מלחמות השם, מאמר שני ב׳The Wars of the Lord, Second Treatise 2
א׳נבאר בו מה הם אלו הדברים אשר תהיה בהם ההודעה ובאיזה אופן הם מוגבלים ומסודרים.
1
ב׳ואחר שהתבאר שאלו הדברים אשר תפול בהם זאת ההודעה הם מוגבלים ומסודרים, ראוי שנחקור מה הם אלו הדברים, ובאיזה אופן הן מוגבלים ומסודרים.
2
ג׳ונאמר שכבר יראה בחפוש שזאת ההודעה לא תהיה בענינים ההכרחיים כי אם מעט, אם היה שתפול בהם. ואולם מה שתהיה בו הוא בענינים האפשריים הנופלים באישי מין האדם, לפי שכבר יראה בחפוש שלא תגיע ידיעה לאדם בחלום או בקסם או בנבואה כי אם באישי מין האדם ובמה שיפול מהמקרים, וכאשר תגיע לנו ידיעה בזולת אישי מין האדם, הוא מצד יחס הדבר ההוא אל איש מה מאישי האדם, כמו שהודיע שמואל עליו השלום לשאול ע"ה מהאתונות כי נמצאו מצד היותם קנין מקניני קיש אבי שאול. וכאשר חקרנו באלו הדברים האפשריים אשר תפול בהם ההודעה בחלום או בקסם או בנבואה, מצאנו שמאלו הענינים יהיה שתגיע ההוודעה בחדושי אישי העצמים הרמוז אליהם, וזה שכבר יודיעו שאיש מה יולד בתאר כך ויעשה מעשה כך, וזה מבואר מענין הקוסמים, והמשל בזה בנבואה מה שהגיד הנביא הנביא הנה בן נולד לבית דוד, למועד הזה כעת חיה את חובקת בן. ומהם יהיה שתגיע ההודעה באישי המקרים בחדושם, ואלו האישים מהם אשר יתחדשו בסבותיהם המוגבלות, והוא מה שיתחדש מהם מהבחירה או מהטבע ומהם שלא יתחדשו מסבותיהם המוגבלות, כמו הענין בקרי ובהזדמן. והנה יראה בחפוש כי באלו המינים תפול זאת ההודעה, וזה שכבר יודיע הקוסם או הנביא מהנלחמים איזה מהם ינצח, ואם ירד המטר ביום הפלוני, ואלו המקרים הם מתחדשות מסבותיהם המוגבלות. וכבר יודיע גם כן מה שיתחדש בקרי והזדמן, וזה מבואר מן החוש בקסם ובחלומות, והתפרסם גם כן שכבר תפול ההודעה בכמו אלו הדברים בנבואה, כמו מה שהודיע שמואל ע"ה לשאול ע"ה שימצאוהו שלשה אנשים בדרך ונתנו לו שתי לחם ולקח מידם, וכמו שהודיע הנביא אשר בשומרון לנביא אשר בבית אל שכבר ימצאהו האריה בדרכו וימיתהו. והנה יראה בחפוש שרוב הידיעות המתחדשות בחלום או בקסם או בנבואה הם במה שבקרי ובהזדמן. ובהיות הענן כן, והיה שכבר התבאר שאלו הענינים אשר תפול בהם זאת ההודעה הם בהכרח מוגבלים ומסודרים, הוא מבואר שכבר יתחדשו מזה ספקות עצומות. - מהם, שכבר יחויב מזה שיבוטל טבע האפשר מהמקרים הנופלים באישי מין האדם. וזה כי מפני שהיה אחד מחלקי האפשר מוגבל ומסודר שיצא לפעל, עד שכבר תשלם ההודעה בו שיגיע קודם שיגיע. הנה אם כן אין בכאן אפשר, אבל היו הענינים ההם כלם מחויבים, ותהיה הבחירה לבטלה, וזה בתכלית הבטול. ועוד שכבר יחויב מזה שלא יהיה בכאן דבר אפשרי כלל, אבל יהיו כל הענינים ההם כלם מחויבים. וזה שאם היה בכאן אפשר, הוא במה שיפול מהמקרים באישי מין האדם, כי בשאר הדברים לא ימצא בהם אפשרות כי אם מצד האדם, וזה שתנועת הבעל חיים מוגבלת בטבע וכן תנועת הצומח והדומם, ואין להם מעצמם כי אם אחד מחלקי האפשר, והמשל שהבעל חי יתנועע אל המזון בעת ראותו אותו ואין לו התחלה מעצמו על שיתנועע אליו, ואולם האדם ישים זאת התנועה אפשרית, לפי הוא ימנעהו מהתנועע אליו או יעתיק המזון מהמקום ההוא, וימנע צאת זאת התנועה לפעל. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שאם אין באישי מין האדם דבר אפשרי, שאין בכאן אפשר כלל, אבל יהיו כל הענינים מחויבים, וזה מבואר הבטול והגנות. - ומהם, שכבר יחויב מזה במה שבקרי ובהזדמן אשר תפול בו זאת ההודעה שיהיה מוגבל ומסודר, והנה זאת ההנחה סותרת נפשה, כי מה שבקרי והזדמן הוא מה שאין לו סבות יסודר מהם. והנה אם הנחנו במה שבקרי ובהזדמן הנופל באישי מין האדם שיהיה בלתי מוגבל ומסודר, הנה לא נוכל לתת הסבה בהודעה המתחדשת בהם לאדם, כי זאת ההודעה תחייב שיהיו מסודרים ומוגבלים. והנה כאשר שיער אבן רשד בזה הספק, החליט המאמר שלא יתכן שתהיה זאת ההודעה במה שבקרי ובהזדמן, והנה החוש מעיד על הפך זה, כמו שזכרנו, וכבר הגיעה לנו זאת ההודעה בחלום פעמים רבות במה שבקרי, והגיעה לזולתינו לפי מה ששמענו מהם, ואין ראוי לנו שנכחיש המוחש מפני אלו הטענות, אבל ראוי שנחקור איך אפשר הגעת זאת ההודעה במה שבקרי.
3
ד׳ונאמר שכבר יראה במה שבקרי ובהזדמן שיש לו סדור מה, עד שכבר ימצאו אישים רבים תרבינה הצלחות כל איש ואיש מהם המתחדשות לו בקרי, והם האנשים הנקראים טובי המזל, וימצאו אנשים אחרים תרבינה רעות כל איש ואיש מהם המתחדשות לו בקרי, והם האנשים הנקראים רעי המזל. וזה ממה שיחייב שיהיה למה שבקרי הגבלה וסדור באופן מה, ומה הוא זה האופן מי יתן ואדע.
4
ה׳ונאמר שכבר יראה בחקירה שכל מה שהיו אלו הנמצאים השפלים יותר נכבדים השגיח הטבע יותר בשמירתם, כבר התבאר זה בספר בעלי חיים. ובהיות הענין כן, והיה האדם הנכבד המוחלט שבכל הנמצאות השפלות אשר בזה העולם השפל, עד שהוא משתתף עם הנמצאים הנכבדים האלהיים בשכל אשר בו. הנה השגיח בו הטבע השגחה עצומה, והושמו הגרמים השמימיים כלם משתתפים בשמירתו והנהגתו, עד שפעולתיו ומחשבותיו הם מסודרות כלם מהם. וכבר יורה על זה מה שיגידו בו מאלו הדברים חכמי משפט הככבים, כי הם יודיעו מחשבות האדם ופעולותיו, ויצדקו בהם פעמים רבות. ואולם שיכזבו גם כן הרבה פעמים, לחולשת האמות המגיע לנו בטבע בזאת המלאכה, להיותינו רחוקים מאלו הגשמיים האלהיים מרחק עצום בעצם ובמקום, ולקושי ההגעה לנו מן החוש מה שיחוייב מאלו הגרמים השמימיים במצב ממצביהם, מפני שלא יתכן שיגיע לנו בזה מהחוש ההכפל אשר היה ראוי בכמו אלו ההקדמות הנסיונות, כי המצב אשר לככבים בעליה מת לא יתכן שישוב כי אם באלפים רבים מן השנים רבוי נפלא, וזה מבואר למי שעיין במלאכת התמונה, עם שהתנועות אשר לגרמים השמימיים בלתי ידועות עדיין, ואמנם נדע מעט מזה הסדור בחפוש ובארך הזמן, ובזה המעט שנודע לנו נגלה תכלית ההגלות שמקרי האדם הם כלם מסודרים מהגרמים השמימיים. