תקוני הזהר כ״אTikkunei Zohar 21
א׳תקונא שתיתאה
1
ב׳בראשיתּ
2
ג׳קם רבי שמעון
ואמר לאליהו (נ"א אליהו) אליהו
באומאה עלך במלכות קדישא
דאיהי נפילא בגלותא.
טול רשותא דלא תזוז מינן
דהא שכינתא וחילהא נטרין לך.
מלאכי השרת דאתמר בהון
הן אראלם צעקו חוצה
(צווחין) לבר מהיכלין.
לא אית מאן דמקבל צלותין דישראל.
ואמר לאליהו (נ"א אליהו) אליהו
באומאה עלך במלכות קדישא
דאיהי נפילא בגלותא.
טול רשותא דלא תזוז מינן
דהא שכינתא וחילהא נטרין לך.
מלאכי השרת דאתמר בהון
הן אראלם צעקו חוצה
(צווחין) לבר מהיכלין.
לא אית מאן דמקבל צלותין דישראל.
3
ד׳כמה צפרין מצפצפין
בצלותין לגבי אמהון
דאינון מקננן על ארעא
דנטרין לך.
וכלהו אתקריאו צפרים
על שם קן צפור
דאיהי אימא קדישא דאתמר בה
כי יקרא קן צפור' לפניך.
ועלה *אתמר גם צפור מצאה בית.
בצלותין לגבי אמהון
דאינון מקננן על ארעא
דנטרין לך.
וכלהו אתקריאו צפרים
על שם קן צפור
דאיהי אימא קדישא דאתמר בה
כי יקרא קן צפור' לפניך.
ועלה *אתמר גם צפור מצאה בית.
4
ה׳ודא ב' מבראשית
דאתמ' בה בחכמה יבנה בית.
דאתמ' בה בחכמה יבנה בית.
5
ו׳ודרור קן לה
דא אימא עלאה יובל דאתמר בה
וקראתם דרור בארץ.
דא אימא עלאה יובל דאתמר בה
וקראתם דרור בארץ.
6
ז׳בזמנא דצפור מצאה בית
דאיהי בי מקדשא
ואתבניאת ואתתקנת מיד
דרור דאיהי שכינת' עלאה
אשכחת (נ"א אשתכחת)
קן לה לעילא (נ"א מלעילא)
ומיד אשר שתה אפרוחיה
אלין שית בנין דילה
שית ספירן דאינון ששת ימי המעשה
כלהו פרחין לגבה
בכמה חגין וזמנין וי"ט.
ואפרוחים דאינון ישראל לתתא
כלהו פרחין עמה בגלותא.
דאיהי בי מקדשא
ואתבניאת ואתתקנת מיד
דרור דאיהי שכינת' עלאה
אשכחת (נ"א אשתכחת)
קן לה לעילא (נ"א מלעילא)
ומיד אשר שתה אפרוחיה
אלין שית בנין דילה
שית ספירן דאינון ששת ימי המעשה
כלהו פרחין לגבה
בכמה חגין וזמנין וי"ט.
ואפרוחים דאינון ישראל לתתא
כלהו פרחין עמה בגלותא.
7
ח׳ובזמנא דאנון ביצים.
דלית לון גדפין בפקודין *דעשה
לפרחא
אתמר בה לא תקח האם על הבנים
אי הכי מאי כי יקרא קן
אלא בזמנא דלית לה לשכינתא אתר
לשריא תמן בקביעו
איהי אזלת במקר'. ודא איהו
כל הקובע מקום לתפלתו וכו'.
דלית לון גדפין בפקודין *דעשה
לפרחא
אתמר בה לא תקח האם על הבנים
אי הכי מאי כי יקרא קן
אלא בזמנא דלית לה לשכינתא אתר
לשריא תמן בקביעו
איהי אזלת במקר'. ודא איהו
כל הקובע מקום לתפלתו וכו'.
8
ט׳כמה דנשמתין עבדין הכי שריא שכינתא עמהון.
נשמתא דאיהי קבועה בצלותא או באורית'
איהי אתר קבוע לשריא בה שכינתא.
אבל נשמתא דלית לה קביעו בצלותא או באוריתא
אלא אי אזדמנת לה במקרה.
הכי איהי שריא עלה במקרה.
נשמתא דאיהי קבועה בצלותא או באורית'
איהי אתר קבוע לשריא בה שכינתא.
אבל נשמתא דלית לה קביעו בצלותא או באוריתא
אלא אי אזדמנת לה במקרה.
הכי איהי שריא עלה במקרה.
9
י׳ודא איהו כי יקרא קן צפור לפניך כו'
דודאי נשמתא (נ"א ההיא צלותא) איהי קן צפור
(וכן ההיא נשמתא דב"נ אתקריאת קן צפור).
