מלחמות השם, מאמר חמישי, חלק שני א׳The Wars of the Lord, Fifth Treatise, Part Two 1
א׳מאמר חמישי, חלק שני: בסבות הדברים הנמצאים לגרמים השמימיים
1
ב׳פרק ראשון: נתנצל בו על הכנסתנו בזאת החקירה העמוקה אשר לא נמצא ממנה לזולתנו כי אם מעט מזער.
2
ג׳וקודם שנחקור מסבות מה שבשמים, ראוי שנתנצל על הכנסתנו בזאת החקירה העמוקה אשר לא נמצא ממנה לזולתנו אלא מעט. כי זה ממה שיוסיף לנו קושי בזה. ועוד כי אלו הדברים, להיותם רחוקים מטבענו מאד בעצם ובמקום, חוייב שתהיה השגתנו בהם חלושה, ולזה היה ראוי לנו שנמשוך ידינו מזאת החקירה. אלא כי מפני שהגעת השלמות האנושי הוא בשיחקור האדם בדבר דבר מה שאפשר לו ולפי מה שבטבעו שיודע לו, ראוי שנחקור בזה לפי השגת שכלנו. ואין ראוי שייוחס זה לנו לעזות מצח ולהריסה בהכנסתנו בכמו אלו הענינים העמוקים, אבל ראוי שנשובה על עוצם השתדלותנו וזריזותנו לחקור בדבר דבר לפי מה שאפשר. ועוד שאם יהיה מה שנאמר אנחנו בזה הוא מה שאפשר שיאמר בסבות אלו הדברים, הנה הוא מבואר שאיננו ממה שראוי שימנענו מחקור בזה הדרוש. וזה כי הצלחה האנושית תגיע בהגעת השגת הדברים הנכבדים יותר ממה שתגיע בהשגת הדברים אשר למטה מהם בכבוד, ולזה יהיה חשקנו אל השגת הדבר היותר נכבד יותר חזק, עד שכבר נחשוק בהשגה החלושה אשר לנו בו יותר מחשקנו בהשגה השלמה אשר לנו במה שלמטה ממנו. ובכלל הנה אם היו הגרמים השמימיים בלתי עלולים, היה בלתי אפשר לנו להכנס בזאת החקירה, כמו שזכר הפלוסוף בספר השמים והעולם אבל למה שהם עלולים, והיה מחק הדברים העלולים, במה שהם עלולים, שיהיה מה שנמצא בהם לתכלית מה, הנה מזה הצד יפתחו לנו שערי העיון בזאת החקירה. ועוד כי אלו הגרמים הנכבדים הם מצד מה בעלי נפש, והיו פעולות הבעלי נפש לתכלית מה, הנה יחויב שיהיה הענין בפעולותיהם כן, ומזה הצד היה אפשר לנו שנחקור בפעולותיהם למה היו בזה האופן שהם בו. ועוד כי הוא מבואר מענין תנועות אלו הגרמים הנכבדים שהם להשגיח למה שבכאן מאלו הנמצאות השפלות, וזה מבואר מאד מתנועת השמש, וזה שכבר ימצא לה רושם חזק בהויות, וזה נגלה תכלית ההגלות בצמחים, וכן יראה זה בהרבה מהבעלי חיים שכבר תהיה תולדותם בעתים מיוחדים מהשנה. ובכלל הנה עמידת אלו הדברים אשר בכאן תשלם בתקופות הארבע המתחדשות מהשמש בגלגלו הנוטה, כי בזה האופן ישלם השווי בין ההפכים אשר הורכב מהם נמצא נמצא מאלו הנמצאות המורכבות, ובזה ישלם גם כן השווי בין היסודות, כמו שזכרנו במה שקדם וכן יראה רושם חזק בסבובים היומיים ובסבובים הירחיים באלו הדברים ההוים בכאן, ולזה תמצא זמן עבורי הבעלי חיים משוערים קצתם בסבובים הירחיים וקצתם בסבובים היומיים, כמו שנזכר בספר בעלי חיים. וכן ראוי שנחשוב שיהיה הענין בשאר הסבובים הנמצאים לככבים. וזה יראה הראות מבואר ממה שיתאמת בחוש מענין משפטי הככבים, וזה שכבר נמצא בהם דברים יאמתם החוש, ובהם יאמרו אמת בעלי החכמה ההיא, ואם היה שיהיו בכאן דברים יגידו אותם לא ימצאו צודקים, כי זה אמנם הוא מפני קצור האדם מהשגת מה שיתחייב מככב ככב במקום מקום ממקומותיו. וזה הקצור היה לאדם באלו הדברים מצד עוצם מרחקו מהם בעצם והמקום ומצד שאי אפשר שישלם לו זה בנסיון, כי הוא אפשר שיהיה מה שייחס אל ככב אחד שופע מככב אחר, כמו שייחסו ההמון החום המופלג לעליית הכלב, והוא מפני השמש, ואולם קרה שיהיה אז פעל השמש בחמום