מלחמות השם, מאמר חמישי, חלק שני ג׳The Wars of the Lord, Fifth Treatise, Part Two 3
א׳נבאר בו שהככבים הם בגלגלים מפני הדברים אשר בכאן.
1
ב׳וראוי שנחקור תחלה מענין הככבים אם הם בגלגלים בעבור עצמותם, או הם בהם בעבור הדברים אשר בכאן, כי זאת החקירה היא עמוקה ומסופקת מאד. וזה שכבר יראה הראות מבואר שתנועות הככבים ושיעוריהם הם ביותר שלם שבפנים להשלים אלו הנמצאות השפלות, עד שאם היה נפסד זה הסדר, היה נפסד זה המציאות השפל, כמו שיתבאר אחר זה, וכבר זכרנו זה פעמים רבות במה שקדם, וזכרו גם כן אבן רשד בבאורו לספר השמים והעולם, זה ממה שיראה ממנו שהככבים הם בעבור הדברים אשר בכאן באופן מה. וכבר יחשב שהוא בלתי אפשר שיונחו הככבים בעבור הדברים אשר בכאן, לפי שאם הונח הענין כן, יהיה הנכבד בעבור השפל הפחות. ולזה שפטו האחרונים מהפלוסופים שהככבים הם בגלגלם בעבור עצמותם, ומה שיושפע מהם מהפעולות בזה המציאות בזה המציאות השפל הוא מכוון מהם על הכונה השנית. ואולם הנראה מדברי הפלוסוף בטבעיות ובמה שאחר הטבע הוא שהככבים הם בעבור הדברים אשר בכאן. ולזה ראינו לחקור זה בזה המקום. והנה הסכמנו לחקור בזה תחלה קודם שנחקור מסכות שר הדברים אשר יעדנו לחקור בהם בזה החלק, מפני כי זאת החקירה היא משותפת לכל הככבים, וראוי שתקדם החקירה בדברים המשותפים לכל הככבים לחקירה במה שייוחד בו קצת הככבים מקצת.
2
ג׳ונאמר כי הוא ממה שהתבאר בטבעיות שכבר יובדל הגרם החמישי מבעלי הנפש אשר בכאן שהנושא לצורתו הוא דבר פשוט, ושאין בעצמותו דבר בכח. ואולם קראנו החומר החמישי נושא על צד ההקל בשמות, ואם אינו נושא על דרך האמת, כמו שהתבאר בטבעיות. וכאשר התישב לנו זה, נאמר שהוא גם כן מבואר שהבעל נפש אשר בכאן הוא כליי מצד הרכבה, ומצד השלמת מציאותו ושמירתו, כי מפני זה יצטרכו כלים רבים. אם מצד ההרכבה, כי לשמור ההפכים אשר הורכב מהם כשווי הנאות לבעל נפש ההוא הוכנו לו כלים מתחלפים ייוחס אחר מהם שמירת ההפך האחד ולאחר שמירת ההפך האחר, והמשל בבעל חי, כי המרה היא ומשכן הטבע החם היבש, והטחול הוא בו משכן הטבע הקר היבש, והכבד הוא בו משכן הטבע החם והלח, והמוח הוא בו משכן הטבע הקר הלח. ואולם מצד השלמו מציאותו ושמירתו הוכנו לו גם כן כלים רבים, והם הדברים בכללם הנמצאים לו, כמו שהתבאר זה כלו בספר הבעלי חיים אצל המאמר בתועלת אברי הבעלי חיים. ובהיות הענין כן, רצוני שהבעל נפש אשר בכאן יצטרך להיות כליי מצד היותו מורכב מהפכים ומצד הצטרכו אל מה שישלים מציאותו וישמר אותו כפי מה שאפשר, והיה מבואר מהגרם השמימיי שאין בו הרכבה, לפי שהוא פשוט בתכלית הפשיטות, ולא יצטרך גם כן לכלים ישמרו מציאותו וישלימוהו, כי אין בעצמותו דבר בכח כמו הענין בבעל חיים שיצטרך, דרך משל, אל מזון להחליף מה שיותך ממנו. ואה מבואר שלא יצטרך הגרם השמימיי להיות כליי, וזה כי כבר נאמר בספר הנפש כי הנפש היא שלמות ראשון לגשם טבעיי כליי, וזה ממה שיבוא לחשב שיהיה מהכרח הגרמים השמימיים שיהיו כליים, לפי שהם בעלי נפש. וכאשר התבאר זה, רצוני שאין מתנאי הגרם השמימיי שיהיה כליי, ואף על פי שהוא בעל נפש, הוא מבואר שאין לככב רושם בשישים הגלגל בעל נפש. וזה ממה שיראה ממנו שאין הככבים בגלגלים מצד