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שבאלו הענינים אשר תפול בהם זאת ההודעה, והם מקרי האדם, יהיה הגבלה וסדור מצד הגרמים השמימיים. ובזה יתאמת היות מה שיגיע לאדם מהקרי וההזדמן מוגבל ומסודר זה האופן מההגבלה והסדור. ומהצד שהוא מוגבל ומסודר הוא מאדיי, ולזה ימצא הרבה שיתחדשו לאיש אחד הצלחות רבות במה שבקרי או רעות רבות. ואולם כשנעיין בו מן הצד אשר הוא בלתי מוגבל, והוא היחס אשר לו אל הסיבות הידועות לנו, כאילו תאמר שנחפור חפירה לעשות בור ונמצא מטמון, הנה הוא מעטיי, רצוני המצא המטמון מחפירת החפירה לעשות בור. אלא שכאשר הונח העניין כן, הנה יבוטל טבע האפשר מאלו הדברים אשר תיפול בהם זאת ההודעה, ותהיה הבחירה בנו לבטלה, ויבוטל גם כן טבע האפשר מכל הדברים, כמו שקדם, וזה בתכלית הביטול. ואם הנחנו שאין אלו הדברים מוגבלים ומסודרים, לא נוכל לתת הסיבה בזאת ההודעה, עם שכבר התבאר שלאלו הדברים הגבלה וסדור.
5
ו׳ונאמר כי מפני שהתבאר במה שאין ספק בו באלו הדברים שהם מוגבלים ומסודרים מצד הידיעה הנופלת בחידושם קודם בואם ומצד מה שנגלה לנו מן החוש שהם מוגבלים מהגרמים השמימיים, והתבאר גם כן שהם בלתי מוגבלים ומסודרים מצד האפשרות אשר בהם הנה יחויב שיהיו אלו המקרים מוגבלים ומסודרים מצד אחד, ובלתי מוגבלים ומסודרים מצד אחר. ואולם הצד אשר הם מוגבלים ומסודרים כבר התבאר במה שקדם, רצוני שכבר התבאר שהם מוגבלים ומסודרים מהגרמים השמימיים. ואולם הצד אשר הם בו אפשריים ובלתי מוגבלים ובלתי מסודרים הוא השכל והבחירה הנמצאים בנו, כי השכל והבחירה יש להם שיניעו אותנו אל זולת מה שהוא מוגבל מפאת הגרמים השמימיים. ואמנם היה זה כן, לפי כי מפני שהיו מקרי האדם מסודרים מהגרמים השמימיים, והיו הגרמים השמימיים שומרים ההווים אשר תחת גלגל הירח כשיגבירו ההפך האחד פעם והאחר פעם, וזה אם מפני התחלפות המצבים אשר לכוכב כוכב, כאילו תאמר השמש כשהיה בפאה הצפונית גבר טבע האויר והאש שם בגשמים הפשוטים והמורכבים, וכשהיה בפאה הדרומית גבר טבע המים והארץ בגרמים הפשוטים והמורכבים בפאה הצפונית, ואם מפני הכוכבים המתחלפים, כאלו תאמר שמאדים מגביר טבע האש והירח מגביר טבע המים, והיו לאלו ההפכים המתחדשים מהם במזג אישי האדם רושם במידות והתבונות המעשיות. חויב בגרמים השמימיים שיהיו במצב מה ממצביהם מישירים האדם לצד תכונה מה, ובהיותם במצב ההפכי לו יישירו אותו לצד הפכה, וכן הענין במקרה מקרה מהמקרים אשר יסודרו מהם, ויחויב גם כן, שיהיה מה שיתחייב מן הכוכבים המתחלפים מתחלף בדרך שיהיו קצתם מישירים האדם לצד תכונה מה וקצתם לצד הפכה, וקצתם לצד מקרה מה וקצתם לצד הפכו. ולפי שכבר יקרה מזה שיהיו קצת האנשים רעים להשיג קצתם רעות, הנה השגיח השם יתברך בזה, בששם בנו שכל בעל תכלית, להגיענו אל זולת מה שהוא מוגבל מפאת הגרמים השמימיים, לתקן המעוות הנופל במקרה כפי מה שאפשר.