וגופא קן דנשמתא.
דודאי נשמתא (נ"א ההיא צלותא) איהי קן צפור
(וכן ההיא נשמתא דב"נ אתקריאת קן צפור).
וגופא קן דנשמתא.
10
י״אוכן נשמתין
דאינון עולימן דילה
דאתקריאו בתולות אחריה רעותיה
יתבין בגופין דאינון קן דלהון בארח מקרה
בזמנא דלאו אינון קבועין בבתי כנסיו' ובבתי מדרשות.
ודא איהו כי יקרא קן צפור לפניך.
דאינון עולימן דילה
דאתקריאו בתולות אחריה רעותיה
יתבין בגופין דאינון קן דלהון בארח מקרה
בזמנא דלאו אינון קבועין בבתי כנסיו' ובבתי מדרשות.
ודא איהו כי יקרא קן צפור לפניך.
11
י״בועוד.
קן צפור לעילא איהו כרסיא.
וקן *דילה לתתא מטטרו"ן.
ועליה אתמר ונקה לא ינקה
דתמן קן.
ואיהו קנא ונוקם
קן צפור לעילא איהו כרסיא.
וקן *דילה לתתא מטטרו"ן.
ועליה אתמר ונקה לא ינקה
דתמן קן.
ואיהו קנא ונוקם
12
י״גבזמנא דלא אשכחת קינא לשרייא.
אז בדרך
דא דאתמ' בה
מתו במדבר בדרך
בצאתם ממצרים.
אז בדרך
דא דאתמ' בה
מתו במדבר בדרך
בצאתם ממצרים.
13
י״דועוד
בדרך דא קבורת רחל
דאיהי בפרשת אורחין
ועלה אתמ'
מי יתנני במדבר מלון ארחים.
ואינון ב' משיחין.
דמתמן קא עברין
כד אתאן למפרק לישראל
בדרך דא קבורת רחל
דאיהי בפרשת אורחין
ועלה אתמ'
מי יתנני במדבר מלון ארחים.
ואינון ב' משיחין.
דמתמן קא עברין
כד אתאן למפרק לישראל
14
ט״ובכל עץ דא איהו עץ החיים
דאתמר ביה עץ חיים היא למחזיקים בה.
ועליה אתמר
כי האדם עץ השדה
דאתמר ביה עץ חיים היא למחזיקים בה.
ועליה אתמר
כי האדם עץ השדה
15
ט״זועוד
בכל עץ דא צדיק
דאיהו עץ עשה פרי למינו
ודא יום השבת
דתמן
זווגא דשכינתא עם קב"ה.
ותמן אית לה (נ"א ליה) נייחא.
ועליה אתמר
והיה כעץ שתול על פלגי מים
אשר פריו יתן בעתו
דא עתו דצדיק
דאיהי ליל שבת.
דצדיק מניה *פרחין נשמתין חדתין בישראל
ערב שבת
דאתקריאו (נ"א על שם דא איתקריאו) פנים חדשות.
בכל עץ דא צדיק
דאיהו עץ עשה פרי למינו
ודא יום השבת
דתמן
זווגא דשכינתא עם קב"ה.
ותמן אית לה (נ"א ליה) נייחא.
ועליה אתמר
והיה כעץ שתול על פלגי מים
אשר פריו יתן בעתו
דא עתו דצדיק
דאיהי ליל שבת.
דצדיק מניה *פרחין נשמתין חדתין בישראל
ערב שבת
דאתקריאו (נ"א על שם דא איתקריאו) פנים חדשות.
16
י״זאפרוחי' אלין ת"ח
דבגינהון שריא שכינתא על ישראל.
או ביצים אלין אינון תינוקות של בית רבן
דבגינהון שריא שכינתא על ישראל
ואלין אינון מארי *מקרא.
ובזמנא דאינון עסקין באורייתא או במצוה
דאנון קב"ה ושכינתא.
וגרמי לחברא לון כחדא
ירתין מתמן נשמתין
ואתקריאו בנים דקב"ה
דבגינהון שריא שכינתא על ישראל.
או ביצים אלין אינון תינוקות של בית רבן
דבגינהון שריא שכינתא על ישראל
ואלין אינון מארי *מקרא.
ובזמנא דאינון עסקין באורייתא או במצוה
דאנון קב"ה ושכינתא.
וגרמי לחברא לון כחדא
ירתין מתמן נשמתין
ואתקריאו בנים דקב"ה
17
י״חבגין דמארי מקרא ומארי משנה
אינון מגדפין
אינון מגדפין
18
י״טדילה. ובגין דא
והאם רבצת על האפרוחים או על הביצים.
איהי רביעא עלייהו בארבע גדפין דילה
דאתמר בהון וארבע כנפים.
והאם רבצת על האפרוחים או על הביצים.
