תקוני הזהר כ״גTikkunei Zohar 23

א׳בההוא זמנא
יהון בנין ברשותא דקב"ה
וקלא נפיק ויימא
לא תקח האם על הבנים.
1
ב׳מיד
דנפיק זכור ושמור דשבת
וייתי ליליא דיומא קמא דשבתא.
קלא תניינא נפיק שלח תשלח.
2
ג׳ותו
כי יקרא קן צפור לפניך
דא סוכה דאיהי אימא עלאה.
בכל עץ
הה"ד
ולקחתם לכם ביום הראשון
פרי עץ הדר.
3
ד׳אפרוחים אלין שבעת ימי הסכות.
או ביצים דבהון עבדין ז' הקפות.
4
ה׳ורזא דמלה *נקבה תסובב גבר.
(ודא רזא
והחזיקו שבע נשים באיש אחד.
דא קב"ה. ושכינתא)
5
ו׳פרי עץ הדר אימא תתאה.
עץ איהו לול"ב
(ל"ו ל"ב נתיבות)
דאיהו אתרוג.
וצריך לנענעא ביה לשית סטרין
ארבע רוחין ועילא ותתא.
לאתערא עליה ו'.
ותלת נענועין לכל סטרא סלקין ח"י
6
ז׳וצריך ארבע זמנין ח"י.
חד בנטילת לולב
וחד (נ"א ותרין) באנא יי'.
תרין אחרנין בהודו ליי'
תחלה וסוף.
7
ח׳ובאלין נענועין
אינון משפילין מעילא לתתא
לשבעין ותרין אומין.
8
ט׳ולבתר דנצחי לון אמרי
אנ"י וה"ו הושיעה נא תרין זמנין
דאינון וא"ו מן וק"ו.
אנ"י וק"ו מן
ויסע
ויבא
ויט
9
י׳ובההוא זמנא
לא תקח האם על הבנים.
*ביצים אינון מסטרא דאופנים
אפרוחים מסטרא דנער מטטרו"ן.
בנים מסטרא דכרסיא
דאיהי סכת שלום
דאיהי קנא דשכינתא.
דאימא עלאה מקננא בכרסיא
בתלת ספירן עלאין.
10
י״אעמודא דאמצעיתא כליל שית ספירן
מקננן במטטרו"ן.
אימא תתאה מקננא באופן
דאתמר ביה והנה אופן אחד בארץ.
11
י״בועוד
שכינתא מסטרא דכרסיא אתקריאת נשר.
ומסטרא דנער (נ"א דחיה) יונה.
ומסטרא דאופן צפור.
ושכינתא דמות אדם להנה
12
י״גועוד שלח תשלח
ת"ח
מלאכא אית דממנא על עופין
דאינון נפשין דאתקריאו צפרין
וסנדלפו"ן שמיה.
ובזמנא דישראל מקיימי האי פקודא
ואזלת אימא מתתרכא
ובנין צווחין.
איהו אוליף זכו על עופין דיליה.
ויימא לקב"ה
והא כתיב בך ורחמיו על כל מעשיו.
אמאי גזירת על האי עופא
דאתתרכת מקינה.
13
י״דוכן מטטרו"ן אוליף זכו על עופין דיליה
דאינון רוחין. דפרחין בבני נשא.
דמכרסיא אינון נשמתין.
ומהאי חיה רוחין.
ומאופן נפשין.
ואינון
בבריאה
יצירה
עשייה.
14
ט״ובשבת ויומין טבין
נחתין עלייהו נשמתין ורוחין ונפשין
בארח אצילות
דאינון רוחא דקודשא מי' ספירן.
וכל ממנא אוליף זכו על עופין דיליה
דאינון נשמתין דפרחין בבני נשא.
ובזמנא דישראל מקימין האי פקודא
כל ממנא אוליף זכו על עופין דיליה.
15
ט״זוקב"ה מה עביד
כניש לכל חילין דיליה ויימא
וכי (נ"א הא) כל ממנא דעופי דלתתא
אוליף זכו על עופין דיליה דממנא עלייהו.
ולית בכו מאן דאוליף זכו על
בני דאינון ישראל בני בכרי ישראל
ועל שכינתא דאיהי בגלותא
דקנא דילה דאיהי ירושלים חרבה.
16
י״זובנוי בגלותא
תחות יד אדונים קשים אומין דעלמא
ולית מאן דבעי עלייהו רחמי
ויוליף זכו עלייהו.
17
י״חבההוא זמנא צווח קב"ה
ואמר למעני למעני אעשה
ואעשה למען שמי.
ובדא יתער רחמי על שכינתיה
ועל בנוי דבגלותא.
18
י״טקם רבי אלעזר ואמ'
והא קדם דגלו ישראל ושכינתא
במאי הוו מקיימין שלוח הקן.
19
כ׳א"ל ר' שמעון
ברי. בגין לאתערא רחמין
על אינון נפשין ורוחין ונשמתין
דהוו אזלין בגלותא בגלגולא
מתתרכין מגופיהון דאתחרבו.
דעלייהו אתמר
דקב"ה בונה עלמין הוה ומחריבן
דאשתארו חרבין גופיהון מנייהו.
20
כ״אומניעו דברכאן לעילא גרים
ונהר יחרב ויבש.
