תקוני הזהר קי״ח בTikkunei Zohar 118b

א׳ מַחֲשַׁבְתֵּיהּ הֲוָה בְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (דניאל ז ט) וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלָג חִוָּור וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַחֲשַׁבְתֵּיהּ טָבָא צָרְפָה לְמַעֲשֶׂה, וּבְגִין דָּא קַבִּיל לֵיהּ, וּמַחֲשָׁבָה רָעָה לָא מְצָרְפָה לְמַעֲשֶׂה, וְדָא הוּא קָרְבָּנָא דְקַיִן, וּבְגִין דָּא חָרָה לוֹ, מִיָּד וַיֹּאמֶר יהו"ה לְקַיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וכו', הֲלֹא אִם תֵּטִיב שְׂאֵת (בראשית ד ו), אִם תֵּטִיב עוֹבָדָךְ שְׂאֵת, אֲנָא מַאֲרִיךְ לָךְ וְאֶטּוֹל מַטּוּלָךְ עָלַי, וּמְנָלָן דִּשְׂאֵת מַטּוּלָא דְחוֹבִין הוּא, דִּכְתִיב (ישעיה א יד) נִלְאֵתִי נְשׂוֹא, וְאִם לֹא תֵטִיב עוֹבָדָךְ לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ, וְדָא פֶתַח דְּגֵיהִנָּם, דְּתַמָּן חוֹבִין דִּילָךְ שָׁלְטִין עֲלָךְ, וְאִם תֵּטִיב עוֹבָדָךְ אַתָּה תִּמְשׁוֹל בּוֹ.

ב׳רַשִּׁיעַיָּא לָא שַׁלִּיט בְּהוֹן מוּסָר אֶלָּא נָטְרִין דְּבָבוּ, כְּגַוְונָא דְעִשָׂו וַיִּשְׂטֹם עִשָׂו אֶת יַעֲקֹב (בראשית כז מא), יַעֲקֹב כְּגַוְונָא דְהֶבֶל וְעִשָׂו כְּגַוְונָא דְקַיִן, וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ וכו' (שם ד י) חוֹבָא דָּא דִקְטַלְתְּ לַאֲחוּךְ לָא עֲבַדְתְּ לֵיהּ אֶלָּא לִשְׁמָא דְאִתְקְרִי מ"ה, מָ"ה אֲעִידֵךְ וְאַסְהִיד עֲלָךְ, וְאִיהִי תָּבְעָה לָךְ, וְלָא עוֹד אֶלָּא מ"ה דְאִיהוּ אָדָם דְּעָבִיד לָךְ, גָּרַם דָּא דְּאַפִּיק מַלְאַךְ הַמָּוְת בָּךְ לְעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ פּוֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים (שמות כ ה), וְהָא אִתְּמַר אִם אוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם, אֶלָּא כַּךְ הֲוָה עוֹבְדֵי אֲבוּהָ הֲוָה בִידֵיהּ, עַל סִבָּה דְאִשָּׁה הֲוָה, כְּמָה דְאִתְּמַר וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׁדֶה, וְאֵין שָׂדֶה אֶלָּא אִתְּתָא, אִתְּתָא גָרְמַת מִיתָה לְאָדָם, וְגָרְמַת מִיתָה לְהֶבֶל, כְּמָה דְאִתְּמַר בְּיַעֲקֹב עִם מְמַנָּא דְעִשָׂו וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ (בראשית לב כה), כְּגַוְונָא דָא הֲוָה קַיִן וְהֶבֶל, וְנָצַח הֶבֶל לְקַיִן, וְאִיהוּ מִסִּטְרָא דְרַחֲמֵי דְחַיִּיס עֲלוֹי וְלָא בָעָא לְמִקְטְלֵיהּ, וְקָם הוּא וְקָטְלֵיהּ, וְאִתְּתָא גָרְמָא דָא, עֲלָהּ אִתְּמַר (משלי ה ה) רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוְת, וּבְקִנְאָה דִילֵיהּ קָטִל לֵיהּ.