איהי רביעא עלייהו בארבע גדפין דילה
דאתמר בהון וארבע כנפים.
19
כ׳יונקין (ס"א ינוקי) אנפי זוטרי
ואינון ארבע אנפין לכל חד וחד.
ובהון אימא רביעא עלייהו.
וזמנין איהי עלייהו
וזמנין אסתלקת מנייהו.
ואינון ארבע אנפין לכל חד וחד.
ובהון אימא רביעא עלייהו.
וזמנין איהי עלייהו
וזמנין אסתלקת מנייהו.
20
כ״אאבל בנין דאינון מן מעוי
(נ"א דאתמר בהון
המו מעי לו)
בנין דרחימו
דהמו מיעהא
דאינון מארי קבלה.
אתמר בהון לא תקח האם על הבנים.
דאימא לא זזה מנייהו לעלם.
(נ"א דאתמר בהון
המו מעי לו)
בנין דרחימו
דהמו מיעהא
דאינון מארי קבלה.
אתמר בהון לא תקח האם על הבנים.
דאימא לא זזה מנייהו לעלם.
21
כ״בדודאי קב"ה איהו אוריתא
ושכינתא היא מצוה
זכאה מאן דמתעסק בהון ליחדא לון.
ושכינתא היא מצוה
זכאה מאן דמתעסק בהון ליחדא לון.
22
כ״גוכן זכור ושמור
אינון קב"ה ושכינתיה.
זכאה איהו מאן דמיחד לון ביום שבת
דאיהו יסוד.
וברחימו ודחילו די"ה
דאינון אבא ואימא
(זכור ושמור) אינון לקבל
תפלין דרישא י'
ותפלין דידא ה'.
דכר ונוקבא.
אינון קב"ה ושכינתיה.
זכאה איהו מאן דמיחד לון ביום שבת
דאיהו יסוד.
וברחימו ודחילו די"ה
דאינון אבא ואימא
(זכור ושמור) אינון לקבל
תפלין דרישא י'
ותפלין דידא ה'.
דכר ונוקבא.
23
כ״דוזכאה איהו מאן דמיחד לון בק"ש
בדחילו ורחימו.
דבזמנא דישראל משתדלין
באורית' דבכתב ובאוריתא דבע"פ
ברחימו ודחילו
אתמר בהון לא תקח האם על הבנים.
בדחילו ורחימו.
דבזמנא דישראל משתדלין
באורית' דבכתב ובאוריתא דבע"פ
ברחימו ודחילו
אתמר בהון לא תקח האם על הבנים.
24
כ״הובזמנא דלא משתדלין בהון
ברחימו ודחילו
אתמר בהון שלח תשלח את האם.
ברחימו ודחילו
אתמר בהון שלח תשלח את האם.
25
כ״ובזמנא דישראל נטרין שבתא
בזכור ושמור
בדחילו ורחימו
אתמר בהון לא תקח האם על הבנים.
ואם לאו כתיב בהון שלח תשלח וגו'
תרין תרוכין.
בזכור ושמור
בדחילו ורחימו
אתמר בהון לא תקח האם על הבנים.
ואם לאו כתיב בהון שלח תשלח וגו'
תרין תרוכין.
26
כ״זובזמנא דישראל מיחדין לקב"ה
בתפלין דיד
ובתפלין דראש
בדחילו ורחימו
אתמ' בהון לא תקח האם על הבנים
ואם לאו שלח תשלח.
בתפלין דיד
ובתפלין דראש
בדחילו ורחימו
אתמ' בהון לא תקח האם על הבנים
ואם לאו שלח תשלח.
27
כ״חובזמנא דמקיימין מצות ברית מילה
ואעברן מנייהו ערלה
ועבדין פריעה
בדחילו ורחימו
אתמר בהון לא תקח האם על הבנים.
ואם לאו שלח תשלח את האם.
ואעברן מנייהו ערלה
ועבדין פריעה
בדחילו ורחימו
אתמר בהון לא תקח האם על הבנים.
ואם לאו שלח תשלח את האם.
28
כ״טבזמנא דמיוחדין בזווגיהון
בקדושין וז' ברכאן
דאינון יחודא דלהון בקדושא ובברכתא
אתמר בהון לא תקח האם על הבנים.
ואם לאו שלח תשלח וכו'.
בקדושין וז' ברכאן
דאינון יחודא דלהון בקדושא ובברכתא
אתמר בהון לא תקח האם על הבנים.
ואם לאו שלח תשלח וכו'.
29
ל׳ואינון ישראל בגלותא ברשותא אחרא
דכד לא מתייחדין בזווגייהו
בקדושין וז' ברכאן
דאינון יחודא דלהון בקדושה וברכה
באתר דקדושה שריא עלייהו מסאבא
ובאתר דברכה שריא עלייהו לטותא
ובאתר דיחודא שריא עלייהו פרודא.
