תקוני הזהר ס׳Tikkunei Zohar 60
א׳את הגזלה אשר גזל
דיחזיר שכינתא לאתרה.
או את העשק אשר עשק
דא קב״ה
דאתפרש מינה.
דיחזיר שכינתא לאתרה.
או את העשק אשר עשק
דא קב״ה
דאתפרש מינה.
1
ב׳דשכינתא אתקריאת
מצות עשה מסטרא דימינא.
ומצות לא תעשה מסטרא דשמאלא.
ותורה אתקריאת
מסטרא דעמודא דאמצעיתא
וכל מאן דגזיל או עשק באורייתא
ובמצות עשה ולא תעשה
כאלו גזל שכינתא
מדרועוי דקב״ה.
מצות עשה מסטרא דימינא.
ומצות לא תעשה מסטרא דשמאלא.
ותורה אתקריאת
מסטרא דעמודא דאמצעיתא
וכל מאן דגזיל או עשק באורייתא
ובמצות עשה ולא תעשה
כאלו גזל שכינתא
מדרועוי דקב״ה.
2
ג׳וכן מסטרא דיסוד
חי עלמין
אתקריאת מצות ברי׳ מילה.
מאן דגזל בברית
ואפיק זרעא מיניה לרשו נוכראה
כאלו אפיק מרשות היחיד
לרשות הרבים
וגרם למהוי שכינתא נפקא מאתרה
דאיהי ארץ ישראל
רשות היחיד
וגלה אותה בין אומין דעלמא
דאינון רשות הרבים
חי עלמין
אתקריאת מצות ברי׳ מילה.
מאן דגזל בברית
ואפיק זרעא מיניה לרשו נוכראה
כאלו אפיק מרשות היחיד
לרשות הרבים
וגרם למהוי שכינתא נפקא מאתרה
דאיהי ארץ ישראל
רשות היחיד
וגלה אותה בין אומין דעלמא
דאינון רשות הרבים
3
ד׳הה״ד
ובפשעיכם שולחה אמכם.
ובגין דא לא תשא
את שם יי׳ אלקיך לשוא.
מאן שם יי׳
דא שכינתא.
לשוא דא ע״ז
דגלת תמן.
ובפשעיכם שולחה אמכם.
ובגין דא לא תשא
את שם יי׳ אלקיך לשוא.
מאן שם יי׳
דא שכינתא.
לשוא דא ע״ז
דגלת תמן.
4
ה׳ועוד.
איהי תשובה יום הכפורים
כלילא מעשרת ימי תשובה
דאינון י״ה.
יום הכפורים דא ה׳
כלילא מחמש צלותין.
עשרת ימי תשובה דא י׳
לקבל שבים דא ו״ק
כל מאן דחזר בתיובתא
כאלו חזר ו״ה עם י״ה.
איהי תשובה יום הכפורים
כלילא מעשרת ימי תשובה
דאינון י״ה.
יום הכפורים דא ה׳
כלילא מחמש צלותין.
עשרת ימי תשובה דא י׳
לקבל שבים דא ו״ק
כל מאן דחזר בתיובתא
כאלו חזר ו״ה עם י״ה.
5
ו׳ועקרא לסלקא כלא במחשבה
דאיהי יו״ד ק״א וא״ו ק״א.
דאיהי יו״ד ק״א וא״ו ק״א.
6
ז׳וגבורה
תמן סמא״ל דאיהו יצר הרע.
וכל מאן דיתגבר על יצריה
כאלו הוה מתגבר גבורה על סמא״ל
בדינא לגבי בנוי.
ובגין דא אמרו מארי מתניתי׳
איזהו גבור
הכובש את יצרו
תמן סמא״ל דאיהו יצר הרע.
וכל מאן דיתגבר על יצריה
כאלו הוה מתגבר גבורה על סמא״ל
בדינא לגבי בנוי.
ובגין דא אמרו מארי מתניתי׳
איזהו גבור
הכובש את יצרו
7
ח׳מאי הכובש
כד״א וכבשוה
דיהא כבושה תחות ידיה ככלבא
דאיהו כבוש וקשור תחות ידי דבר נש.
כד״א וכבשוה
דיהא כבושה תחות ידיה ככלבא
דאיהו כבוש וקשור תחות ידי דבר נש.
8
ט׳וצריך בר נש לקבלא עליה חמש ענויין
בגין ענוי דגרים לה׳ זעירא
דגלת בגלותא.
ואתקריאת עניה סוערה לא נוחמה.
ואבא ואמא אינון נחתי בימינא ושמאלא
לקבלא בהון ו״ה
דאינון תורה ומצוה.
בגין ענוי דגרים לה׳ זעירא
דגלת בגלותא.
ואתקריאת עניה סוערה לא נוחמה.
ואבא ואמא אינון נחתי בימינא ושמאלא
לקבלא בהון ו״ה
דאינון תורה ומצוה.
