מלחמת היהודים ז׳:ב׳The War of the Jews 7:2
א׳טיטוס ערך חזיונות בקיסריה, אשר בנה פיליפוס. על־דבר שמעון העריץ, אשר נתפש בכף ונשמר לחג־נצחון הרומאים.
א. ובימים, אשר חנה טיטוס לפני ירושלים ושׂם מצור עליה, הלך אספסינוס באנית־משׂא ועבר מאלכסנדריה אל רודוסא)אי בין מצרים ובין אסיה הקטנה, שהֻזכּר כבר הרבה פעמים. ומשם נסע באניות־מָשוֹטב)ביונית: טרִיאַרוּת. אניות עם שלש שורות שַׁיָּטִים. וירד אל החוף בכל הערים, אשר עבר עליהן, ויושביהן קבּלו את פניו בברכה, כה הפליג בַּיָּם מיוֹניהג)הכונה: מחוף אסיה הקטנה והאיים אשר בינה ובין ארץ יון העִקרית (הֶלַס). אל ארץ הֶלַּסד)ארץ יון העקרית (אַטיקי, פֵּלוֹפונֶסוס ועוד)., ומשם דרך אי קֶרְקִירָהה)הוא הנקרא עכשו קוֹרפו. אל קרן ארץ יַפִּיגִיָּהו)קרן דרום־מזרח של איטליה (חצי־האי האַפֵּנִינִי)., ומשם הלאה בדרך היבשה. — וטיטוס נסע מקיסריה אשר על חוף הים ובא אל קיסריה הנקראה על־שם פיליפּוס, ושם ישב ימים רבים וערך חזיונות־שעשועים שונים. ורבים מן השבוּים מתו — אלה הָשלכו לחיות רעות ואלה נאלצו להלחם איש באחיו עד מות. ובעיר הזאת הֻגד לטיטוס, כי נתפש שמעון בן גיורא. וזה הדבר:
א. ובימים, אשר חנה טיטוס לפני ירושלים ושׂם מצור עליה, הלך אספסינוס באנית־משׂא ועבר מאלכסנדריה אל רודוסא)אי בין מצרים ובין אסיה הקטנה, שהֻזכּר כבר הרבה פעמים. ומשם נסע באניות־מָשוֹטב)ביונית: טרִיאַרוּת. אניות עם שלש שורות שַׁיָּטִים. וירד אל החוף בכל הערים, אשר עבר עליהן, ויושביהן קבּלו את פניו בברכה, כה הפליג בַּיָּם מיוֹניהג)הכונה: מחוף אסיה הקטנה והאיים אשר בינה ובין ארץ יון העִקרית (הֶלַס). אל ארץ הֶלַּסד)ארץ יון העקרית (אַטיקי, פֵּלוֹפונֶסוס ועוד)., ומשם דרך אי קֶרְקִירָהה)הוא הנקרא עכשו קוֹרפו. אל קרן ארץ יַפִּיגִיָּהו)קרן דרום־מזרח של איטליה (חצי־האי האַפֵּנִינִי)., ומשם הלאה בדרך היבשה. — וטיטוס נסע מקיסריה אשר על חוף הים ובא אל קיסריה הנקראה על־שם פיליפּוס, ושם ישב ימים רבים וערך חזיונות־שעשועים שונים. ורבים מן השבוּים מתו — אלה הָשלכו לחיות רעות ואלה נאלצו להלחם איש באחיו עד מות. ובעיר הזאת הֻגד לטיטוס, כי נתפש שמעון בן גיורא. וזה הדבר:
1
ב׳ב. שמעון היה בעיר העליונה בעת מצור ירושלים, וכאשר לכדו צבאות הרומאים את החומה ופרצו בתוך העיר והחלו להחריבה, לקח עמו את רעיו הנאמנים ואִתּם יחד סַתָּתים עם כלי־ברזל הדרושים לעבודתם וגם צֵדה דֵי סִפּוק צרכיהם ימים רבים, ועם כל אלה ירד אל אחת המנהרות הנעלמות. הם הגיעו עד קצה הַנִּקבה (המחתרת) הישָׁנה ומצאו אדמת־סלעים והחלו לחצוב בה בקַווֹתם, אשר אחרי האריכה את החפירה יעצרו כֹח לעלות לבטח על־פני הארץ ולהמלט. אולם כאשר נִסּוּ למלא אחרי עצתם, נוכחו במהרה לדעת כי נכזבה תוחלתם, אחרי אשר בעמל רב הצליח בידי החוצבים לצעוד הלאה מעט מעט, ואף כי אכלו את לחמם במשורה, ראו, כי עוד מעט יאזל מכליהם. ואז אמר שמעון בלבו, כי יעלה בידו לבַעת את הרומאים ולהוליכם שולל: הוא לבש מכנסי־בד לבנים ועטה מעיל ארגמן ועלה פתאם מן האדמה במקום אשר היה שם המקדש לראשונה. כאשר ראו אותו הרומאים, אחזה אותם רעדה ובראשונה לא יכלו למוּש ממקומם, אולם אחרי־כן ערבו את לבם לגשת אליו ולשאלו מי הוא. ושמעון מאן לגלות את שמו להם וצוה לקרֹא לשר־הצבא. הם מהרו לרוץ אל שר־צבאם ושבו יחד עם טֶרֶנְטִיּוּס רוּפוּס, הוא אשר השאירהו טיטוס לראש על הצבא. וכאשר גִלה לו שמעון את כל הדבר באמונה, צוה טרנטיוס לאסרו והודיע את טיטוס, כי נתפש בכף. ככה שִׁלם אלהים לשמעון כגֹדל רשעתו ליושבי ירושלים, אשר השׂתרר עליהם בעברת־זדון — בהסגירו אותו בידי צריו ושונאיו בנפש, ולא בהלחמו בזרוע נטויה נפל בידיהם, כי־אם לרצונו הפקיר את עצמו לאויביו, למען יעשו בו שפטים, תחת אשר לפנים המית הוא רבים באכזריות־חֵמה על עוֹן אשר כזה, בשׂוּמוֹ להם לשֶׁקר עלילות־דברים, כי אמרו לנפול אל הרומאים. אכן לא תמלט הרִשעה מעברת אלהים וימין־צדקו לא תקצר, וגם אם יאריך אפו לפושעים בו, נַקה לא ינַקם, ועוד יפליא את נקמתו ברשעים, אשר יתברכו בלבבם, כי נמלטו מעֹנש, בראותם, כי לא מצאה אותם יד הדין מהרה! ומבשׂרו חזה זאת שמעון הפעם בעת נפלו בידי הרומאים אנשי־עברתו. ואחרי אשר עלה שמעון מתחתית האדמה, נגלה המון מורדים רבים, אשר ירדו גם הם אל המנהרות. — והקיסר שב אל קיסריה אשר על שפת הים, ושמה הובא אליו שמעון אסור בנחֻשתים. וטיטוס צוה לשמור עליו, כי חשׂך אותו ליום חג־הנצחון ברומא.
2