דכד לא מתייחדין בזווגייהו
בקדושין וז' ברכאן
דאינון יחודא דלהון בקדושה וברכה
באתר דקדושה שריא עלייהו מסאבא
ובאתר דברכה שריא עלייהו לטותא
ובאתר דיחודא שריא עלייהו פרודא.
30
ל״אודא גרים גלות' לשכינתא
דאתתרכת מאתרהא ומקנהא
דאיהי ירושלם הה"ד
ובפשעיכם שלחה אמכם
תרין שלוחין שלח תשלח
חד מבית ראשון
וחד מבית שני.
דאתתרכת מאתרהא ומקנהא
דאיהי ירושלם הה"ד
ובפשעיכם שלחה אמכם
תרין שלוחין שלח תשלח
חד מבית ראשון
וחד מבית שני.
31
ל״בואי תימא
דקב"ה לאו אתתרך עמיה
בגין דא אמר קרא כצפור נודדת מן קנה
כן איש נודד ממקומו.
בגין לנטרא לה בגלותא מרשו נוכראה.
דקב"ה לאו אתתרך עמיה
בגין דא אמר קרא כצפור נודדת מן קנה
כן איש נודד ממקומו.
בגין לנטרא לה בגלותא מרשו נוכראה.
32
ל״גהה"ד אני יי' הוא שמי
וכבודי לאחר לא אתן וגו'.
לאחר דא אל אחר דא סמא"ל.
לפסילים אלין ממנן דעל שבעין אומין.
וכבודי לאחר לא אתן וגו'.
לאחר דא אל אחר דא סמא"ל.
לפסילים אלין ממנן דעל שבעין אומין.
33
ל״דובגינה קב"ה איהו
מלך אסור ברהטים.
איהו אסור עמהון בתפלין דרישא
דאינון פאר דרישא
דתפלין דרישא
אינון באתר דרהטי דמוחא.
ודא איהו אסור ברהטים.
ואיהו חבוש עמהון
בתפלין דיד
בקשר של יד.
ודא הוא דכתיב *פארך חבוש עליך.
מלך אסור ברהטים.
איהו אסור עמהון בתפלין דרישא
דאינון פאר דרישא
דתפלין דרישא
אינון באתר דרהטי דמוחא.
ודא איהו אסור ברהטים.
ואיהו חבוש עמהון
בתפלין דיד
בקשר של יד.
ודא הוא דכתיב *פארך חבוש עליך.
34
ל״הובגין דאיהו חבוש עמהון בגלות'
אתמר ביה
אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין.
ושכינתא איהי בית האסורין דיליה.
בגין רחימו דילה איהו אסור בה.
ורזא דמלה
צרור המור דודי לי
בין שדי ילין.
אתמר ביה
אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין.
ושכינתא איהי בית האסורין דיליה.
בגין רחימו דילה איהו אסור בה.
ורזא דמלה
צרור המור דודי לי
בין שדי ילין.
35
ל״וובג"ד מאן דבעא לאשגא למלכא
לית ליה רשו *לאשגא ליה
אלא בשכינתא.
הה"ד אל יתהלל כו'
כי אם בזאת וגו'.
לית ליה רשו *לאשגא ליה
אלא בשכינתא.
הה"ד אל יתהלל כו'
כי אם בזאת וגו'.
36
ל״זואהרן כד עאל לקדש קדשין
ביומא דכפורי
בה הוה עאל דכתיב
בזאת יבא אהרן אל הקדש
דאיהי עת לעשות לה'.
ביומא דכפורי
בה הוה עאל דכתיב
בזאת יבא אהרן אל הקדש
דאיהי עת לעשות לה'.
37
ל״חומשה בגינה אתקיים בעלמא
(נ"א עלמא דא בתר דמית)
הה"ד וזאת הברכה אשר וגו'
ובה עביד עשר מכתשין לפרעה
הה"ד ואולם בעבור זאת
העמדתיך
(נ"א עלמא דא בתר דמית)
הה"ד וזאת הברכה אשר וגו'
ובה עביד עשר מכתשין לפרעה
הה"ד ואולם בעבור זאת
העמדתיך
38
ל״טויעקב בגין דהוה ידע
דכל רעותא דמלכ' בה
מני לבנוי עלה
דלא יעלון קדם מלכ' אלא בה.
וכל שאלתין דלהון בצלותין ובעותין למלכא.
דיהון בה הה"ד
וזאת אשר דבר להם אביהם
דכל רעותא דמלכ' בה
מני לבנוי עלה
דלא יעלון קדם מלכ' אלא בה.
וכל שאלתין דלהון בצלותין ובעותין למלכא.
דיהון בה הה"ד
וזאת אשר דבר להם אביהם
39