תקוני הזהר מ״וTikkunei Zohar 46

א׳דשבת
דאתוסף לעני דאיהו צדיק
יום השבת ודאי.
דלית ליה מדיליה אלא נשמת׳ יתירה
*דאתוסף לגביה בגין שכינתא
אתקרי איהו מוסף שבת.
1
ב׳ובההוא זמנא
אתקריאת איהי תוספתא
מסטרא דיום שבת
כמה תוספות נחתין עמה לתלמידי חכמי׳
דאתקריאו נשמות יתירות
הה״ד נשמת כל חי
תברך את שמך יי׳ אלקינו כו׳
2
ג׳ואלין (אינון) דמתוספאן לעמא קדישא
בערב שבת
ירתין לון ת״ח ביומין דחול.
ובהון אתעביד חול קדש.
ואלין אינון תוספות
דקא נחתין מתוספת׳
דודאי שכינתא איהי תקונא
דגופא דקב״ה.
3
ד׳איהי בריתא
כד אתמ׳ בה ותגל מרגלותיו
4
ה׳ואיהי תוספתא
מסטרא דח״י עלמין
דאיהו מוסף שבת.
5
ו׳ואיהי משנה
מסטר׳ דגופא
משנה תורה ודאי.
6
ז׳ואיהי התקפא
מסטרא דדרועא ימינא דמלכא
הה״ד ימינך יי׳ נאדרי בכח.
בכח תרגום בתוקפא.
7
ח׳הצרכה איהי מסטרא דשמאלא.
ובדרועא שמאלא אחיד בה
ובדרועא ימינא אתקן בה
ויימא קומי שבי ירושלם.
8
ט׳ועוד
מסטר׳ דימינא איהי תוקפא לבר נש
ומסטרא דשמאלא יהיב לון צרכיהון
בארע מדברא.
9
י׳שאלה איהי בפימא דמלכא
הה״ד שאל אביך.
ותיובתא לגביה
הה״ד ויגדך.
10
י״אובה בר נש שואל כענין
ומשיב כהלכה.
11
י״בשמעתתא
איהי בלבא דתמן מחשבה.
12
י״גתיקו
איהי כד אסתלק מלכא מינה
הה״ד נאלמתי דומיה
החשתי מטוב. ובה צלותא בחשאי.
וכד איהי תיקו אתמר בה
אז יקראונני ולא אענה.
13
י״דכד שריא בה יקו״ק
אתקריאת הגדה.
בההוא זמנא אז תקרא ויי׳ יענה.
14
ט״ושטה אתקריאת
כד לא יהא קושיא ומחלקת
הה״ד כל גיא ינשא
וכל הר וגבעה ישפלו
והיה העקב למישור.
15
ט״זפסק אתקריאת מכמה גוונין.
אית בני נשא דמשתדלין באוריתא דבע״פ לשמה
ואינון בעלי אומנות לגבה.
אית דפסקין בה אבנין
כטורין וסלעין תקיפין
ולבתר דפסקין לון
מתקנין לון בכמה פרוקין.
ועלייהו אתמר אבנים שלמות תבנה.
ועבדין בהון כמה בנינין
למלכא ולמטרוניתא
לדיירא בינייהו.
16
י״זואית פסקות
דאינון לבושין דמטרוניתא
וחתכין לון לכמה סטרין
ולבתר מתקנין לון בכמה פרוקין
לאתחזאה בהון מטרוניתא קדם מלכא.
בההוא זמנא
וראיתיה לזכור ברית עולם.
ואלין אינון לבושין דכהנא
דאינון ארבע בגדי לבן וארבע בגדי זהב
17
י״חואית פסקות מאלין מארי תריסין
דקא אתיין לבי מדרשא
דפסקין וחתכין בהון בלישנהון
דאינון כרומחין וסייפין.
ואלין אינון פרשיין ותקיפין
כמגיחין קרבא בימא וביבשתא
דאינון אורייתא דבכתב ואוריתא דבע״פ
18
י״טזכאין אינון אם מלכא בינייהו
דאיהו עמודא דאמצעית׳ כליל תרין תורות
דאנון תורה שבכתב ותורה שבע״פ
דאתייהיבו מימינא ומשמאלא
דביה נצחין קרבא.
19
כ׳ווי לון לאלין דיעלון לאגחא קרבא
בתרין תורות בלא מלכא
דעלייהו אתמר אין אמר ואין דברים
בלי נשמע קולם.
20
כ״אכל בעלי אומניות משתכחין בתורה שבע״פ
ואיהי מלגאו הה״ד
כל כבודה בת מלך פנימה.
21
כ״באיהי הלכה *דמלכא
כד איהי אזלת גביה בתרין שוקין
דאינון תרי סמכי קשוט.
וכד סליקת בגופא
בתרין דרועוי דמלכא
אתקריאת קבלה.
22
כ״גוכד נשיקת ליה בפימיה
אתקריאת אוריתא דבע״פ
בההוא זמנא דסלקא לפימא דמלכא
מיד יתקיים ברעיא מהימנא
פה אל פה אדבר בו.
23
כ״דכד קמת על רגלהא בגלותא בתראה
אתקריאת הלכה למשה מסיני
וכד שרייא בדרועוי
24
כ״הדמלכא
אתקריאת קבלה למשה מסיני.
25
כ״ווכד שרייא בפימא דמלכא מיד
פה אל פה אדבר בו.
