צורת בית המקדש נ׳The Third Beit HaMikdash 50
א׳"וּמָדַד אֹרֶךְ הַבִּנְיָן אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה וְגוֹ' וְאַתִּוקֶיהָא [קרי וְאַתִּיקֶיהָא] מִפּוֹ וּמִפּוֹ מֵאָה אַמָּה" (יחזקאל מא, טו), וְאַתִּיקֶיהָא תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: וְזִיוִיתָהָא. כְּלוֹמַר שֶׁמָּדַד אֹרֶךְ הַבִּנְיָןאבחזית בנין בית המקדש יש מבנה של מאה אמה אורך מן הצפון לדרום, (לגבי מדת רחבו דהיינו מן המזרח למערב האריך רבינו לבאר לקמן) וכן היה גם בבית שני, אלא שפְּנים מבנה זה כולל כמה אגפים. חלק נקרא בבית שני בית החליפות, וחלק נקרא אולם, וכן לעתיד מבאר רבינו בזה איך תהיה חלוקה בפנים המבנה. עִם מַה שֶּׁבָּנוּי וְיוֹצֵא בְּפִנּוֹת הַבִּנְיָן, וְהוּא הַבִּנְיָן הַנִּקְרָא בְּמִשְׁנַת מִדּוֹת בֵּית הַחֲלִפוֹת, כְּדִתְנַן בְּפֶּרֶק ד' (מ"ז). וְהָאוּלָם עוֹדֵף עָלָיובשהרי מידת רוחב הבית (ההיכל) מן הצפון לדרום הוא רק שבעים אמות, נמצא שהמבנה הקדמי בולט לצפון ולדרום ט”ו אמות לכל צד. ט"ו אַמּוֹת מִכָּאן וְט"ו אַמּוֹת מִכָּאן. וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִפוֹת.
1
ב׳וּמִזֶּה הַלָּשׁוֹן מַשְׁמַע שֶׁאֵין נִקְרָא בֵּית הַחֲלִפוֹת כִּי אִם אֵלּוּ הַט"ו אַמּוֹת שֶׁמִּכָּאן וּמִכָּאן, וְכָל מַה שֶּׁלִּפְנֵי הַהֵיכָל וּכְתָלָיו כֻּלּוֹ בְּשֵׁם אוּלָם יִקָּרֵא. וְשֶׁאָמַר הַכָּתוּב (יחזקאל מ, מט) "אֹרֶךְ הָאֻלָם עֶשְׂרִים", הַיְנוּ מַה שֶּׁכְּנֶגֶד הַהֵיכָל בִּלְבַד, שֶׁכֵּן הוּא אוּלַם הַבַּיִת, כְּלוֹמַר אוּלַם הַהֵיכָל. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם הָיָה הָאוּלָם בְּעַצְמוֹ מִתְרַחֵב יוֹתֵר כְּנֶגֶד כָּל כָּתְלֵי הַהֵיכָל. וְכָךְ כָּתַב הַר"ר שְׁמַעְיָה ז"ל (שם) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִלְּבַד הַחֲלִפוֹת צָרִיךְ לְהַרְחִיב כָּתְלֵי הָאוּלָם לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם כְּנֶגֶד הַתָּאִים וְכוּ'.גדהיינו עוד עשרים וחמש אמה לכל צד. שהרי מדות ההיכל הוא שבעים אמה מן הצפון לדרום.