עצמותם. וגם כן, אם הורינו שמתנאי הגלגל שיהיה כליי, לפי שהוא בעל נפש, הנה יתבאר עם כל זה שאן לככבים רושם בשישימו הגלגל בעל נפש. וזה שאי אפשר שיונח הככב הכלי אשר יצטרך לגלגל להשים אותם בעלי נפש. לפי שהכלי אשר בו יהיה הדבר בעל נפש ימצא בכל אישי המין במספר אחד, ובמקום אחד, ובאופן אחד, ובגודל מתיחס לגודל גופם, וזה דבר מבואר בנפשו, והמשל שלא ימצא איש אחד יהיה הלב בו באמצע גופו, ואיש אחר יהיה הלב בו בראשו או ברגליו, ואיש אחר מבלי לב, ואיש אחר במספר רב הלבבות, וימצא גם כן גודל הלב באנשים הבריאים מתיחסים לגודל גופם, וימצא גם כן טבעו בענין אחד במין באישי המין האחד. וכבר נמצא בככבים שלא ישמרו הכלי אשר ישים נושאו בעל נפש, וזה כי הככב נמצא בקצת הגלגלים אחד לבד, והוא באמצע, ובקצתם ימצא מספר רב מהככבים, קצתם באמצע הגלגל וקצתם אצל הקטבים ומה שביניהם ובין אמצע הגלגל, והם גם כן בלתי שווים קצתם לקצת ובלתי מתיחס חלוף גדליהם לחלוף גודל גוף נושאיהם, ובקצתם לא ימצא ככב כלל, כמו שהתבאר במה שקדם. ועוד שזהו הראש אשר יהיה בו הככב מה שהוא, כי הוא ככב מצד היותו מאיר, והוא מאיר מצד הזהר אשר לו איננו בהם בענין אחד, וזה כי קצתם היה לו הזוהר מעצמו וקצתם מזולתו, וקצתם ימצא זהרם אדום וקצתם ימצא זהרם במראה אחר ולזה הוא מבואר אין לככב רושם בשישים הגלגל בעל נפש, ואף על פי שנודה שמתנאי הגלגל שיהיה כליי, מפני היותו בעל נפש. ועוד שהזוהר יראה מענינו אפילו בדברים אשר בכאן שאין לו מבוא בהשימו נושאו בעל נפש, כי המראה אין לו מבוא בזה אצל הטבע, ואי אפשר לאדם שיאמר באיזה צד שיהיה לזוהר מבוא בהשמתם בעלי נפש, ואפילו אם רצה שיברא זה מלבו בריאה. האלהים, אלא שנאמר שבעבור שהם יציירו מענין נמוס הנמצאות וסדרם וישרם מה שיציירו אותם, והיו משתוקקים מעצם הציור שיפעלו מה שישלם בו זה הסדור אשר באלו הדברים אשר בכאן, היה מחויב שיהיה להם הכלי אל שיעשו בו זה הפעל, והוא הככב אלא שזה המאמר יחייב שאין הככבים בגלגלים מצד עצמותם, אבל לפעול מה שיחייבהו ציורם להשלים אלו הנמצאות השפלות וזה כי ההשגה תספיק לגלגלים מצד שהם בעלי שכל, ולא יצטרך להם פעל אחר להעמיד מציאותם. ואם הודינו שתהיה ראוי להם תנועה מצד היותם בעל נפש, כמו שאמרו קצת הקודמים, הנה לא יחויב מזה שיהיו בהם ככב או ככבים, ולא שתהיינה תנועותיהן בזה האופן אשר לא ישלם זה המציאות השפל אלא בו, וכבר יתבאר זה בשלמות במאמר הששי מזה הספר בגזרת השם יתברך. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שאין הככבים בגלגלים מצד עצמותם, אבל הם כחם להשפיע זה המציאות השפל. אלא שכאשר יונח הענין כן, הנה יחויב מזה הספק הקודם, והוא שכבר יחויב מזה שיהיה מציאות הנכבד בעבור הפחות, והוא שקרי הנה לא ימנע היות בנכבד דבר בעבור הפחות, אבל הוא דבר נמצא כן, ובזה האופן היה הנכבד משפיע לפחות ופועל אותו, כאלו תאמר שהשם יתברך פועל מה שלמטה ממנו ומשגיח בו, והשכל הפועל פועל אלו הדברים אשר בכאן, והנה זאת ההשפעה נמצאת בו בעבור הדברים אשר בכאן, ובזה הענין בעינו יהיה הזוהר וההארה בככבים בעבור אלו הדברים אשר בכאן, ויהיה עצמותם בעבור עצמם. וכבר נשלים המאמר בזה בגזרת השם יתברך במאמר הששי מזה הספר.
3