ג׳וַיֹּאמֶר קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צוֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה (בראשית ד י), אַנְתְּ הוּא בְרֵיהּ דְּחִוְיָא דְגָרַם מִיתָה לְאָדָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שם ג יד) אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה, כַּךְ אִית לָךְ לְיַרְתָא מִנֵּיהּ, דְּעוֹבָדָא דִילֵיהּ בִּידָךְ, בְּגִין דָּא אָרוּר אַתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ, דָא הֲוָה אַרְעָא דְּלַיִּיט לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תֵּשַׁע לְוָוטִין, לַיִּיט לְקַיִן חַד לְאַשְׁלָמָא לַעֲשָׂרָה, וּבְגִין דָּא אָמַר (שם יא) אָרוּר אַתָּה מִן הָאֲדָמָה וכו', כִּי תַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה וכו' דִּתְּהֵא תָּשַׁשׁ חֵילָהָא לְגַבָּךְ, וְלָא יִפְּקוּן מִינָךְ מַלְכִין וְשַׁלִּיטִין.

ד׳נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ, דַּאֲנָא אֲמָרִית לְאָדָם וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה (שם א כו), דְּאִנּוּן בְּנֵי נָשָׁא דְתַלְיָין בְּמַזָּלוֹת, דְּדַמְיָין לְחֵיוָון וּבְעִירָן וְעוֹפוֹת, כֻּלְּהוּ אָזְלוּ לְגַבָּךְ לְקַטְלָא לָךְ, וְאַנְתְּ תֵּזִיל נָע וָנָד מִקַּדְמָאֵי, נָ"ע וָנָ"ד עָוֹ"ן דָּ"ן, וְעוֹד נָע וָנָד בְּגִין דְּאַנְתְּ עָוֹ"ן דְּנִדָּ"ה, וּבַנִּדָּה אִתְעֲבִידַת דְּאִיהִי זוּהֲמָא דְהִטִּיל נָחָשׁ לְחַוָּה, בְּגִין דָּא נָע וָנָד תִּהְיֶה, וְעוֹד נָע בְּגִין דְּאַנְתְּ מִסִּטְרָא דְסמא"ל, נָד בְּגִין דְּאַנְתְּ מִסִּטְרָא דְנָחָשׁ, נָע בְּעָלְמָא דֵין, נָד בְּעָלְמָא דְאָתֵי, דְּאִינוּן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְּנָטְלִין תַּרְוַיְיהוּ נוּקְמָא מִינָךְ.

ה׳וּבְגִין דָּא כַּד שָׁמַע דְּבַאֲתַר עִלָּאָה דָא הֲוָה תַלְיָא הֶבֶל, מִיָּד וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יהו"ה גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא (בראשית ד יג), הָכָא תָב בִּתְיוּבְתָּא וְאִתְחַרַט, בְּגִין דָּא וַיָּשֶׂם יהו"ה לְקַיִן אוֹת (שם טו), הָכָא רָמַז אוֹת בְּרִית מִילָה דְקַבִּיל יִתְרוֹ, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שופטים א טז) וּבְנֵי קֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה שֶׁנִּפְרַד מִקַּיִן, (צ"ל (שם ד יא) וחבר הקני נפרד מקין), וּבְיִתְרוֹ אִתְתַּקַּן קַיִן מֵחוֹבֵיהּ, וְעוֹד בְּהַהוּא זִמְנָא קַבִּיל לֵיהּ, בְּגִין דְּאַחֲזֵי לֵיהּ בְּנוֹי דְקֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה דַהֲווֹ עֲתִידִין לְמֶהֱוִי בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, אָמַר וְכִי לְחַיָּיבָא קַבִּיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּתְשׁוּבָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַצַּדִּיקַיָּיא, מִיָּד וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יהו"ה (בראשית ד טז), בְּהַאי נָפַק מִן דִּינָא, וְקַבִּיל עֲלֵיהּ כָּל מַה דְּאִתְגַּזַּר בֵּיהּ, דִּכְתִיב וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד, מַה דְּאָמַר לֵיהּ נָד, שַׁוִּי עֲלֵיהּ ו' וְאִתְעֲבִיד נוֹד, וְדָא אִיהוּ דְאִתְּמַר בֵּיהּ וַיָּשֶׂם יהו"ה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אוֹתוֹ, דְּאִם הֲוָה נָד אִתְּמַר בֵּיהּ (שם) וְהָיָה כָל מוֹצְאִי יַהַרְגֵנִי, וּבְגִין דְּתָב בִּתְיוּבְתָּא וְקַבִּיל עֲלֵיהּ אוֹת בְּרִית, שַׁוִּי עֲלֵיהּ אוֹת ו' לְשֵׁזָבָא לֵיהּ, וְלָא עוֹד אֶלָּא דְשַׁוִּי לֵיהּ קִדְמַת עִדֶן, דִּבְגִינֵיהּ זָכָה לְגַן עִדֶן.

ו׳וַיֵּדַע