2
ג׳וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּל הָרוּחַ מִזְרָחִית פְּרוּצָה אֲפִלּוּדפתחו של אולם בבית שני רחבו עשרים אמה, משא”כ בבנין העתיד רק י”ד אמות (כנ”ל סימן י”ז). מ”מ אינו פרוץ לגמרי, שהרי האולם נמשך לצדדים כנגד כתלי ההיכל והתאים. בְּבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי, שֶׁהֲרֵי הָאוּלָם מִתְרָחֵב כְּנֶגֶד הַתָּאִים וּפִתְחוֹ אֵינוֹ רַק עֶשְׂרִים. אֲפִלּוּ הָכִי נִקְרָא אַכְסַדְרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת (מנחות כח: ד"ה אכסדרה) לְפִי שֶׁהוּא נִקְרָא אוּלַם הַהֵיכָל,הלעיל סימן מ”ז הביא רבינו דברי התוס’ במסכת ע”ז, שאע”פ שהאולם הוא אכסדרה מ”מ אפשר לקרותו גם בשם פתח האולם שכן מצינו בגמ’ עיי”ש, וכאן מביא רבינו בשם התוס’ במנחות שאע”פ שהאולם אינו פרוץ לגמרי אפילו מרוח אחת (רוח מזרחית) אעפ”כ נקרא בשם אכסדרה, אולם בתוספות אינו מבואר מדוע באמת נקרא האולם אכסדרה, הרי אכסדרה פירושו מקום מקורה בלא מחיצות, או לפחות פרוץ מרוח אחד. וזאת מבאר רבינו בשתי אפשרויות. וּמַה שֶּׁכְּנֶגֶד הַהֵיכָל הוּא פָּרוּץ בִּמְלוֹאוֹ. אִי נַמִּי הַתּוֹסָפוֹת סְבִירָא לְהוּ שֶׁהָאוּלָם אֵינוֹ מִתְרַחֵב כְּנֶגֶד כָּתְלֵי הַהֵיכָל, וְשֶׁכָּל מַה שֶּׁכְּנֶגֶד כָּתְלֵי הַהֵיכָל בְּשֵׁם בֵּית הַחֲלִפוֹת יִקָּרֵא, וְלֹא בָּא הַתַּנָּא לְמַעֵט שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִפוֹת זוּלַת אֵלּוּ הַט"ו אַמּוֹת מִכָּאן וּמִכָּאן. אֶלָּא אָמַר שֶׁזֶּה הָעוֹדֵף נִקְרָא כָּךְ בְּשֵׁם בֵּית הַחֲלִפוֹת, אֲבָל אִין הָכִי נַמִּי שֶׁיֵּשׁ עוֹד כַּמָּה אַמּוֹת שֶׁנִּקְרָאִים בֵּית הַחֲלִפוֹת וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכְּנֶגֶד כָּתְלֵי הַהֵיכָל.
3
ד׳וּבַבִנְיָן הַזֶּה שֶׁלֶּעָתִיד עַל כָּרְחִין הָיוּ כָּתְלֵי הַהֵיכָל נִמְשָׁכִין לְתוֹךְ הָאוּלָם,ובבית שני היה מבנה האולם ובית החליפות צמוד לבנין ההיכל וכמ”ש במשנה (פ”ד מ”ז) כותל האולם חמש והאולם י”א כותל ההיכל שש וההיכל מ’ וכו’. נמצא שרוחב מבנה זה של ט”ו אמות שכולל את כותל האולם וחללו צמוד לכותל מזרח ההיכל, משא”כ בבית שלישי שכותל האולם הוא חמש וחלל האולם הוא י”א כמפורש בכתוב, ומבנה ההיכל הרי מפורש שהוא תשעים אמה נמצא שכל הבנין מן המזרח למערב הוא יותר ממאה אמה, והמבנה הקדמי מדתו מן המזרח למערב עשר אמות, והרי לפי מה שיתבאר לקמן (בענין המונח) בבית העתיד יש רווח בין המבנה הקדמי למערבי (ההיכל) חמש אמות, לכן מן ההכרח הוא שכתלי ההיכל (ז”א כתליו הפנימיים בלא התאים מסביב) נכנסים לתוך שטח האולם חמש אמות. כְּנֶגֶד חָמֵשׁ אַמּוֹת שֶׁל הַמֻּנָּח, הֵן לְפֵרוּשׁ הָרַמְבָּ"ם ז"ל שֶׁנַּסְכִּים לִדְבָרָיו, וְאַף לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, כְּמוֹ כֵן כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר בְּאֹרֶךְ בְּסִימָן ס"ה. וְאִם כֵּן הָאוּלָם רַק עֶשְׂרִים, עַל כָּל פָּנִים כְּנֶגֶד אֵלּוּ ה' אַמּוֹת שֶׁל הַמֻּנָּח.
4
ה׳מֶשֶׁךְ אֵלּוּ הַט"ו אַמּוֹת שֶׁמִּכָּאן וּמִכָּאן מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב אֵינָם רַק עֶשֶׂר אַמּוֹת, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל מא, יב) "וְאָרְכּוֹ תִּשְׁעִים אַמָּה". כְּלוֹמַר, אֹרֶךְ הַבַּיִת מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח עַד בִּנְיַן בֵּית הַחֲלִפוֹת תִּשְׁעִים אַמָּה, וְכָל הַבַּיִת עִם הָאַתִּיקִים שֶׁהֵם בֵּית הַחֲלִפוֹת מֵאָה אַמָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סִימָן ס"ה. הֲרֵי שֶׁבֵּית הַחֲלִפוֹת מִמִּזְרָח לַמַּעֲרָב עֶשֶׂר אַמּוֹת בִּלְבַד. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּפָסוּק (יחזקאל מב, ד) "וְלִפְנֵי הַלְּשָׁכוֹת מַהֲלַךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת וְכוּ'".