אלו הדברים. וזה כי הוא בלתי אפשר שנפריד ככב אחד משאר הככבים, כי הם כלם פועלים יחד, ולזה לא יתכן שיתאמת לנו פעל הככב ההוא המיוחד לו, ואי אפשר שישלם לנו מן החוש ההשנות הראוי במה שיתחייב מהככבים אם לא בקושי עצום ובאורך נפלא מהזמן. ועוד כי מפני שהרבה ממנה שמסודר מהם תבלבל אותו הבחירה האנושית, כמו שהתבאר בשני מזה הספר, הנה יקרה מזה שלא יתן לנו החוש מה שיתחייב מהככבים, כי אולי יהיה מה שהגיע הוא דבר זולתי מה שהיה מסודר מהגרמים השמימיים. וזה ממה שיחייב שיהיה לאדם קצור נפלא בידיעת מה שיתחייב מככב ככב באלו הדברים, אלא שהוא מחויב שיהיה המתחדש בכאן מסודר מהם, כמו שהתבאר בשני מזה הספר, ומזה הצד היה אפשר שתפל במה שיתחדש בכאן ידיעה קודם זמן התחדשותם בחלום או בקסם או בנבואה, כמו שהתבאר שם. וכבר יראה באופן כולל שהוא מחויב שיהיה זה הסדור אשר ימצא מוגבל בדברים המתחדשים אשר בכאן מפאת הגרמים השמימיים. וזה כי מפני שזה הסדור ימצא מתמיד על סדר אחד, וימשכו ממנו דברים מתחלפים לדבר דבר בעתים מתחלפים, כאלו תאמר שכבר ימשך מהם ההויה פעם וההפסד פעם, כמו שהתבאר בטבעיות הנה יחויב שתהיה הסבה בזה הסדור תמידיי ושתמצא בענינים מתחלפים בעתים מתחלפים. ולפי שאין בכאן דבר בזה התואר זולת הגרמים השמימיים, וזה כי הם מתנועעים, ולזה יקרה לככבים הנמצאים בהם שיהיו קרובים פעם אל היישוב ורחוקים פעם, וילך זה הענין בסבוב בהם, הנה הוא מבואר כי הגרמים השמימיים הוא סבה בזה הסדור המתמיד בזה האופן, וזה שהוא מחויב בזאת הסבה שתהיה תמידיית, לפי שהעלול ממנה הוא תמידיי, והוא מחויב שיהיה יחס אל העלול מתחלף, לפי שהעלול ממנה יקבל ממנה דברים מתחלפים, ויחויב שיהיה זה החלוף הולך בסבוב, לפי שזה החלוף הוא הולך בסבוב בחלק הדברים אשר בכאן, ולזה יחויב שתהיה זאת הסבה מתנועעת בסבוב בדרך שתקרב פעם ותרחק פעם, וילך זה בסבוב ודבקות, כי בזה ישלם ממנה זה. ואולם אם זה הפעל הוא מכוון מהגרמים השמימיים על הכונה הראשונה או על הכונה השנייה, הנה זה ממה שיתבאר במה שאחר זה. ואיך שהיה, הוא מבואר שמזה הצד יתכן לנו לחקור בעניני הגרמים השמימיים למה היו בזה האופן שהם בו. וממה שיוסיף גלוי ושלמות על מה שהתבאר בכאן מענין הככבים הוא, שכבר תמצא שהפלוסופים הסכימו שהם פועלים במה שבכאן, וכן הסכימו בזה הנביאים עליהם השלום והתורה. וזה שהפלוסוף אמר בספר ההויה וההפסד שההויה וההפסד הנמצאים באלו הדברים בזה הסדור המתמיד הוא מפני תנועת השמש בגלגלו הנוטה, ושזמן קיום נמצא נמצא מאלו הנמצאות הוא משוער בסבוב זאת התנועה, עד שמספר הסבובים שתשלם בהם צמיחת הנמצא הוא נמצא למספר הסבובים אשר בם יהיה כליו והפסדו. ואמרו המפרשים שמה שזכר הפלוסוף מזה הענין בתנועות השמש הוא ראוי שיובן ממנו שהענין הוא כן בתנועות שאר הככבים וזה דבר כבר הסכים בו הפלוסוף לפי מה שנראה מדבריו במקומות רבים מהחכמה הטבעית, ר"ל שהככבים הם משגיחים במה שבכאן מהנמצאות, ואמר במה שאחר הטבע שתנועות הגרמים השמימיים הם בעבור הככבים, ולזה לקח ראיה מהתנועות הנראות לככבים על מספר הגרמים השמימיים. וזה ממה שיורה כי הפלוסוף יאמין שתנועות הגרמים השמימיים הם בעבור אלו הדברים אשר בכאן, שאם היו בעבור עצמותם, לא היה צודק שתהינה התנועות אשר להם בעבור הככבים. ואמנם היה זה המאמר צודק כשהניחו אלו התנועות בעבור הדברים אשר