאמת אינו קיים. יתר על כן, חוא (חנחש) מגלח ערמומיות גם בדרך נוספת. כי לאלהים לא רק ידיעת טוב ורע, אלא גם קבלה ותשוקה לטוב והתנַכְּרוּת לרע ודחייתו. אבל הוא (הנחש) לא הבהיר זאת -שכֵּן הדבר היה מועיל- אלא רָמַז רק לידיעת שני ההפכים, הטוב והרע.^*שו"ת בראשית א, לו
___________

2

ג׳ובחז"ל איתא: "אמר רבי תנחומא, השאלה הזו שאלוני באנטוכיא, אמרתי להם כי יודעים אלהים אין כתיב, אלא יודע אלהים" (ב"ר יט, ד). המאמר בב"ר הוא קצר, אבל שאלת אנשי אנטוכיא היתה כנראה בנוגע לביטוי "כאלהים", ורבי תנחומא מוכיח מחלקו הראשון של הפסוק "כי יודע אלהים", שאף הכיטוי "כאלהים" הוא קודש.

3

ד׳אבל יש בחז"ל הסוברים, שהכיטוי "כאלהים" כאן הוא חול. על במדבר ז, יג: "שבעים שקל בשקל הקדש", אמרו: "ד"א כנגד שבעים שמות הקדושים מן ספר בראשית עד פרשתו של נחש, וא"ת יש בו אחד יותר והייתם כאלהים, אינו קודש" (במ"ר יד, יב). וכן במסכת סופרים (הוצאת היגער ד, ה): "הראשון קדש והשני חול". אמנם כן בת"א ות"י אליבא דשיטה זו כפירוש: "ותהון כרברבין חכמין"¹⁹⁰ ראה מורה נבוכים א, ב; שמות קדש וחול להרמב"ם, דביר, א, תרפ"ג, עמ' 196., "ותהוון כמלאכין רברבין דחכמין למנדע". ובכולם השיטה, שהביטוי "כאלהים" בסוף הפסוק הוא לשון חול. ובעקבות שיטה זו הלך תרגום השבעים ומדרשו של פילון. יתר על כן, בדברי רבי ירמיה בן אלעזר (ב"ר יט, א), שהנחש "אפיקורס היה", יש מעין מדרש פילון, שהנחש, החכם להרע, היה הראשון להעלות בלב האנושות טינת ריבוי האלהות¹⁹¹ ובמדרש הגדול: "אלהים שם השם, אלהים שם המלאכים, אלהים לשון רברבין, אלהים לשון דיינים, וכל אחד ואחד ילמד מענינו"..

4