5
ו׳וְאֵלּוּ הָעֶשֶׂר אַמּוֹת מֵהֶם כֹּתֶל הָאוּלָם לַמִּזְרָח, דְּחָשְׁבִינַן חָמֵשׁ אַמּוֹת בְּסִימַן מ"ז, וְאִם כֵּן רֹחַב הֶחָלָל אֵינוֹ אֲפִלּוּ חָמֵשׁ, כִּי יִתְמַעֵט קְצָת מִפְּנֵי כֹּתֶל מַעֲרָבִי שֶׁלּוֹ. וְאֶפְשָׁר דְּלָא אֲמָרָן כֹּתֶל אוּלָם חָמֵשׁ אֶלָּא בְּמַה שֶׁהִיא כְּנֶגֶד הָאוּלָם, אֲבָל לֹא בְּמַה שֶּׁהִיא כְּנֶגֶד בֵּית הַחֲלִפוֹת, כִּי שָׁם נִתְמַעֲטָה בְּעָבְיָהּ. אִי נַמִּי יֵשׁ לוֹמַר שֶׁבְּאוֹתָהּ הַחוֹמָה שֶׁלְּמִזְרָחָן, שֶׁעָבְיָהּ ה' אַמּוֹת, יִהְיוּ כ"ד חַלּוֹנוֹתזפירוש חלון כתב רבינו בתוספות יום טוב מסכת מעילה פרק ו משנה א וז”ל: מן החלון - העשוי להשתמש ולהניח בו חפציו. ואינו אלא חלל מה בעובי הכותל. אבל אינו פתוח מעבר לעבר ומפולש כחלון העשוי לאורה. וכן תמצא בעדיות פ”ה [משנה ו’] ובבכורות פ”ג [משנה ד’] ובתמיד פ”ה משנה ג’ ובמסכת פרה פי”ב משנה ד’ לפי’ מהר”ם ז”ל ובמסכת טהרות פ”ז משנה ז’]: שֶׁל כ"ד מִשְׁמָרוֹת כִּדְאִיתָא סוֹף מַסֶּכֶת סֻכָּה (נו.),חשם במשנה, שחלונה של משמרת בילגה היתה סתומה ובתוספתא שם (הי”ב) שכ”ד חלונות היו שם לכ”ד משמרות ולא פורש היכן היו החלונות אלא שברש”י (נו. ד”ה וחלונה) כתב וז”ל: חלונות היו בבית החליפות בעובי כתלי התאים שבצפונו של היכל, ששם גונזין את סכיניהן. כדתנן במסכת מדות וכו’ עכ”ל. וְתַחֲלֹקטעיין בהערה לעיל דברי רש”י, שכתב שהיו בצפונו של היכל. דמשמע שכל החלונות היו בצד צפוני של בית החליפות. ועיין בספר הבית השני בתפארתו (עמוד תג ואילך), שהביא כמה דעות בזה ולא זכר את דברי רבינו הנפלאים כאן. שְׁנֵים עָשָׂר מִכָּאן וּשְׁנֵים עָשָׂר מִכָּאן, וְזֶהוּ הַנָּכוֹן בְּעֵינַי, וְכֹה צִיַּרְנוּהוּ.
6
ז׳אָמְנָם בְּבַיִת שֵׁנִי אֵינֶנּוּ מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה הֶחָלָל שֶׁל בֵּית הַחֲלִפוֹת מוּעָט כָּל כָּךְ, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁנִּמְשְׁכוּ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, כִּי לֹא נִתְפָּרֵשׁ שָׁם מַהוּ (ה)אֹרֶךְ הַבַּיִתיכוונת רבינו ודאי אינה שלא נתפרשה מדת ההיכל מן האולם עד המערב, שהרי דבר זה מפורש במשנה (פ”ד מ”ז), ושם מבואר שמכותל מזרח של האולם עד כותל מזרח של היכל היה י”א אמות. וכוונת רבינו כאן היא לחמש עשרה אמה העודפות מן הצפון ומן הדרום, אם היו נמשכין למערב. ונמצא חללן הרבה מי”א, וכפי שממשיך להלן ומביא כמה שיטות בזה. מִמַּעֲרָבוֹ עַד בֵּית הַחֲלִפוֹת כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּכָאן. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים נִרְאֶה שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ וְלֹא נִמְשְׁכוּ כְּנֶגֶד כָּל הַבַּיִת מִשְּׁנֵי צְדָדָיו, דְּאִי הָכִי הֲוָה הֵיאַךְ תְּקַיֵּם הָא דִּתְנַן (פ"ד מ"ז) וְהַהֵיכָל רָחָב מִלְּפָנָיו וְצַר מֵאֲחוֹרָיו וְכוּ'.