בכאן וזה כי מפני שהיה מה שישפע בכאן מהגרמים השמימיים שופע באמצעות הככבים, ומה שישפע באמצעות הככבים ישפע מהם באמצעות התנועה, עד שתקריב הככב פעם למקום מקום מהארץ, ותרחיקהו פעם, הוא מבואר שכבר יצדק לפי זאת ההנחה שתהיינה התנועות אשר לגרמים השמימיים בעבור הככבים. וזה ממה שיתבאר באור שלם במה שיבא מזה הספר, ר"ל שהוא מחויב שתהיינה תנועות הגרמים השמימיים בעבור אלו הדברים אשר בכאן. וכן תמצא שהנביאים עליהם השלום והתורה הסכימו בזה. אמר השם יתברך לאיוב הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ וזה ממה שיורה שהם משגיחים בזה העולם השפל ומנהיגים אותו ופועלים בו, ואמנם אמר משטרו. לפי שהשוטר הוא מושל, ומורה בלשוננו על המנהיג שיש עליו שר הוא המושל בו, וכן הענין בגרמים השמימיים, וזה כי זאת ההשגחה היא להם משר אחד מושל בהם, והוא השם יתברך, כמו שיתבאר במה שיבא מזה הספר בגזרת השם. ואולם מה שאמר הנביא עליו השלום לישראל ומאותות השמים אל תחתו. הוא להורות שכאשר תדבק בהם ההשגחה האלהית אין להם לירא מהרעות אשר יקרו מפאת הגרמים השמימיים, כמו שהתבאר במה שקדם. ולזאת הסבה תמצא שכאשר זכרה התורה בריאת הככבים זכרה שזאת הבריאה היתה להשלים מה שבכאן, כמו שנבאר במה שיבא אצל באורנו ספור בריאת העולם הנזכר בתורה. ולזה אמר שלמה עליו השלם ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, וזה ששם החכמה נאמר בלשוננו על הידיעה הנופלת בדברים מפני עצמות הדברים ההם בעצמם, ושם התבונה הוא נופל בלשוננו על הוצאת דבר מדבר זר ממנו, ולזה נקראו הפלוסופים בעלי תבונה, כמו שיתבאר במקומות רבים מספר משלי, לפי שהיא תעשה ההמשל ותשתמש בהקדמות המפורסמות ולא יתנה בהם שתהיינה עצמיות, ולזה אמרו רבותינו זכרונם לברכה בנבון שהוא המוציא דבר מתוך דבר. ולפי שהידיעה תפל באלו הדברים הטבעים השפלים מעצם הדברים הם בעצמם, והיה מבואר שמושכל אלו הדברים הוא הנמוס הנמצא להם וסדרם וישרם הוא התחלה למציאותם, כמו שהתבאר בראשון מזה הספר, אמר שהשם יסד הארץ בזה האופן, וזה שהדברים המתחייבים קצתם מקצת באלו הדברים הם מתחייבים בזה האופן, כאלו תאמר שהחום יחמם והקור יקרר, וזה מבואר מהסבות הנותנות באלו הדברים בחכמה הטבעית ואולם השמים, מפני שהמתחייב ממנו אינו מתחייב בזה האופן, כי אין לשמים דבר מהדברים שישפעו מהם באלו הדברים, והם בתבונה שיתכן ממנה שישפע מהם זה לפי הכח האלהי שיש להם מהשם יתברך, אמר שהשם יתברך שם תכונת השמים באופן שהיא בו בתבונה שיתחייב מהם בזה האופן מה שישלמו בו אלו הדברים אשר בכאן. והנה אין זה חיוב ממין חיוב אלו הדברים אשר בכאן קצתם מקצת, כי אין לגרמים השמימיים דבר מהאיכיות שישפיעו למה שבכאן, כפי מה שהתבאר בחכמה הטבעית. והנה זה הענין נכפל הרבה בדברי הנביאים עליהם השלם, ר"ל שמהשמים יסודרו פעולות באלו הדברים, ולהגלות זה הענין טעו הקודמים וחשבו בככבים שיהיו אלוהות, כמו שנתפרסם זה מהם. ואופן טעותם היה, שהם חשבו שאלו הפעולות תהיינו להם מעצמותם מזולת סבה קודמת להם. וזה מבואר הבטול, כי לא יהיה מהדברים הרבים פעל אחד במספר אם לא היה זה מסודר להם מסבה אחת במספר, כמו שיתבאר במה שאחר זה. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שבכאן סבה אחת קודמת להם, היא אשר שמה אותם משתתפעל בפעל אחד במספר, אהי ההשגחה בזה העולם השפל.
3