6
ז׳והנה בזה האופן מההשגחה אשר ישגיחו הגרמים השמימיים באדם היו האנשים נשמרים מרעות רבות נכונות לבא עליהם, עד שכבר ימצאו אנשים רעים ישימו כל השתדלותם להמית אחרים ולהזיקם, ולא ישלם להם זה אלא מעט, עם היותם דורכים באלו הפעולות בסבות הנאותות. ולולי זאת ההשגחה היתה פעולתם מגעת על הרוב כמנהג שאר המלאכות אשר יעשו מה שיעשו בסבות הנאותות. והמשל שהנגר תשלם לו מלאכת הנגרות על הרוב בדבר דבר מה שיפעל בו, והרוצח לא תשלם לו הרציחה כי אם מעט. ובזאת ההשגחה היה נשלם הקבוץ המדיני. וזה כי מצד זה הסדור אשר מהגרמים השמימיים יהיו קצת אנשים נוטים לצד אומנות מה וקצתם לצד אומנות אחר, וישלמו בזה האופן האומניות כלן באופן יותר נכבד ממה שהניח אפלטון בענין המדינה החשובה, וזה כי באופן לא ימנעו האומניות כלן מהיותן נמצאות בזולת שנצוה בעליהן מההשתדלות בהצלחה האנושית. ואולם שלא ימנעו האומניות כלן מהיותן נמצאות הוא מבואר, לפי שהמצבים אשר מהם יתחדש אומנות הם מאדיים, לפי מה שהתבאר מזה השעור המעטי אשר נודע לנו ממלאכת המשפט, ולזה יקרה שיתחדשו במקום אישים רבים נוטים לאומנות אומנות. ואף על פי שהבחירה אשר תהיה מפאת השכל ימצא לה כח על שתבלבל זה הסדור, הנה לא יהיה זה ממנה אלא מעט. וזה כי מפני שכבר הקנה אותן זה הסדור תשוקה במה שיגזרהו הסדור ההוא, הנה לא יניחו האומנות ההוא בעבור אומנות אחר, ולזה מה שנראה מבעלי המלאכות הפחותות והמאוסות שלא יניחו מלאכתן מפני מלאכה אחרת, עם היות להם הכנה להעתק אל המלאכות האחרות, ונראה שכבר יכנסו בלמידת המלאכות הפחותות והמאוסות ויבחרום על המלאכות הנבחרות. ואולם אם יעזבוהו, הוא מפני הדרישה בהגעת ההצלחה האנושית, והאנשים אשר זה דרכם הם מעטי המספר. ואם היה שנודה שתניע הבחירה את האדם לצד האומנות האחר, הנה יהיה מעטי, ולא ימנע מפני זה המצא אלו המלאכות הצריכות לקבוץ המדיני, לפי שהמצאם מהסדור אשר מהגרמים השמימיים הם מאדיים, כמו שקדם. ולזאת הסבה אשר זכרנו היה שתפול זאת ההודעה במקרי האדם לבדו מבין שאר בעלי חיים, לפי שמקריו הם מסודרים מהגרמים השמימיים, לא מקרי זולתו מהבעלי חיים, אם לא מצד יחסם אל האדם. והנה לזאת הסבה אחשב שהסכימו חכמינו הקודמים זכרונם לברכה על שמקרי האדם מסודרים ממערכת הככבים, לא מקרי הבהמה. אמרו בראשון מבבא קמא אדם דאית ליה מזלא כתיב ביה כי יגח בהמה, דלית ליה מזלא כתיב ביה כי יגוף.
7