7
ח׳אֶפֶס, דִּבְרֵי הָרַמְבָּ"ם ז"ל אֵינָם כֵּן, שֶׁכָּתַב בְּפֶרֶק ד' (ה"ה) מֵהִלְכוֹת בֵּית הַבְּחִירָה, מִן הַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם מֵאָה אַמָּה, עֹבִי כֹּתֶל הָאוּלָם חָמֵשׁ, וּמִכֹּתֶל אוּלָם עַד כֹּתֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשֶׂר אַמּוֹת. וְכֵן פֵּרֵשׁ הרע"ב (שם): הָאוּלָם עוֹדֵף עָלָיו ט"ו אַמּוֹת מִן הַצָּפוֹן, שֶׁכֹּתֶל הָאוּלָם עָבְיוֹ חָמֵשׁ אַמָּה, וְהָאוּלָם עֶשֶׂר אַמּוֹת, לַצָּפוֹן, וְכֵן לַדָּרוֹם.
8
ט׳וּבַסֵּפֶר כַּפְתּוֹר וָפֶרַח בְּפֶרֶק שִׁשִּׁי כָּתוּב לֵאמֹר: וְהָאוּלָם הוּא כֹּתֶל שַׁעַר שֶׁלִּפְנֵי הַהֵיכָל אָרְכּוֹ מֵאָה אַמָּה. וּבְאֶמְצָעִיתוֹ, הַשַּׁעַר גָּבְהוֹ אַרְבָּעִים רָחְבּוֹ עֶשְׂרִים. בֵּינוֹ וּבֵין כֹּתֶל הַהֵיכָל י"א אַמּוֹת, וְכֵן לְסוֹף אוֹתָם מֵאָה אַמָּה לְכָל צַד מֵהָאוּלָם כֹּתֶל עַד כֹּתֶל הַהֵיכָל הַמַּעֲרָבִי, וְהָרֹחַב שֶׁבֵּינֵיהֶם עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְאוֹתוֹ רֹחַב נִקְרָא בֵּית הַחֲלִפוֹת וְכוּ'. וְעֹבִי כֹּתֶל זוֹ שֶׁל הָאוּלָם בְּכָל שְׁלֹשֶׁת צְדָדִין ה' אַמּוֹת, הֲרֵי שֶׁהָאוּלָם מַקִּיף הַהֵיכָל מִג' צְדָדִין עַד חוֹמָה הַמַּעֲרָבִית, עכ"ל.
9
י׳עוֹד שָׁם, מִי שֶׁיִּכָּנֵס לִפְנִים בַּשַּׁעַר לֹא יְסַבֵּב הַהֵיכָל אֶלָּא מִשְּׁלֹשֶׁת צְדָדִין. וְהֵם, כָּל פְּנֵי מִזְרָח וְכָל פְּנֵי הַדָּרוֹם וְהַצָּפוֹן, וְזֶה בַּחֲלִפוֹת לֹא לְצַד הַמַּעֲרָב כְּלָל, לְפִי שֶׁרָאשֵׁי כָּתְלֵי הַחֲלִפוֹת הַמַּעֲרָבִיִּים עוֹמְדִים כְּנֶגֶד כֹּתֶל הַהֵיכָל מַעֲרָבִית וְלֹא יַעֲבֹרוּ, עכ"ל.
10
י״אאָמְנָם הָרַאֲבָ"ד בְּהַשָּׂגוֹתָיו (שם) כָּתַב: אָמַר אַבְרָהָם, כָּל זֶה הֶבֶל וְרַעְיוֹן רוּחַ. שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם כֹּתֶל לָאוּלָם כְּלָל, וְטָעוּת גְּדוֹלָה הִיא זוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה לָאוּלָם אֶלָּא כֹּתֶל הַמִּזְרָח שֶׁלִּפְנֵי הַהֵיכָל. וְעַל כֵּן אָמְרוּ: הַהֵיכָל צַר מֵאֲחוֹרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו, וְרֹחַב הָאוּלָם נִמְנֶה בְּרֹחַב הַהֵיכָל, עכ"ל.
