תקוני הזהר ק׳ אTikkunei Zohar 100a

א׳ דְּאִיהוּ א תַּמָּן, ו' דְּאֶמְצָעִיתָא דְאָת א, אִיהוּ מַזָּלָא דְכֹלָּא, דְסָלִיק בְּאָת י' עִלָּאָה דְאִיהִי בְּרֵישָׁא דְאָת א, וְכַד סָלִיק בְּמַחֲשָׁבָה אִתְּמַר יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, דְאִיהִי י' דְּעַל רֵישָׁא דְא', וּבְגִין דָּא לֵית מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל (דהא במחשבה סליק, וכל מזלא איהו ממנא על שעתא מתרין עשר מזלות), דְּאִיהוּ מַזָּלָא דְכֹלָּא, וְכָל מַזָּלוֹת מִנֵּיהּ תַּלְיָין דְּאִינוּן ו' ו', דִּי מְמַנָּן עַל תְּרֵיסַר שַׁעִִתֵּי, דְאִינוּן הֵ"א הֵ"א, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּקַיְימָא לֵיהּ שַׁעִִתָּא.

ב׳דְּאִיהוּ גִלְגּוּל דְּכֻלְּהוּ דָא י' דְּאִיהוּ גַלְגַּל, וְעִם ו' אִתְעֲבִיד גִּלְגּוּל, דְּאִיהוּ בְּרָזָא דְס"ו מִן יְסוֹד. דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית מו כו) כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, לְאַתְעָרוּתָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא שִׁשִּׁים, לְאַתְעָרוּתָא דְצַדִּיק וָשֵׁשׁ, וְכֹלָּא אִתְרְמִיז בְּצַדִּיק דְּבֵיהּ גִּלְגּוּל, וְעוֹד יְסוֹד תַּמָּן יוּ"ד, דְּאִתְגַּלְגַּל בֵּיהּ וְנָח בֵּיהּ מִכָּל גִּלְגּוּלִין דְּאִתְגַּלְגַּל, וּבְגִין דָּא (שם ב ב) וַיְכַל אלהי"ם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וְאוֹת ו' דְּגִלְגּוּל בֵּיהּ סָלִיק צַדִּיק לְשִׁתִּין רִבּוֹא, בְּצַדִּיק אִינוּן שִׁית, וּבְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא סָלִיק לְשִׁתִּין, וּבְכֶתֶר עִלָּאָה דְאִיהוּ א סָלִיק לְשִׁתִּין רִבּוֹא, וְדָא אִיהוּ דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא.

ג׳אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהָא סָבָא אָמַר דְּאִיהוּ גִלְגּוּל בַּיְסוֹד אִיהוּ, וְתַמָּן י' דְּמִתְגַּלְגַּל בֵּיהּ וְשַׁרְיָא עֲלֵיהּ וְנָח בֵּיהּ מֵהַהוּא טָרְחָא דְגִלְגּוּלָא דְטָרַח בְּשִׁית יוֹמֵי, דְּסָלְקִין לְשִׁית בְּאָת ו', וּלְשִׁתִּין בְּי' שִׁית זִמְנִין עִִשֶׂר, וּלְשִׁית אַלְפִין בְּאַלֶּף, וּלְשִׁתִּין רִבּוֹא בְכֶתֶר עִלָּאָה, וְדָא אִיהוּ דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמָדֶת.

ד׳וּבְכָל זִמְנָא דְאָתֵי וְאָזִיל שַׁעִִתָּא קַיְימָא לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמָדֶת, דִּלְהַאי בַּת זוּגֵיהּ קַיְימָא לֵיהּ בְּכָל אֲתַר וּבְכָל גִּלְגּוּלָא וּבְכָל שַׁעִִתָּא, אַף עַל גַּב דְּאָזִיל וְאָתֵי בְכַמָּה גִלְגּוּלִין, הַאי אִיהוּ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, וּלְמָאן דְּשַׁעִִתָּא דִילֵיהּ לָא קַיְימָא לֵיהּ אֶלָּא שַׁעִִתָּא אָחֳרָא דְלַאו בַּת זוּגֵיהּ קַיְימָא לֵיהּ, וְהַאי אִיהוּ צַדִּיק וְרַע לוֹ, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין כָּל מִי שֶׁדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה הַשָּׁעָה דוֹחֲקָתוֹ.

