תפארת ישראל נ״גTiferet Yisrael 53
א׳בזה הפרק נוסיף ראיה מדברי חכמים. במדרש "חכמות בנתה ביתה טבחה טבחה אף ערכה שלחנה" (ר' משלי ט, א-ב), זו אסתר המלכה. בשעה שהגיע צער לישראל, התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע, ושכרתם* יין ביותר. וכסבור היה המן בעצמו שחלקה לו כבוד. והוא לא ידע שפרשה לו מצודה, שמתוך ששכרה אותו יין, קנתה אומתה לעולם. "אף ערכה שלחנה" בעולם הזה ובעולם הבא. איזה, [זה] שם טוב שקנתה. שכל המועדים עתידים ליבטל, וימי הפורים לא בטלים לעולם, שנאמר (אסתר ט, כז) "ולא יעבור* וגו'". רבי אלעזר אומר, אף יום הכפורים לא יבטל לעולם, שנאמר (ויקרא טז, לד) "והיתה זאת לכם לחקת עולם", עד כאן.
1
ב׳ויש מפרשים, מה שאמר 'כל המועדים עתידים להיות בטלים', היינו על ידי גזרת שמד יהיו* בטלים המועדים. אבל פורים ויום הכפורים לא נתבטלו על ידי שמד, וזה הבטחה בלבד לישראל. ואין המדרש מוכח כך, רק דקאי על מה שאמר "אף ערכה שלחנה" בעולם הזה ובעולם הבא.
2
ג׳אבל הפירוש הוא כמשמעו, שמצות בטלות לעתיד, ופורים ויום הכפורים לא יהיו בטלים. ואם תשאל, למה אלו שני המועדים לא יהיו בטלים. דבר זה לפי ענין אלו המצות, כי ענין אלו המועדים הם כמו התחיה, שאחר שהגיעו למיתה - יחזרו לחיים כבראשונה, וכן יום כפורים שהאדם אשר הוא חוטא ונגזר עליו המיתה יחזרו לחיים כבראשונה. וכן יום כפורים, שהאדם אשר הוא חוטא, ונגזר עליו המיתה, יחזור לו החיים. ולפיכך פורים, אשר הגיעו לחרב, וחזר להם החיות, אין ספק שהגיע להם דבר זה ממדרגה עליונה, שממנה החיות שלא בטבע. כי החיות הטבעי כבר נגזר על זה המיתה, ואי אפשר רק שפתח להם השם יתברך שער העליון, אשר ממנו חזר להם החיים. וכן יום כפורים, אחר שנגזר עליו המיתה, כאשר יחזור לו החיים, אי אפשר רק על ידי עולם העליון, ודבר זה מבואר. ולכך ראוי שאלו שני מועדים בפרט לא יהיו בטלים לזמן* התחיה, כי אלו המועדים הם גם כן ממין אותו העולם ודוגמתו, ואין בטול דבר לעתיד כאשר יחזרו לחיות שלהם, כי אלו שני המועדים גם כן כך, שאחר שנגזר המיתה חזר החיים מן השם יתברך.
3
ד׳וכאשר אתה תבין עוד אלו שני המועדים, הנה הם שניהם שוים. וזה כי ביום הכפורים מקריבים שני שעירים (ויקרא טז, ה). ובמדרש (ב"ר סה, יד) "וקח לי משם שני גדיי עזים טובים" (בראשית כז, ט), טובים לך, טובים לבניך; טובים לך, שעל ידיהם אתה נוטל הברכות. וטובים לבניך, שעל ידם מתכפר להם, דכתיב (ויקרא טז, ל) "כי ביום הזה יכפר עליכם", עד כאן. ועוד במדרש, "ונשא השעיר עליו את כל עונותם" (ויקרא טז, כב), היה נוטל הקב"ה עונות ישראל, ונותן אותם על עשו, שנאמר (שם) "ונשא השעיר עליו את כל עונותם", ואין "שעיר" אלא עשו, שנאמר (בראשית כז, יא) "הן עשו אחי איש שעיר", עד כאן. הרי מדרגת יום כפורים שהוא יתברך היה נותן עונש של יעקב על עשו. וכן היא מדרגת פורים; מה שהיה רוצה המן, שהוא מזרע עשו, לעשות למרדכי, שהוא מזרע יעקב, שהיה חפץ לאבדו, נטל הקב"ה ונתן על זרע עשו, הוא המן, ונאבד. ודברים אלו הם דברים גדולים ומופלגים, ואין כאן מקומם, כי פירשנו דבר זה במקומו.
4
ה׳כלל הדבר, מה שהיו ישראל מנצחים כח עשו, הוא מדרגה עליונה מעולם העליון. וכן ביום הכפורים נצוח סמאל, הוא* כח עשו, כמו שמבואר מדברי חכמים הוא למעלה מן עולם הזה. ולפיכך אמרו כי פורים ויום הכפורים לא יעברו ולא יהיו בטלים, כי אלו שנים הם בטול כח עשו שבא לעולם, כמו שהתבאר. ומאחר כי מדרגתם מעולם העליון, אין בטול להם אף לזמן התחיה, שיתבטלו עניני עולם הזה. ואין זה נחשב בטול התורה, כמו שהתבאר למעלה (ס"פ נב), כי עולם התחיה הוא סדר אחר, והשם יתברך סדר העולם לפי מה שראוי לעולם. אבל שתהיה התורה בטלה מכל וכל, דבר זה אינו, מן הטעם אשר התבאר לפני זה (שם), כי התורה כולא בה, כמו שאמרו (אבות פ"ה מכ"ב) 'הפוך בה דכולא בה', אף סדר התחיה. ולכך השגת התורה היא לעולם ולעולמי עולמים.
5
ו׳ובמדרש (במ"ר כ, כ) "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" (במדבר כג, כג). ראה שישראל יושבים לפני הקב"ה כתלמיד לפני רבו, ומבררים כל פרשה ופרשה למה נכתבה. וכן הוא אומר (ר' ישעיה כג, יח) "כי ליושבים לפני ה' תהיה סחרה ואתננה", "לא יכנף עוד מוריך" (ישעיה ל, כ), ומלאכי השרת שואלים אותם מה הורה להם [הקב"ה], לפי שאינם יכולים לכנוס למחיצתן, עד כאן.
6
ז׳בזה המדרש גלו כי השגת התורה לא יהיה בטל לעולם, ויהיו משיגים בתורה. כי התורה היא כוללת הכל, וכאשר משיג בתורה, משיג סדר הכל. ואם שיהיו מצות התורה בטלות, שאינם צריכים לעולם התחיה, מכל מקום התורה לא תהיה בטלה, כאשר בה השגת הכל, יהיה צריך או אין צריך. ויש בה דברים שהם לפי סדר עולם התחיה גם כן, כמו שאמרו 'כל המועדים יהיו בטלים, ופורים ויום הכפורים לא יהיה בטל', כי הם לפי סדר עולם התחיה. ואמרו עוד במדרש, לעתיד הקב"ה יהיה מגלה טעמי התורה. ודבר זה מבואר, כי התורה בעצמה אין בטול, רק כי יהיה הכל לפי סדר העולם מה שראוי שיהיה באותו עולם. ומה שאמר בכאן שלא יוכלו מלאכי השרת לכנוס לפנים ממחיצתן של ישראל, דבר זה נתבאר במקום אחר.
7