תקוני הזהר נ״אTikkunei Zohar 51

א׳שאור וחמץ דאינון ערב רב.

ב׳ורזא דמלתא
ויהי מבדיל בין מים למים
דעלייהו אתמר אך ביום הראשון
תשביתו שאר מבתיכם
אך חלק.

ג׳ואומאה דיתמחון בי״ד
דאינון ארבע סרי יומי דפסחא
לקיימא כימי צאתך מארץ מצרים
אראנו נפלאות
(ודא ז׳ יומי דפסחא דגלותא קדמאה
וז׳ יומי דפסחא דגלותא בתראה)
הה״ד חג שבעת ימים
מצות יאכל

ד׳ובגין דא אור לארבעה עשר
בודקין את החמץ לאור הנר.
ודא אור הנר
דאיהי אורייתא ופקודיא
דאתמר בהון כי נר מצוה ותורה אור.

ה׳נר בלבא
אור בעיינין. דאיהו אור הנר.
בדחילו ורחימו בי״ה.
מתעברין חשוכא וקדרותא מנייהו.
ובגין דא כי יום נקם בלבי.

ו׳ועוד בלבי
דא ל״ב אלקים דעובדא דבראשית.
ועשר אמירן דאינון י׳ מן לבי.

ז׳ולב.
האי איהו לב דביה נהיר ההוא דאתמר ביה
ותרא אותו כי טוב הוא
וביה עתיד לאתגלייא קב״ה
למשה
באורית׳ בגלותא בתראה.
כגוונא דפורקנא קדמאה
דאתמ ביה וירא מלאך ה׳ אליו
בלבת אש

ח׳בקדמיתא
בלבת אש דנבואה.
ובגלותא בתראה
בלבת אש דאורייתא.

ט׳ודא בת מן בראשית
דאיהי כלילא מעשר אמירן.
ול״ב אלקים דעובדא דבראשית

י׳בת כלילא מי׳ אמירן.
איהי בת עין אוכמא
דאתמר בה שחורה אני ונאוה
וביה נהיר אור

י״אהה״ד ותורה אור.

י״בל״ב אלקים ביה נהיר מצוה.
דאתמר ביה נר יי׳ נשמת האדם וכו׳

י״גכאן חסר והוא בתיקונין ז״ח דף כ״ו ע״א

י״דוגדפוי דשכינתא
אינון כסוי דם חיה ועוף
דמכסי עלייהו ברחימן
וכד מכסי עלייהו ברחימו דאהבה
מי טופנא לא שלטא עלייהו.
מים רבים דמי טופנא
לא יוכלו לכבות את האהבה דישראל
באבוהון דבשמיא

ט״ובההוא זמנא כרסיא יהא על ארבע חיוון.
ודא איהו שופ״ר הול״ך רבי״ע מרובע
דרג״א בשית דרגין.
דאינון שש מעלות לכסא
הא איהו מלכא על כרסיא.

ט״זבההוא זמנא ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי
מפקודין דעשה דאתייהיבו מאהבה.
ולא מפקודין דלא תעשה
דהוא אקריב לי ממנא דעשו
לקטרג׳ בהון לישראל.
דבגינייהו אתמר ואת עשו שנאתי.

י״זודא איהו דרג״א תרי טעמ״י
דמסטר׳ דפקודין דלא תעשה
ממנא דעשו איהו רבי״ע על ישראל.
ואיהו דרג״א עלייהו.

י״חואי תימא דשלטא על שכינתא
דאיהי עמהון בגלותא
הא אמר קרא אני יי הוא שמי
וכבודי לאחר לא אתן
ותהלתי לפסילים

י״טוכבודי שכינתא עלאה.
לאחר לא אתן. אל אחר.
ותהלתי לפסילים דא שכינתא תתאה.

כ׳ובגין דא
בשית יומין דשלטא סם המות
אל אחר
אתמר בשכינתא
יהיה סגור ששת ימי המעשה.
בשבת ובראשי חדשים
דלא שלטין ממנן בישין
אתמר בהון (נ״א בה)
וביום השבת יפתח
וביום החדש יפתח.

כ״אועוד
רבי״ע איהו כגוונא דא כּ
ולזמנין כגוונא דא

בת מלך פנימה סגירא בביתא.
ואיהי סיהרא קדישא
לעולם לא אסתכלת בה חמה בישא
גיהנם סם המות נוקבא בישא.
כ״ש אל אחר.

כ״בדהכי אוקמוהו קדמאין
לעולם לא חזא חמה פגימותה דסיהרא
דבזמנא דחמה נפקא (נפקא) ממזרח
סיהרא חזרת אנפהא מיניה
כגוונא דא

כ״גובגין דא אמר בלעם הרשע
לא הביט און ביעקב
ולא ראה עמל בישראל.
עמל ואון סמא״ל ונחש.

כ״דובזמנא דדחקין לה לאסתכלא בה
אתכסיא מכל וכל.
ואימתי בירחא שביעאה.
הה״ד תקעו בחדש שופר
בכסה ליום חגנו
מאי בכסה
בירחא דאתכסייא ביה סיהרא.

כ״הבההוא זמנא דאתכסיאת מניה
איהי אמרת לישראל דיתקנון צלותין
במאכלין טבין מפקודין דעשה
דצלותא שקילא ככל פקודין

כ״ובההוא זמנא יימא קב״ה לישראל
ועשה לי מטעמי׳
ברעותא דשכינתא
כאשר אהבתי מפקודין דעשה
ותקנת שכינתא עם ישראל מאכלין דצלותין
דאינון קרבנין.

כ״זובזמנא דאיהי תקינת מזונא למלכא
יהיבת לון עיטא לאתערא בשופר.
דביה עתיד קב״ה לאכנשא ביה לישראל
מן גלותא מארבע סטרין
הה״ד תקע בשופר גדול לחירותינו
ושא נס לקבץ גליותינו
ואיהו חשיב
דאיהו יומא דדינא דיליה.
וברח

כ״חעד ההוא זמנא
קב״ה מאריך עלייהו דחייביא.
ולבסוף אפסיק לון
וחריב לון מעלמא.
ודא איהו מארי״ך טרח״א סו״ף פסו״ק.

כ״טועוד
שופר הול״ך רבי״ע. דרגא תרי טעמ״י
*בההוא זמנא דיתמחון חייביא מעלמא
סלקא צלותא בנגונא בד׳ מינין.
דאינון שיר פשוט ודא י׳:
שיר כפול ודא יק.
שיר משולש ודא יקו.
שיר מרובע ודא יקוק.

ל׳בשמ׳ דיקוק
סלקא צלותא דאיהי שכינתא.

ל״אאוריתא בנגונא
שכינתא בנגונא.
ישראל סלקין מגו גלותא בנגונא.
הה״ד אז ישיר משה
ובני ישראל את השירה הזאת ליי׳.

ל״בצלות׳ דאיהי שכינתא
סלקא לגביה דמלכא בעשרה זכרונות
ובעשרה מלכיות
ובעשרה שופרות
דאינון יי״י.
ועשרה כתות דמלאכים יתערון לגבייהו.
וסלקא לון לגבי עשר ספירן

ל״גונגינין סלקין. מנייהו.
מרובעים
מסטרא דרבי״ע
בארבע חיוון.
ואינון חיות קטנות עם גדולות
אינון תמניא. ואינון יאקדונק״י
ועלייהו אתמר אז ישיר משה

ל״דכד יהא קב״ה בשכינתיה
בחיון תמניא
דאינון חיון דאשא
עתים חשות עתי׳ ממללות
וכלהו מחאן בגדפייהו בנגונא.
ונגונא בהון (נ״א סלקא)
בארבע אנפין לכל סטרא מרובעין.
הה״ד וארבעה פנים לאחת
וארבעה כנפים לאחת מהם.
לכל חיה תמניא אינון בין אנפין וגדפין
לקבל תמניא די בהון שבח משה א״ז:

ל״הודוד בגין דא
תקין מנא בתמניא נימין
ושבח לקב״ה בתמניא
הה״ד למנצח על השמינית.
ותמניא אתוון לכל חד תמניא.
סלקין כלהו ע״ב.
יאקדונק״י תמניא.
ותליין מנייהו ס״ד. תמניא לכל חד
סלקין כלהו ע״ב.
דא איהו רזא דחשמל.

ל״וואית נגונא דסלקא בעשר.
ודא איהו יו״ד קא ואו קא
ועלייהו אתמר ידיו גלילי זהב.
ואית נגונא דסליק בשית
הה״ד שוקיו עמודי שש

ל״זי״ק יקו״ק. צור עולמים.
י״ק י״ק י״ק אד״ם.

ל״חארבע כנפים אריה שור נשר
מרכבה (יקוק יקוק יקוק) יה יה יה
אדם
תניינא י״ק יקו״ק. י״ק יקו״ק. י״ק.
יהוה יהוה יהוה

ל״טיקו״ק לעילא מכלהו. י״ק יקו״ק חכמ״ה בינ״ה.
כתר אקיק אשר אקיק.
ועלייהו אתמר שרפים עומדים ממעל לו
שש כנפים שש כנפים לאחד.
ודא אבגית״ץ
בשתים יכסה פניו לישראל
דלא יסתכלון בהון שנאיהון.
ובשתים יכסה רגליו
דלא אדכיר לון עובדא דעגלא.
ובשתים יעופף מן גלותא.
הה״ד ואשא אתכם על כנפי נשרים
ואביא אתכם אלי.

מ׳ואית נגונא דסלקא בתרין
כגון הללויה.
ואית נגונא דסליק באת חד
כגון הללי בי׳.
ואית נגונא דסליק בחמש
כגון ה׳
והא אתמר בכנור דחמש נימין.
אבל נגונא
דסליק בשית דאינון אבגית״ץ
מן ו׳ איהי.
ואית דסליק ליה בתלת
ודא יהו דאיהו אקיק
וסליק נגונא ביה
בתקיעה שברים תרועה.

מ״אבתקיעה הוא קלא ארוך בנגונא
עד דהוה סליק ליה לגבי ימינא
דאיהו חסד.

מ״בבשברים הוה סליק קלא דנגונא לגבי גבורה
דתמן יק בימינא ושמאלא
והוה נחית מניה בחדוה חכמתא ועותרא
כמה דאוקמוהו
הרוצה להחכים ידרים
להעשיר יצפין.

מ״גבתרועה
הוה סליק קלא דנגונא לגבי עמודא דאמצעיתא.
והוה נחית מניה מלכא לגבי