והכי אוקמוהו
אתחרב בית ראשון
והארץ היתה תהו ובהו
21
כ״באתחרב בית שני
וחשך על פני תהום.
22
כ״גובגין אלין נשמתין
דאתבריאו קדם דאתברי עלמא
ולית לון גופין.
בגין לאתערא רחמי עלייהו
הוו מקיימי האי פקודא
23
כ״דא"ל אבא.
אם כן ת"ח
דאיהו מסטרא דמחשבה
דאתמ' ביה ישראל עלה במחשבה ליבראות
האי אוריתא איהי בן לתלמיד חכם.
אם כן אתתא דיליה אמאי צריכא יבום.
דהא לא שוו אפרשותא מארי מתניתין
לת"ח משאר בני נשא.
24
כ״הא"ל ברי
(איהי) ודאי צריכה יבום
לאלין נשמתין דאזלין ערטילאין
משית יומי בראשית.
25
כ״וא"ל
והא כת' לא יחליפנו ולא ימיר אותו וגו'
וכי האי אתתא דאיהי קדש קדשין
תהא קינא (נ"א תיקא) למאן דלאו איהו ממינה
דהא כתיב
תוצא הארץ נפש חיה למינה
ולית לה הרכבה אלא ממינה.
26
כ״זא"ל בני
גלגולין אינון רזא דהרכבה
כגון מאן דמרכיב אילנא דלאו איהו מיניה באילנא אחרא.
כגון מאן דמרכיבין אלנין דא בדא
אבל עקרא דאם המר ימירנו
צריך דיהא קדש בקדש
27
כ״חדאילנא אית מסטרא דמסאבו
דאיהו רע. ובגיניה אתמר
לא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב.
דהאי איהו רזא
דצדיק ורע לו
רשע וטוב לו.
28
כ״טאבל אם המר ימירנו
והיה הוא ותמורתו יהי' קדש.
29
ל׳ובדא מרכיבין קדש בקדש
ומקבלין דין מן דין.
ורזא דמלה מקבילות הללאת.
ומין במינו האי איהו
צדיק וטוב לו.
30
ל״אוכד ההיא נשמתא דאיהי קדש
לא אשכחת מינה.
אתמר בה ולא מצאה היונה מנוח
לכף רגלה.
31
ל״בוהכי רזא דקן צפור
דאתמר בה שלח תשלח את האם
ואזלא מנדדא מן קנה.
והן כל אלה *יפעל אל
פעמים שלש עם גבר
לקבל תלת שלוחים דיונה.
וכד אשכחת אתר לשריא תמן
אתמר בה ולא יספה שוב אליו עוד.
(מאי עוד) למיתי זמנא אחרא
בהרכבה (גלגולא)
32
ל״גובגין דא. שלוח הקן.
בכל עופין קדישין איהו. (ולא במסאבין)
דאינון נשמתין דאזלין מתתרכין
לאתערא רחמי עלייהו.
33
ל״דומה כתיב בהו *גם צפור מצאה בית.
דא גלגולא קדמאה דאיהי נפש
ודרור קן לה
דא גלגולא תניינא דרוחא.
אשר שתה אפרוחיה
דא גלגולא תליתאה דנשמתא
(בגלגולא דילה את מזבחותיך יי' צבאות).
34
ל״הובגין דא דא שלח תשלח
לקבל נפש ורוח.
את האם לרבות נשמתא
דאתמ' בה
ובפשעיכם שלחה אמכם.
את האם. את אתא לרבות גלגולא תליתאה.
35
ל״וובגין דא
מאן דמקבלין אושפיזין
דאינון נשמתין יתרין
דאינון מרכיבין עלייהו בע"ש.
באנפין צהובין (בגופין נהירין)
בחדוה בענוגא בהאי עלמא.
כד נשמתא ורוחא ונפשא
נפיק מן גופיה מהאי עלמא
הכי מקבלין לון בעלמא דאתי.
ואתמר בהון גם צפור מצאה בית וכו'.
36
ל״זזכאה איהו מאן דמקבל אורחין ברעו שלים
כאלו מקבל אפי שכינת'
דבמדה דמדד בר נש בה
מודדין ליה
37
ל״חאתא רבי אלעזר בריה ונשיק ידוי
ואשתטחו ליה כל חבריא ואמרו ליה
אילו לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין
דיי.
38
ל״טאדהכי
הא אליהו קא נחית מעילא
בכמ' חיילין דנשמתין. וכמה מלאכיא סוחרניה
ושכינתא עלאה עטר' על כלהו.
כתר בריש כל צדיק.
39
מ׳בההוא זמנא
קלא אתער באילנא דלעילא בנגונא.
וכמה עופין דנשמתין שריין תמן בענפוי
הה"ד רבה אילנא ותקיף וכו'
ויימא הכי
40
מ״ארבי רבי
אנת הוא אילנא דרבה ותקיף באורייתא.
בענפין דילך דאינון אברין קדישין
כמה עופין שריין תמן דנשמתין קדישין
כגוונא דלעילא דאתמר ביה
ובענפוהי ידורן צפרי שמיא.
41
מ״בוכמה בני נשא לתתא.
יתפרנסון מהאי
42