26
כ״זוכד איהי מרחקא הלכה ממשה
שכינתא איהי ריב ליי׳ לתתא.
וכד איהי בדרועוי. קבלה.
27
כ״חאיהי ריב לעילא.
ובג״ד שמעו הרים את ריב יי׳
אלין תלת אבהן.
מאי ריב דלהון
דא שכינתא.
28
כ״טובהפוך אתוון
רי״ב איהו רב״י.
דאיהו רבי מארץ ישראל
ועמיה איהי שכינתא ריב.
29
ל׳והאיתנים
אלין תרי תנאי.
איתני״ם
בהפוך אתוון תנאי״ם
מוסדי ארץ אלין
צדיק
וצדק.
30
ל״אד״א
שמעו הרים
אלין ג׳ נקודין דאינון סגול
והאיתנים
אלין תרין נקודין דאינון צרי.
31
ל״בועוד
שמעו הרים
מאן הרים
אלין תלת נקודין תניינין דאינון שור״ק.
ואיתנים
אינון תרין נקודין תניינין דאינון שב״א.
32
ל״גמאי ריב יי׳
דא חיר״ק.
ריב יי׳ לעילא חול״ם.
ריב יי׳ לתתא חיר״ק.
תרי ריבות אינון על שור״ק
דאיהו (חד) צדיק
קשורא דתרוייהו.
33
ל״ד(עמודא דאמצעיתא). כד איהו מתרחק מנייהו
איהו ריב.
וכד מתקשר בין תרוייהו
איהו רבי.
ואיהו שלום.
ואיהו קשר.
הה״ד
*ונפשו קשורה בנפשו.
34
ל״הועוד.
תרי ריבות אינון.
חד צדיק וחד עמודא דאמצעיתא.
חד איהו ריב בין אבא ואמא
דאינון קמ״ץ ופת״ח
דא עמודא דאמצעיתא איהו ריב בינייהו
(נ״א דאינון ריב בין אוא״י
דאינון קמץ ופתח
ואמאי אינון ריב בינייהו)
בגין שכינתא
דלית לה מזונא בגלותא
35
ל״ובגין דתרעא איהו פתח
דאתמר ביה פותח את *ידיך
דאיהו י׳ חכמה
קמ״ץ *סתום עליה אתמר
פותח את ידיך ומשביע לכל ח״י
36
ל״זודא ח״י עלמין
דאיהו כליל ח״י ברכאן
איהו חרב ויבש
בצלותא דאיהו שכינת׳
ובג״ד איהו צלותא יבשה
בגינהו איהו ריב בין אבא ואימ׳
37
ל״חוכד אתפתח קמ״ץ
בפת״ח דאיהו תרעא דיליה
עמודא דאמצעית׳ נחית מלא
38
ל״טומהלך ה׳ מאה שנין
עד דמטו לח״י עלמין
(דאיהו כליל ח״י ברכאן)
ואתמלא מנייהו
ומניה אתשקייא לשכינת׳ דאיהי צלותא
ומאי דהוה יבשה קרא לה ארץ
39
מ׳הה״ד ויקרא אלקים ליבשה ארץ
למיעבד פרין ואיבין
דאינון ארעא קדישא דישראל לתתא
הה״ד
ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא
40
מ״אועמודא דאמצעי׳
כד סליק לאבא ואימא
לנחתא מזונא מתמן
קליה סלקא על כל אינון נחלין ומבועין.
וכד נחתא קליה
נחתא על כל אינון נחלין ומבועין דאורייתא
הה״ד נשאו נהרות יי׳
נשאו נהרות קולם.
41
מ״בנשאו נהרות
אלין אינון ב׳ נקודין דאינון צר״י
מאן איהו דסליק על גבייהו בתרין דרועין
דא חול״ם
וביה אתעבידו סגולת״א.
ומאן איהו דנחית תחותייהו בב׳ שוקין
דא חיר״ק
וביה אתעבידו סגו״ל.
42
מ״גבההוא זמנא
נשאו נהרות קולם
דאיהו קול יעקב.
קול השופר.
ולאן סלקין ליה.
לגבי אבא ואימא.
וכד נחית
נחית בתרין נקודין דאינון שב״א
תרי ירכי קשוט
הה״ד ישאו נהרות דכים
*כגון על כתף ישאו.
43
מ״ד(ואבא נחית) בצדיק
דאיהו שור״ק בנקודת (חיר״ק) חדא
כי שם חלקת מחוקק ספון
קשורא דתרין ירכין דקשוט.
דאיהו דכים דך ים
דך דכליל כ״ד אתוון דיחודא תניינא
עליה אתמר אל ישוב דך נכלם.
44
מ״הדך איהו בכ״ד ספרים דאורייתא.
ושכינתא
וכד״ה על שכמה.
וכד צדיק איהו מלא מעמודא דאמצעיתא
דאתמר ביה ותמלא כדה ותעל
סליקת האי נקודה דאיהו חד שור״ק.
על תרין דאינון שב״א
ואתעבידו שור״ק.
45
מ״ובתר דאיהו מליא מסטרא דיליה
ומסטרא דעמודא דאמצעיתא
אתמר בשכינתא ותמלא כדה ותעל
46
מ״זותורד כדה מעל שכמה
כל הכורע כורע בברוך.
ותמלא כדה ותעל
כל הזוקף זוקף בשם.
47
מ״חסליקת ודאי
מגלות׳ לגבי בעלה.
48
מ״טבהאי שעתא
49