9
י׳ורזא דמלה
ושב ורפ׳ לו
ודא איהו שובה ישראל עד יי׳ אלקיך.
ושב ורפ׳ לו
ודא איהו שובה ישראל עד יי׳ אלקיך.
10
י״אועוד
מצות פריה ורביה
דא שכינתא
לא תהו בראה
לשבת יצרה.
כל ת״ח דמנע מינה
עונת ק״ש
כאלו מנע מינה ברכאן מלעילא
מצות פריה ורביה
דא שכינתא
לא תהו בראה
לשבת יצרה.
כל ת״ח דמנע מינה
עונת ק״ש
כאלו מנע מינה ברכאן מלעילא
11
י״בשית סטרין אינון דכלילן באת ו׳
דאיהו עץ פרי עושה פרי.
מאן פרי דיליה י׳.
דאת ו׳ איהו ענפא דאילנא
דאתפרש לשית ענפין.
ומשית לענפין דלית לון חושבן
י׳ איהי איבא על כל ענפא וענפא
דאיהו ו׳.
דאיהו עץ פרי עושה פרי.
מאן פרי דיליה י׳.
דאת ו׳ איהו ענפא דאילנא
דאתפרש לשית ענפין.
ומשית לענפין דלית לון חושבן
י׳ איהי איבא על כל ענפא וענפא
דאיהו ו׳.
12
י״גקם סבא ואמר
ר׳ ר׳ חזור בך.
אילנא הוא ו׳.
איבא דיליה י׳.
הכי הוא ודאי.
אבל ענפוי לעילא איהו ה׳ עלאה.
ושרשוי ה׳ תתאה.
ומאן דאפריש ענפא מיניה
דא איהו מקצץ בנטיעות.
והכי אתקצץ איהו
מעלמא דין ומעלמא דאתי.
ר׳ ר׳ חזור בך.
אילנא הוא ו׳.
איבא דיליה י׳.
הכי הוא ודאי.
אבל ענפוי לעילא איהו ה׳ עלאה.
ושרשוי ה׳ תתאה.
ומאן דאפריש ענפא מיניה
דא איהו מקצץ בנטיעות.
והכי אתקצץ איהו
מעלמא דין ומעלמא דאתי.
13
י״דועוד
מצוה לאתעסקא באוריתא יומם ולילה
הה״ד
והגית בו יומם ולילה.
וכי יכיל בר נש לאתעסקא באורייתא
בכל יומי ולילי כל יומוי.
והא קב״ה
לית בא בטרוניא עם בריותיו.
אלא כל מאן דקרא ק״ש בכל יום
ערב ובקר
כאלו מקיים בו
והגית בו יומם ולילה.
מצוה לאתעסקא באוריתא יומם ולילה
הה״ד
והגית בו יומם ולילה.
וכי יכיל בר נש לאתעסקא באורייתא
בכל יומי ולילי כל יומוי.
והא קב״ה
לית בא בטרוניא עם בריותיו.
אלא כל מאן דקרא ק״ש בכל יום
ערב ובקר
כאלו מקיים בו
והגית בו יומם ולילה.
14
ט״וכל פקודין
אית מנייהו דתליין
בפרי אילנא.
מנייהו בענפין.
מנהון בשרשין.
מנהון באילנא.
ובג״ד
אתקריאת אוריתא עץ חיים.
וכל מאן דאכל מניה
ואכל וחי לעולם.
אית מנייהו דתליין
בפרי אילנא.
מנייהו בענפין.
מנהון בשרשין.
מנהון באילנא.
ובג״ד
אתקריאת אוריתא עץ חיים.
וכל מאן דאכל מניה
ואכל וחי לעולם.
15
ט״זואית אילנא לתתא
דענפוי ושרשוי וגופא ואיבא דיליה
כלהו סם המות.
ודא סמא״ל.
מאן דאעבר על אוריתא.
אתשקייא מההוא אילנא ואתפרנס מיניה
ועליה אתמר
כי ביום אכלך ממנו מות תמות
ומסטרא דיליה חיי צער.
דענפוי ושרשוי וגופא ואיבא דיליה
כלהו סם המות.
ודא סמא״ל.
מאן דאעבר על אוריתא.
אתשקייא מההוא אילנא ואתפרנס מיניה
ועליה אתמר
כי ביום אכלך ממנו מות תמות
ומסטרא דיליה חיי צער.
16
י״זועוד.
שכינתא איהי מצות העמדת מלכא
הה״ד
שום תשים עליך מלך.
וכביכול
כל זמנא דלית שכינתא באתרהא
לית מלכא.
ובגין דשכינתא איהי מלכות על בר נש.
אתמ׳ ביה
שום תשים עליך מלך
למהוי ישראל בה
כלהו בני מלכים
שכינתא איהי מצות העמדת מלכא
הה״ד
שום תשים עליך מלך.
