תקוני הזהר נ״ב בTikkunei Zohar 52b

א׳איהי שלימא בפקודין דעשה
אתמר בה כלך יפה רעיתי
ומום אין בך.
1
ב׳בההוא זמנא
שריא שם יי׳ עלה
ואתמר בה וראו כל עמי הארץ
כי שם יי נקרא עליך
ויראו ממך
2
ג׳וממנן דכבד וערקין דיליה
וממנן דטחול וערבוביא בישא דיליה.
מתכפיין תחות לבא
דתמן נשמתא.
3
ד׳ואם נשמתא איהי מתטנפא (ס״א פגימא) בחובין:
או גרע מינה אפילו פקודא חדא מאינון פקודין
כמה דאוקמוה מארי מתניתין
עבירה מכבה מצוה.
בההוא אתר (נ״א אבר) דשריא עבירה
ואסתלק מצוה מניה.
ההוא אבר איהו פגום.
ואיהו מום דנשמתא.
בגיניה
לא שריא קב״ה על נשמתא.
הה״ד
כל אשר בו מום לא יקרב.
נשמת׳ דאית בה מום בחד מרמ״ח פקודין דילה
לא אתקריבת בגיניה לגבי קב״ה.
4
ה׳אבל נשמתא מסטרא דשכינתא לית בה מום
הה״ד כלך יפה רעיתי
ומום אין בך.
אם יצר הרע בעי לקרבא לההוא אתר
כיון דשכינתא שריא תמן דאיהי נשמתא
אתמר בה והזר הקרב יומת.
5
ו׳בגין דעלה אתמר אני יי׳ הוא שמי
וכבודי לאחר לא אתן
דהיינו אל אחר אל זר
6
ז׳דנשמתא איהי יקריה
ואיהי תושבחתי׳
דבה משבח בר נש לקב״ה
בצלותא בכל יומא
בכמה תושבחן והודאן.
7
ח׳ובגין דא אני יי׳ הוא שמי
וכבודי לאחר לא אתן
ותהלתי לפסילים
אלין שבעין ממנן
דלא יהיב לון קב״ה
רשו לשלטאה עלה
דאינון ערקין דכבד.
דאיהו אל אחר.
8
ט׳טחול נחש.
יותרת הכבד אשת זנונים.
בתר דעבידת זיופא (ס״א נאופא)
עם אלקים אחרים
ופליגת דמא דילה דאיהי תמצית דילה
לכל ערקין.
שיורא קריבת לגבי טחול דאיהו בעלה כסיל.
דלא נטיל טחול אלא תמצית (נ״א שמרים) דדמא.
ולא יהיב ליה מדמא אחרא.
ובגין דא אתקריאת יותרת הכבד
בגין דלא יהיב ליה אלא שיורין.
9
י׳וכבד איהו קטרוגא דריאה.
דסליק לגבי לבא. נורא מניה.
ואי לאו דנשיב ביה כנפי ריאה
הוה אוקיד ללבא.
(ס״א והוה אוקיד כל גופא נורא דלבא):
10
י״אהדרא דכנתא לויתן
לקבל חלב טמא
ועליה *אתמ׳
אפילו נחש כרוך על עקבו
לא יפסיק
אבל עקרב פוסק.
11
י״בשרף איהו מרה קטרוגא דריאה.
בגין דמרה איהי שריפת כל גופא.
12
י״גבגין דא.
תקיעה שברים ותרועה
אינון תבירו דלהון.
ועלייהו אתמר אשרי העם
יודעי תרועה יי׳
באור פניך יהלכון.
מאי פניך
אלין תקיעה שברים ותרועה. דאינון
תקיעה חוורו דאנפין
שברים סומקו דאנפין.
תרועה ירוקא דאנפין.
ובה נפקין ישראל מן גלותא
בזמנא דמתהפכין אנפין דישראל לירוקא
כאתתא עוברא.
13
י״דובאלין תלת גוונין נהרא שרגא
דאיהי נר יי׳ נשמת אדם.
מאי אדם יו״ד ק״א וא״ו ק״א.
14
ט״ותלת גוונין דשרגא
ותלת גוונין אילין אינון לבושין לתלת אבהן:
דאינון חוור סומק ירוק.
גוון אוכמא איהי קדרותא דלהון
ועלה אתמר אלביש שמים קדרות.
ובהון מתלבשין הו״ה
תכלת לבושא דאת י׳
דאיהו תכלית דכלא.
15
ט״זנר איהו י׳:
שלהובא דסליק מניה ו׳
ונענועא דיליה הכא והכא
דא ה״ה.
16
י״זולסטרא אחרא
אית נר חשוכא דגיהנם.
ואית ליה תלת גוונין.
גוון סומק דא כבד עשו הוא אדום.
מרה גוון ירוק
טחול גוון שחור.
ועליה אתמר ותכהין עיניו מראות.
17
י״חוסימניך באלין גוונין.
שקערורות ירקרקות או אדמדמות:
ומראיהן שפל מן הקיר
שפל הוא גוון אוכם
18