ה׳אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, וְהָא ר' פְּדָת צַדִּיק גָּמוּר הֲוָה, וְאַמַּאי לָא נָפַל בְּשַׁעִִתָּא דִילֵיהּ דְּאִיהִי בַּת זוּגֵיהּ בֶּן גִּילוֹ, אָמַר לֵיהּ בְּרִי אִית גִּלְגּוּלָא דִמְחַיֵּיב לֵיהּ דְּנָפִיל בְּמַזָּלֵיהּ דְּאִיהוּ בֶּן גִּילוֹ, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (דברים ח ט) אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, דְּאִיהִי שַׁעִִתָּא דִמְזוֹנֵי וְשַׁעִִתָּא דְחַיֵּי וּבָנֵי, וְאִית גִּלְגּוּלָא דִמְחַיֵּיב לֵיהּ דְּלָא נָפִיל בְּשַׁעִִתָּא דִמְזוֹנֵי דְאִיהִי בַת גִּילוֹ, אַף עַל גַּב דְּעָבִיד כַּמָּה זַכְוָון בְּעָלְמָא, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לַאו בִּזְכוּתָא תַלְיָא מִלְתָא אֶלָּא בְמַזָּלָא תַלְיָא מִלְתָא, דְּגִלְגּוּלָא גָרִים לֵיהּ כְּאִלּוּ בְּמַזָּלָא תַלְיָא מִלְתָא.

ו׳וּמַה דְּאָמַר אִי בָּעִית דְּאַחֲרִיב לְעָלְמָא וְהָדַר אִבְרֵיהּ וְאֶפְשַׁר דִּנְפַלְתְּ בְּשַׁעִִתָּא דִמְזוֹנֵי, הָכִי שְׁמַעִִנָא בְּוַדַּאי דְּכָל צַדִּיק וְצַדִּיק יֵשׁ לוֹ עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, דָא גוּפָא דְבַר נַשׁ דְּאִתְקְרֵי עוֹלָם קָטָן, וּבְגִין כַּךְ אִתְּמַר אִי בָּעִית דְּאַחֲרִיב לְעָלְמָא, וְאַיְיתֵי לֵיהּ בְּגִלְגּוּלָא אָחֳרָא, וְאוּלַי דִּנְפַלְתְּ בְּשַׁעִִתָּא דִמְזוֹנֵי.

ז׳אַדְהָכִי הָא סָבָא דְסָבִין עַתִּיקָא דְעַתִּיקִין קָא נָחִית לְגַבֵּיהּ, וְאָמַר עוֹלָם דְּכָל צַדִּיק דָּא שְׁכִינְתָּא, כַּד אִסְתַּלַּק מִינָהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְאִשְׁתְּאָרַת חֲרֵיבָה, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר תִּבְעִי דְאַחֲרִיב עָלְמָא, דְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה אִתְקְרִיאַת גַּלְגַּל, וְעִם ו' אִיהוּ גִלְגּוּל, וְשִׁית סְפִירָן בְּאַתְוָון סָלְקִין לְשִׁתִּין רִבּוֹא, וְדָא אִיהוּ דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְלֵית דּוֹר פָּחוּת מִשִּׁתִּין רִבּוֹא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמָדֶת דָּא שְׁכִינְתָּא.

ח׳דְאִיהִי אִתְקְרִיאַת אוּלַי, וַעֲלָהּ אִתְּמַר כּוּלֵי הַאי וְאוּלַי דְּזָכֵי לְשַׁעִִתָּא דִמְזוֹנֵי, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (דניאל ח ב) עַל אוּבַל אוּלָי, דִּכְבָר אִתְחַיַּיב קֳדָם דְּיֵיתֵי לְעָלְמָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְהָא אִתְחַיַּיב בִּסְפִירָה דְאִיהִי לְעִילָא מִנֵּיהּ, עַד דְּאִתְתַּקַּן לְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְנְטִיל בַּר נַשׁ נִשְׁמָתֵיהּ, לֵית לֵיהּ תַּקָּנָה בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְאִיהִי שַׁעִִתָּא דְכֻלְּהוּ, וּבְגִין דָּא שַׁעִִתָּא לָא קַיְימָא לֵיהּ, וְאִם תַּלְיָא בְּמַזָּלָא עִלָּאָה אֲפִילוּ דְיַעֲבִיד כַּמָּה זַכְוָון לַאו בִּזְכוּתָא תַלְיָא מִלְתָא, דְהָא מְחוּיָיב אִיהוּ מִלְּעִילָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מֵהָכָא מַשְׁמַע גִּלְגּוּלָא דְתַלְיָא