צורת בית המקדש ס׳The Third Beit HaMikdash 60
א׳עִם הֱיוֹת שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַנָּבִיא ע"ה אֶת אֲרוֹן ה' צְבָאוֹת, אֵין צֹרֶךְ רְאָיָה שֶׁיָּשׁוּב בָּאַחֲרוֹן, כִּי כָּל תִּקְוָתֵנוּ וּמִבְטָחֵנוּ שֶׁתָּשוּב הַכָּבוֹד לְקַדְמוּתָהּ, וְגָדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁנֶּחְסְרוּ בְּבַיִת שֵׁנִי (יומא כא:), וְהָאָרוֹן אֶחָד מֵהֶם.
1
ב׳וּמַה שֶּׁלֹּא חָזַר לָנוּ בְּבַיִת שֵׁנִי, לְפִי שֶׁכָּל עַצְמוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁנִּגְנַז הֲלֹא הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁרָאָה יֹאשִׁיָּהוּ אוברמב”ם כתב שכל סיבת המקום שעשה שלמה הוא שידע שיחרב וז”ל: הלכה א. אבן היתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח, ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן. ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב, בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות. ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה, שנאמר: ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לה’ תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל, אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ה’ אלקיכם וגו’. ונגנז עמו מטה אהרן והצנצנת ושמן המשחה וכל אלו לא חזרו בבית שני, עכ”ל. שֶׁעָתִיד הַבַּיִת לֵחָרֵב (הוריות יב.), וְאִם כֵּן לָמָּה יַחֲזֹר בְּבַיִת שֵׁנִי שֶׁגַּם הוּא נֶחְרַב בַּעֲווֹנֵינוּ. וְאַף לְדַעַת הָאוֹמֵר שֶׁלֹּא נִגְנַז וּלְבָבֶל יָרַד, שֶׁנֶּאֱמַר (מל"ב כ, יז) "לֹא יִוָּתֵר דָּבָר", אֵלּוּ הַדִּבְּרוֹת, כִּדְאִיתָא בְּיוֹמָא פֶּרֶק הוֹצִיאוּ לוֹ (נג:). לֹא חָזַר גַּם כֵּן מִזֶּה הַטַּעַם, כֵּיוָן שֶׁעָתִיד לֵחָרֵב הַבַּיִת בַּשְּׁנִיָּה, לֹא רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּגְלֶה אֲרוֹנוֹ עִם הַדִּבְּרוֹת שֶׁבּוֹ שֵׁנִית.
2
ג׳וּתְמוּנַת הָאָרוֹן, עִם בַּדָּיו לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ, וְכַפֹּרֶת הַזָּהָב עִם הַכְּרוּבִים שֶׁעָלָיו, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּסֵדֶר תְּרוּמָה (שמות כה, י-כב).
3