11
י״בוּבַעַל כֶּסֶף מִשְׁנֶה (שם) הֵלִיץ בְּעַד הָרַמְבָּ"ם, וְכָתַב: וַאֲנִי אוֹמֵר; כָּל עַצְמוֹ שֶׁל הָרַאֲבָ"ד לְיַחֵס טָעוּת לְרַבֵּנוּ, הוּא מִמַּה שֶּׁשָּׁנִינוּ בַּמִּשְׁנָה הַנִּזְכֶּרֶת הַהֵיכָל צַר מֵאֲחוֹרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו וְדוֹמֶה לַאֲרִי. וּכְבָר פֵּרְשׁוֹ רַבֵּנוּ בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ, הָיָה כָּל הַהֵיכָל מֵאָה עַל מֵאָה, אֲבָל הָיוּ מַטִּין הַבִּנְיָן מְעַט צַר לְצַד הַמַּעֲרָב, וּכְשֶׁיִּמָּשֵׁךְ לְצַד הַמִּזְרָח מִתְרַחֵב כִּדְמוּת הָאַרְיֵה, שֶׁהוּא רָחָב מִלְּפָנָיו וְצַר מֵאֲחוֹרָיו, עכ"ל. וּלְפִי זֶה אֵינוֹ עִנְיָן לַנִּדּוֹן שֶׁלָּנוּ, עכ"ל הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה.
12
י״גהֵן אֱמֶת צָדְקוּ דְּבָרָיו, שֶׁהָרַמְבָּ"ם ז"ל אֵינוֹ מְפָרֵשׁ זוֹ הַמִּשְׁנָה עַל בִּנְיָן בֵּית הַחֲלִפוֹת, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מַטִּין הַבִּנְיָן לְאַחֲרָיו וּמִתְרַחֵב לְפָנָיו. אֲבָל עֲדַיִן צְרִיכִין אָנוּ לְמוֹדָעִי, בְּאֵיזֶה אֹפֶן נְקַיֵּם שְׁנֵּי הַמַּאֲמָרִים שֶׁיִּהְיוּ צוֹדְקִים יַחְדָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁהָיָה ק' עַל ק', וְנֶאֱמַר כְּמוֹ כֵן שֶׁהָיָה מֻטֶּה לְאַחֲרָיו.
13
י״דגַּם הרע"ב ז"ל אֲשֶׁר דָּרַךְ בְּדֶרֶךְ הָרַמְבָּ"ם ז"ל, וּפֵרֵשׁ כְּפֵרוּשׁוֹ גַּבֵּי אוּלָם וְגַבֵּי הַהֵיכָל רָחָב כוּ', בְּצֵאתוֹ מֵאֵת פְּנֵי הַפֶּרֶק (מדות סוף פ"ד) הַהוּא צֹוֵחַ וְאוֹמֵר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: לֹא אִתְפָּרֵשׁ לִי הֵיאַךְ, שֶׁהֲרֵי מֵאָה עַל מֵאָה הָיָה בְּשָׁוֶה, עכ"ל. לְכָךְ הַמִּסְתַּבֵּר כְּפֵרוּשׁ הָרַאֲבָ"ד, אַחֲרֵי שֶׁהוּא מַסְכִּים גַּם כֵּן לַבַּיִת הֶעָתִיד.
14
ט״ווְלֹא נְכַחֵד מִלְּיַשֵּׁב דִּבְרֵי הָרַמְבָּ"ם וְנֹאמַר שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה ק' עַל ק' בִּיסוֹד הַבִּנְיָן, וְהָיוּ מַטִּין הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד לַמַּעֲרָב, וְהִנֵּה הוּא מֵאָה עַל מֵאָה בַּיְסוֹד שֶׁלּוֹ. וְיֵשׁ לָנוּ רְאָיָה מִן הַמִּקְרָא (יחזקאל מא, ח), "שֵׁשׁ אַמּוֹת אַצִּילָה" כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, שֶׁחוֹשֵׁב הַמִּקְרָא אֶת הַיְסוֹד בְּמִנְיַן הַק' אַמָּה אַף עַל פִּי שֶׁלְּמַעְלָה נִגְרַע הַבִּנְיָן בְּאַמָּה, וּכְמוֹ שֶׁנַּאֲרִיךְ בְּסִימַן ס"ד בְּעֵזֶר ה', תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם.
15
ט״זוְעִם כָּל זֶה, בִּנְיָן הֶעָתִיד אֵין לְפָרֵשׁ כְּפֵרוּשׁ הָרַמְבָּ"ם אַף לְפִי זֶה הַיִּשּׁוּב, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן סִימָן ע' בְּפֵרוּשֵׁנוּ לְפָסוּק (יחזקאל מא, י) "וּבֵין הַלְּשָׁכוֹת רֹחַב עֶשְׂרִים".
16