מדרשי פילון ז׳:א׳The Midrash of Philo 7:1

א׳מדוע אמר (הכתוב): "בֹּא אתה וכל ביתך אל התבה, כי אֹתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה"?

ב׳ראשית כל, מכאן ראיה, שבגלל איש אחד, שהוא צדיק וראוי, ניצָלים אנשים רבים בקירבתם אליו, כמו שמלחים וחיילים ניצָלים לכשימצאו קברניט טוב, או האחרונים (כשיפגשו) איש למוד מלחמה ומפַקֵד טוב. שנית, הוא משבח את האיש הצדיק, הקונה טובה לא רק למען עצמו, אלא גם לכל ביתו, ולכן גם הבית ראוי לתשועה⁶⁰ על "צדיק יסוד עולם" דורש פילון ב"על הגירת אברהם", קכ-קכה, ומסיים שם בעניינו של נח ופעולתו למען הדורות הבאים.. ויפה ביותר מה שנוסף: "אותך ראיתי צדיק לפני", כי בני האדם מעריכים אורח חיים בדרך אחת, והאלהים בדרך אחרת. כי האדם יראה לעינים, והאלהים למחשבות הבלתי־נראות שבלב⁶¹ השווה שמואל־א טז, ז: "כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב".. ומפליא, שהוא שם תחילה את הדברים שבהמשך⁶² לדעתו, הביטוי "בדור הזה" צריך היה להופיע לפני "אותך ראיתי צדיק", והכתוב שינה את סדר המלים במתכוון. מ., באשר כוונתו "בדור הזה אותך ראיתי צדיק"⁶³ "שכך אמר לו הקב"ה, כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. בדור הזה אתה צדיק, אבל לא בדור אחר" (אלפא ביתא דבן סירא, אות ס)., פן ייראה כאילו הוא מרשיע את (הדורות) הקודמים, ומכרית תקווה מאֵלה שיבואו אחריו. זהו פשוטו של מקרא. ולפי השֵׂכל, כשהאלהים מציל את המושל, השֵׂכל הרוחני, שהוא בעל־הבית, אזי הוא מציל עמו את כל בני הבית. ובאֵלה אני מתכוון לכל החלקים, הן אלה שהם חלקי־מִשְׁנֶה, והן הדיבור הזה היוצא מן הגוף החוצה, וכן כל ענייני הגוף. כי כשם שהשֵׂכל נמצא בנשמה, כך הנשמה נמצאת בגוף. ועל־ידי העיון, כל חלקי הנפש נמצאים בטובה, וכל ביתה נמצא נהנה עמה יחדיו. אכן, כשטוב לנשמה כולה, שוב גם ביתה -הגוף- נמצא נהנה עמה, רוכש טובה זו על־ידי מתינות והתאפקות, ושבירת התאווה שאין להשביעה, שהיא סיבת כל המחלות.^*שו"ת בראשית ב, יא
___________

ג׳לדרוש הראשון שבפילון, שבעבור הצדיק האחד ניצלים רבים שבאותו מחנה, נמצאת כעין מקבילה בחז"ל, בענין זה: "עיר קטנה (קהלת ט, ד), זה העולם. ואנשים בה מעט, זה דור המבול. ובא אליה מלך גדול, זה מלך מלכי המלכים הקב"ה. ובנה עליה מצודים גדולים, שנאמר (בראשית ו, יג) והנני משחיתם את הארץ. ומצא איש מסכן וחכם, זה נח. ומלט את העיר בחכמתו, בא אתה וכל ביתך אל התבה" (ת"ב ויגש, א)⁶⁴ אבל בב"ר לג, ב הגירסא שונה: "ומלט הוא את העיר בחכמתו, ויקח מכל הבהמה הטהורה"..

ד׳לפי פירושו השני, צדקת הצדיק מצילה את בני ביתו הקרובים אליו, ולכן נח הצדיק הציל את בני ביתו. וכן אמרו במדרש: "זש"ה מהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו (משלי כ, ז), אשריהן הבנים שיש זכות לאבותן, שזכותן עומדת להן. אשריהם ישראל שזכות אברהם יצחק ויעקב עומדת להן, וכו', שבזכות נח זכו בניו שיחיו עמו במבול וזכו שיצאו מן התיבה" (אגדת בראשית, פרק י). וראה להלן ח, א שו"ת בראשית ב, כו, ושם מזכיר גם את זכות אברהם. וברמב"ן: "וצוהו שיבא הוא וכל ביתו בתיבה, הוא שאמר לו בראשונה (ו, יח) אתה ובניך ואשתך ונשי בניך. והודיעו, כי בזכותו לבדו ינצלו, שלא אמר אתכם ראיתי צדיקים". ולענין פירוש פילון על "בדור הזה אֹתך ראיתי צדיק" ראה להלן בראשית ח, יג שו"ת בראשית ב, מה ובביאורי שם, וצרף לכאן.

ה׳פירושו האלגורי הוא, שהצָלַת השֵכל המושל, שהוא אדון הנשמה, מצילה גם את הגוף, ועל־ידי הרעיון שכל חלקי הנפש הם בטובה, וממילא גם חלקי הגוף. וראה לעיל לפסוק ו, יז שו"ת בראשית ב, ט, מה שמדבר באריכות בענין זה, וכן לעיל ד, טו שו"ת בראשית א, עה.