חכמת שלמה י״זThe Wisdom of Solomon 17

א׳כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ גְּדוֹלִים וְאֵין סְפוּרוֹת לָמוֹ. עַל כֵּן הִשְׁתּוֹלְלוּ אֲנָשִׁים לֹא לָמְדוּם הֵיטֵב:

ב׳כִּי רְשָׁעִים אֲשֶׁר יָזְמוּ לְהַחֲזִיק בְּעַם קָדוֹשׁ אֻסְּרוּ בַאֲסוּרֵי אֲפֵלָה וַיִכָּלְאוּ בְּאֹרֶךְ לָיְלָה. הִתְחַבְּאוּ בְּבָתֵּיהֶם כְּנָסִים וּכְמִסְתַּתְּרִים מֵעֵינֵי יְיָ:

ג׳וַיֹאמְרוּ לְהִסָּתֵר עִם אֲגוּדוֹת פִּשְׁעֵיהֶם וּלְהִשָּׁכַח תַּחַת מָסָךְ הַחֹשֶׁךְ. וַיִשֹּׁמוּ וַיִבָּהֵלוּ מְאֹד וְיֶחֱרָדוּ מִתְּמוּנוֹת זָרוֹת:

ד׳כִּי הַמַּחְבֵּא אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ בוֹ לֹא שְׁמָרַתָם לָבֶטַח. אַךְ קוֹלוֹת שׁוֹנוֹת הָמוּ סְבִיבוֹתֵיהֶם לְהַפְחִידָם וּמַלְאָכִים רָעִים זוֹעֲפֵי פָּנִים נִרְאוּ לָמוֹ:

ה׳הָאֵשׁ לָא עָצְרָה כֹחַ לְהָאִיר לָהֶם. וְנֹגַהּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר לֹא יָהֵלּוּ מְשׁוֹאַת לֵיל זֶה:

ו׳אֲבָל לֶהָבוֹת מְלֵאֵי פַחַד עָלוּ וַיֵרָאוּ לָהֶם. וַיֵחַתּוּ מִמַּרְאוֹת אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא רָאוּ עַד מָה. וַיִהְיוּ עוֹד רָעִים בְּעֵינֵיהֶם מֵאֲשֶׁר הֵם:

ז׳אָז יָרְדָה תַּעְתּוּעֵי לַהֲטֵיהֶם. וְגַאֲוַת חָכְמָתָם נִכְלָמָה:

ח׳כִּי אֲשֶׁר הִתְפָּאֲרוּ לְהָסִיר מִנְּכֵה רוּחַ מְחִתָּה וָפַחַד. חַתּוּ גַּם הֵמָּה מִפַּחַד תַּעֲלוּלִים:

ט׳וּמִלְּבַד כִּי פָחֲדוּ מִבַּלָּהוֹת אֵלֶּה. חָרְדוּ לִרְגָעִים מִפְּגוֹשׁ חַיּוֹת וּמִקּוֹל פְּתָנִים וּמִפַּחַד גָּוָעוּ:

י׳בְּאָמְרָם גַּם אוֹר הַיּוֹם חָדַלְנוּ לִרְאוֹת. אֲשֶׁר לֹא יִשְׁבּוֹת לְעוֹלָם:

י״אכִּי הָרִשְׁעָה מְבַעֶתֶת אֶת בְּעָלֶיהָ וּפִיהָ יַרְשִׁיעֶנָּה. וַאֲשֶׁר רוּחוֹ תְּצִיקֶנּוּ יִדְרוֹשׁ רָעָה לְנַפְשׁוֹ:

י״בכִּי הַפַּחַד אֵין דָּבָר. כִּי אִם קֶשֶׁר מַחֲשָׁבוֹת הַמִּתְפָּרְצִים עַל הַדָּעַת:

י״גוּכְפִי אֲשֶׁר יִמְעַט נֹחַם בְּקִרְבּוֹ כֵּן יִרְבֶּה. וּבְאַחֲרִית לֹא יָבִין בְּעָלָיו מָה הִגְדִּיל מְצוּקָתוֹ:

י״דוְכֵן אֵלֶּה הַיְּגֵעִים מִתַּרְדֵּמַת לַיְלָה כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר יָצָא מִיַּרְכְּתֵי שְׁאוֹל. לֹא יָכְלוּ שְׂאֵתוֹ:

ט״ונִבְהָלִים מִמַּרְאוֹת שְׂעִירִים וּמִתְעַלְּפִים מִמְּצוּקַת רוּחָם הַקּוֹשֶׁרֶת עֲלֵיהֶם קָשֶׁר. כִּי פַחַד פִּתְאוֹם וְשׁוֹאָה לֹא יָדְעוּ אֲחָזָתַם:

ט״זלָכֵן כָּל הַנִּלְכַּד בּוֹ הוּשָׁב בַּמִּשְׁמָר וְאֻסָּר בַּסֹּהַר. וּבַרְזֶל אָיִן:

י״זכִּי אִם הָיָה חוֹרֵשׁ אוֹ רוֹעֶה אוֹ עוֹבֵד הַשָּׂדֶה בִּיגִיעַ כַּפּוֹ וַתְּמִישֵׁהוּ זֹאת. יָשַׁב תַּחְתָּיו וְלֹא מָשׁ מִמְּקוֹמוֹ:

י״חכִּי הָיוּ כֻּלָּם כָּאֲסוּרִים בְּחַבְלֵי אֲפֵלָה. אִם נָשְׁבָה רוּחַ אִם צִפֳּרִים מְצַפְצְפִים נָתְנוּ קוֹל בֵּין עֲצֵי עָבוֹת אוֹ הָמוּ שֶׁטֶף מַיִם נוֹזְלִים:

י״טאוֹ רָעֲשׁוּ אֲבָנִים נוֹפְלִים אוֹ יְרוּצוּן בְּהֵמוֹת צוֹהֲלוֹת וְלֹא רָאוּם. אוֹ שָׁאֲגוּ חַיּוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת אוֹ שָׁאוֹן יָצָא מִבֵּין הֶהָרִים. מִפַּחַד כָּל אֵלֶּה הִתְעַלָּפוּ:

כ׳כִּי מֵאוֹר זוֹרֵחַ הֵאִירָה הָאָרֶץ כֻּלָּהּ. וּמְלֵאָה אָדָם עוֹשִׂים מְלַאכְתָּם וְאֵין מַעֲצוֹר:

כ״אוְלֹא הָיוּ כִּי אִם אֵלֶּה הַנּוֹשְׂאִים כֹּבֶד לַיְלָה הַנָּטוּי עֲלֵיהֶם. אֲשֶׁר הָיָה לוֹ תַבְנִית אֹפֶל וַיִהְיוּ הֵם יוֹתֵר לְמַשָּׂא עֲלֵיהֶם מֵאֲשֶׁר הִכְבִּיד עֲלֵיהֶם הָאֹפֶל: