תקוני הזהר י״זTikkunei Zohar 17

א׳הקדמה אחרת לתקוני הזהר
לר״ח אלול יום א
1
ב׳בראשית ברא אלקים וגו׳
2
ג׳כתיב והמשכילי' יזהירו
כזהר הרקיע וגו'
3
ד׳אלין אינון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו
ר' אלעזר בריה
ור' אבא
ור' יוסי ור' חייא ור' יצחק
ושאר חבריא
דאזדהרו זהירו (נ"א דמזהירין) לעילא
כזהר הרקיע.
4
ה׳מאי כזהר.
אלא כד עבדו האי חבורא
אסתכמו עליה לעילא
וקראו ליה ספר הזהר.
5
ו׳ומצדיקי הרבים ביה.
יהון נפישין
6
ז׳כככבים לעולם ועד דלא אתחשיך נהורא דלהון
לעלם ולעלמי עלמין.
7
ח׳בההוא זמנא
דאתחבר האי חבורא
*רשותא אתיהיב לאליהו לאסכמא עמהון ביה.
ולכל מארי מתיבתא דלעילא ותתא.
וכל חיילין דמלאכין עלאין ונשמתין עלאין
למהוי עמהון באסכמותא ורעותא כחדא.
8
ט׳פתח אליהו ואמר
רבון עלמין
דאנת הוא חד
ולא בחשבן.
9
י׳אנת הוא עלאה על כל עלאין
סתימא על כל סתימין.
לית מחשבה תפיסא בך כלל.
10
י״אאנת הוא דאפיקת עשר תקונין.
וקרינן לון עשר ספירן.
לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין.
ועלמין דאתגליין.
ובהון אתכסיאת (נ"א אתכסייא)
מבני נשא.
11
י״בואנת הוא דקשיר לון
ומיחד לון.
ובגין דאנת מלגאו.
כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאלין עשר.
אתחשיב ליה כאלו אפריש בך.
12
י״גואלין עשר ספירן.
אינון אזלין כסדרן.
חד אריך וחד קצר וחד בינוני
13
י״דואנת הוא דאנהיג לון.
ולית מאן דאנהיג לך
לא לעילא ולא לתתא
ולא מכל סטרא.
14
ט״ו*לבושין תקינת לון
דמנייהו פרחין נשמתין לבני (נ"א דבני) נשא
וכמה גופין תקינת לון
דאתקריאו גופא
לגבי לבושין דמכסיין עליהון.
15
ט״זואתקריאו בתקונא דא.
חסד דרועא ימינא.
גבורה דרועא שמאלא.
תפארת גופא.
נצח והוד תרין שוקין.
ויסוד סיומא דגופא
אות ברית קדש.
מלכות פה. תורה שבע"פ קרינן ליה.
16
י״זמוחא חכמה
איהו מחשבה מלגו.
בינה לבא
ובה הלב מבין.
ועל אלין תרין כתיב
*הנסתרות ליי' אלקינו.
17
י״חכתר עליון
איהו כתר מלכות.
ועליה *אתמר מגיד מראשית אחרית.
ואיהו קרקפתא דתפלי
(נ"א קרקפתא דלא מנח תפלי).
*מלגו איהו יוד קא ואו קא
דאיהו ארח אצילות.
18
י״טאיהו שקיו דאילנא
בדרועוי וענפוי (נ"א ואנפוי).
כמיא דאשקי לאילנא
ואתרבי בההוא שקיו.
19
כ׳רבון העולמים
אנת הוא עלת העלות
סבת הסבות
דאשקי לאילנא בההוא נביעו.
20
כ״אוההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא
דאיהו חיים לגופא.
ובך
לית דמיון ולית דיוקנא
מכל מה דלגו ולבר.
21
כ״בובראת שמיא וארעא.
ואפיקת מנהון שמשא וסיהרא
וככביא ומזלי
ובארעא אלנין ודשאין
וגנתא דעדן
(ועשבין) וחיוון ועופין ונונין
ובני נשא.
לאשתמודעא בהון עלאין.
ואיך יתנהגון בהון עלאין ותתאין.
ואיך אשתמודעאן מעלאי ותתאי.
ולית בך דידע כלל
22
כ״גובר מינך לית יחידא (ס"א יחודא)
בעלאי ותתאי.
ואנת אשתמודע אדון על כלא.
23
כ״דוכל ספירן
כל חד אית ליה שם ידיע.
ובהון אתקריאו מלאכיא.
ואנת לית לך שם ידיע.
דאנת הוא ממלא כל שמהן.
ואנת הוא שלימו דכלהו
וכד אנת תסתלק מנהון
אשתארו כלהו שמהן כגופא בלא נשמתא.
24
כ״האנת חכים
ולאו בחכמה ידיעא.
אנת הוא מבין
ולא מבינה ידיעא.
לית לך אתר ידיעא
אלא לאשתמודעא תוקפך וחילך
לבני נשא.
ולאחזאה לון איך אתנהיג עלמא
בדינא וברחמי
דאינון צדק ומשפט
כפום עובדיהון דבני נשא.
25
כ״ודין איהו גבורה.
משפט עמודא דאמצעיתא.
צדק מלכותא קדישא.
מאזני צדק *תרין סמכי קשוט.
הין צדק אות ברית.
כלא לאחזאה איך אתנהיג עלמא.
26
כ״זאבל לאו דאית לך צדק ידיעא
דאיהו דין.
ולאו משפט ידיע'
דאיהו רחמי
ולאו מכל אלין מדות כלל.
27
כ״חקום רבי שמעון
ויתחדשון מלין על ידך
דהא רשותא אית לך (נ"א אתיהיב לך)
לגלאה רזין טמירין על ידך
מה דלא אתייהיב רשו לגלאה לשום בר נש
עד כען.
28
כ״טקם רבי שמעון
פתח ואמר לך יי'
הגדולה והגבורה וכו'
29
ל׳עלאין שמעו
אינון דמיכין דחברון ורעיא מהימנא
אתערו משנתכון
30
ל״אהקיצו ורננו שוכני עפר
אלין אינון צדיקיא
דאינון מסטרא דההוא דאתמר בה
אני ישנה ולבי ער
ולאו אינון מתים
ובגין דא אתמר בהון הקיצו ורננו וכו'
31
ל״בהקיצו ר"מ
אתער אנת ואבהן
לאתערותא דשכינתא
דאיהי ישנה בגלותא.
דעד כען צדיקיא כלהו דמיכין
ושינתא בחוריהון.
32
ל״גמיד
'יהיבת שכינת' (נ"א אתערון) תלת קלין
לגבי ר"מ ויימא ליה
קום רעיא מהימנא
דהא עלך אתמר קול דודי דופק
לגבאי בארבע אתוון דיליה.
33
ל״דויימא בהון פתחי לי
אחותי רעתי
יונתי תמתי
דהא תם עונך בת ציון
לא יוסיף להגלותך.
34
ל״השראשי נמלא טל.
מאי נמלא טל.
אלא אמר קב"ה
אנת חשיבא דמיומא דאתחרב בי מקדשא
דעאלנא בביתא דילי
ועאלנא בישובא.
לאו הכי
דלא אעלנא כל זמנא דאנת בגלותא.
35
ל״והרי לך סימנא שראשי נמלא טל.
ה"א שכינתא בגלותא
שלימו דילה. וחיים דילה איהו טל.
ודא איהו יו"ד ה"א וא"ו.
וה"א איהי שכינתא
דלא מחושבן ט"ל.
36
ל״זאלא יוד קא ואו
דסליקו אתוון לחשבן ט"ל.
דאיהו מליא לשכינתא
מנביעו דכל מקורין עלאין.
37
ל״חמיד קם רעיא מהימנא
ואבהן קדישין עמיה
38
ל״טעד כאן רזא דיחודא.
מכאן ואילך פרשתא קדמאה דסתרי אוריתא
39
מ׳ע"כ.
40
מ״אפתח ר"ש ואמר
בראשית ברא אלקים
סוד יי' ליריאיו
ובריתו להודיעם.
41
מ״בסו"ד אלין אינון שבעין זמנין (ס"א אנפין)
דאתפרש מלת בראשית בהאי פרשתא.
42
מ״גתקונא קדמאה ליום ב
43
מ״דבראשית
ב' ראשית.
44
מ״הזה השער ליי' צדיקים יבאו בו.
דא איהו תרעא (נ"א יראה) דצדיקייא
דאית לון רשו לעאלא תמן.
(ואחרנין) ודלאו אינון
45