תקוני הזהר כ״ה אTikkunei Zohar 25a

א׳איהו תגא לעילא
תגא דס"ת
בגינה אתמר
*ודאשתמש בתגא חלף.

1

ב׳ואיהי נקודה דקמץ
א' לתתא כגוונא דא .
יחודיה.
לעילא איהו כגוונא דא *
תגא על ספר תורה
לתתא כגוונא דא
נקודה דאוריתא.
ובגינה *אתמר
מגיד מראשית אחרית.

2

ג׳כד איהי חיה בינייהו אומרים
ממקומו יפן ברחמיו לעמו.
כד אסתליקת מנייהו שואלים
איה מקום כבודו להעריצו.
ובההוא זמנא דסלקא איהי
כלהו חיוון תרפינה כנפיהם.

3

ד׳ואימתי סלקא איהי לעילא
בעמדם ישראל בעמידה.
הה"ד בעמדם תרפינה כנפיהם.
דסליקת עד א"ס
למשאל מזונא מעלת העלות.
וכד נחיתת
נחיתת מליא מכל טבין.
בההו' זמנ'
חיון פתחין גדפייהו לגבה
(נ"א לקבלא לה בחדוה)
בכמה שירות ותושבחן
(נ"א לקבלא לה בחדוה)

4

ה׳ובאן אתר נחתת.
באת ו'
דאיהי באמצעיתא דא. (נ"א עמודא דאמצעיתא)
ביה קראן ליה שמע ישראל.
*שי"ר א"ל.

5

ו׳ובההוא זמנא דנחתת
מה כתיב בחיוון
ואשמע את קול כנפיהם:

6

ז׳קם אליהו ואמר
רבי רבי חזור בך.
בודאי כד איהי סליקת
כלהו חיוון מצפצפין לגבה
בכמה שירין ותושבחן
ואיהי סלקא על כלהו עד אין סוף
הה"ד רבות בנות עשו חיל
ואת עלית על כלנה.

7

ח׳עד דקראן לה ישראל לתתא בק"ש
דתיחות לגביהו.
ובאן קראן לה
בבן זוגה
דאיהו ו' ישראל סבא.
ואיהו שיר אל.
שיר דיליה
דאם לא קראן לה ביה
לא נחתא עליהו.

8

ט׳ובההוא זמנא דנחיתת
*קשרין לה בתפלה דיד לתתא
דתהא קשורה עמיה.
ורזא דמלה
ונפשו *קשורה בנפשו.
וקשר דתרוייהו
איהו שרק לתתא.
ולעיל' שלשל"ת
תפלין על רישיה

9

י׳ברזא דטעמי
אתקריית תנועה.
מסטרא דנקודה יחודא.
וצריך לארכא לה
בתנועה (נ"א בתרועה)
דאיהו רביע עד אין סוף לעילא.
וצריך לנחתא לה
בחיר"ק עד אין תכלית
לאמלכא לה על תתאין.

10

י״אובשור"ק
צריך ליחדא לה בבעלה.
ובחל"ם
איהי תגא על רישיה.
ובחיר"ק
איהי כרסיא תחותיה.
ובשור"ק
איהו יחודא לגביה כגוונא דא וְּׁ

11

י״בוכד איהי לעילא. תגא על רישיה.
ואיהי *ברתא (נ"א נחתא) תחות רגלוי.
ואיהי ביחודא דיליה בחיקיה.
אתעבידת שר"ק קשורא דיליה.
וכד בעי לתברא קליפין
דאינון צלמים
בה אתקרי שב"א
(נ"א שבר) תביר.
ובה שבר תשבר מצבותיהם.

12

י״גאבל יחודא דילה בנקודת *שור"ק וּ
דאיהו יסוד ח"י עלמין.
ח"י ברכאן דצלותא.

13

י״דבזמנא דאינון ביחודא חדא
צריכין ישראל למיקם בצלות' בחשאי
ורזא דמלה הביאו לה בחשאי

14

ט״וובג"ד *בעמדם ישראל בעמידה
לאתערא לגבה ח"י ברכאן בחשאי
לארקא לה ברכאן.
אתמר בחיון
בעמדם תרפינה כנפיהם
דלא צריך למשמע גדפיהו (נ"א קלא)
כגוונא דחנה דאתמר בה
וקולה לא ישמע.

15

ט״זוהכי צריכין ישראל
ליחדא בבת זוגייהו בחשאי
בענוה באימה ברתת ובזיע
בכסופא
כמה דאוקמוהו קדמאין
כמי שכפאו שד.
דאיהי *שד מן שד"י.
דבההוא זמנא אתעבר מתרעא.

16

י״זודא רזא דמזוזה
דאתמ' בה וכתבתם
על מזזות ביתך
מזוזת כתיב ז"ז מו"ת.

17

י״חואם הוא אשתמע קליה
מיד לפתח חטאת רבץ
ולא עוד אלא דאיהו זעיר במהמנותא
ולא למגנא אוקמוה קדמאין
כל המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה

18

י״טבההוא זמנא
דמיחד קב"ה בשכינתיה.
כלהו חיוון מקבלין דין מן דין ברכאן.
וכלהו בקדושה.

19

כ׳ובג"ד תקינו
קדושין וברכאן לכלה.
ולקבל ברכה וקדושה ויחוד
דקב"ה

20

כ״אהכי צריכין ישראל
דיהא יחודא דלהון בקדושה וברכה.
והכי כל מזונייהו בברכה וקדושה.
ולית קדושה בפחות מעשרה
דאיהי י'.

21