וכביכול
כל זמנא דלית שכינתא באתרהא
לית מלכא.
ובגין דשכינתא איהי מלכות על בר נש.
אתמ׳ ביה
שום תשים עליך מלך
למהוי ישראל בה
כלהו בני מלכים
17
י״חדלית מלך בלא מלכות.
דבגלותא שפחה תירש גבירתה.
דבגלותא שפחה תירש גבירתה.
18
י״טובזמנא דייתי משיח׳
אתמר ומלכותה יתן המלך
לרעותה הטובה ממנה.
איהי מלכותיה
איהי כרסייא
איהי עטרת דיליה.
אתמר ומלכותה יתן המלך
לרעותה הטובה ממנה.
איהי מלכותיה
איהי כרסייא
איהי עטרת דיליה.
19
כ׳למלכא.
דאית ליה מאנא דיקר
ואיהי מחבבא לגביה.
לזמנין שוי ליה עטרה על רישיה
דא תפלין דרישא.
לזמנין קשיר ליה באצבעא
ודא תפלין דיד.
לזמנין שוי ליה תחותיה
ואתקרי כרסיא דיליה.
לזמנין עביד מינה לבושא.
דאית ליה מאנא דיקר
ואיהי מחבבא לגביה.
לזמנין שוי ליה עטרה על רישיה
דא תפלין דרישא.
לזמנין קשיר ליה באצבעא
ודא תפלין דיד.
לזמנין שוי ליה תחותיה
ואתקרי כרסיא דיליה.
לזמנין עביד מינה לבושא.
20
כ״אוכען דאיהי מרחקא מן מלכא
אתמ׳ במלכא
אלביש שמים קדרות
ושכינת׳ אמרת
אל תראוני שאני שחרחרת.
אתמ׳ במלכא
אלביש שמים קדרות
ושכינת׳ אמרת
אל תראוני שאני שחרחרת.
21
כ״בובני נשא דאינון שטיין מסתכלין בלבושא.
ואחרנין הכי מסתכלין בגופא.
ובגלות׳ כלהון שטיין.
אבל פקחא חכימא אסתכל מלגאו.
ואחרנין הכי מסתכלין בגופא.
ובגלות׳ כלהון שטיין.
אבל פקחא חכימא אסתכל מלגאו.
22
כ״גוכד יתי פורקנא
אתפשט מלבושין דקדרותא
וזריק לון על אומין דעלמא
הה״ד
ויהי חשך אפלה וגו׳
ולכל בני ישראל
היה אור במושבותם.
אתפשט מלבושין דקדרותא
וזריק לון על אומין דעלמא
הה״ד
ויהי חשך אפלה וגו׳
ולכל בני ישראל
היה אור במושבותם.
23
כ״דדבההוא זמנא
דאתלבש באלין לבושין
אתמר ביה
ויאמר אסתירה פני מהם.
דאתלבש באלין לבושין
אתמר ביה
ויאמר אסתירה פני מהם.
24
כ״הלבתר דאתפשט מנייהו
וייראו העם את יי׳.
וכל ינוקין אחזין ליה באצבע
הה״ד
זה אלי ואנוהו.
ובגלותא ישת חשך סתרו.
ובגין דא אמר דניאל
ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שריה.
וייראו העם את יי׳.
וכל ינוקין אחזין ליה באצבע
הה״ד
זה אלי ואנוהו.
ובגלותא ישת חשך סתרו.
ובגין דא אמר דניאל
ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שריה.
25
כ״וובההוא זמנא
דאיהו בחשוכא
מתלבש בתהו ובהו
ובחשך ותהום.
כביכול אתוון אינון בפרודא
ולא מתיחדין תמן
דאיהו בחשוכא
מתלבש בתהו ובהו
ובחשך ותהום.
כביכול אתוון אינון בפרודא
ולא מתיחדין תמן
26
כ״זולבתר דנפיק מנייהו.
והיה יי׳ למלך על כל הארץ
ביום ההוא יהיה יי׳ אחד ושמו אחד.
והיה יי׳ למלך על כל הארץ
ביום ההוא יהיה יי׳ אחד ושמו אחד.
27
כ״חבההוא זמנא
כל חיון יתערון בנגונא.
וכנפיהם פרודות מלמעלה
לקבלא ליה בחדוה.
וכלהון יהון רצין ושבין
בנגונא ושליחותא לגביה.
הה״ד
והחיות רצוא ושוב
כמראה הבזק
לבשרא לישראל.
כל חיון יתערון בנגונא.
וכנפיהם פרודות מלמעלה
לקבלא ליה בחדוה.
וכלהון יהון רצין ושבין
בנגונא ושליחותא לגביה.
הה״ד
והחיות רצוא ושוב
כמראה הבזק
לבשרא לישראל.
28
כ״טובההוא זמנא
הללו את יי׳ מן הארץ
תנינים וכל תהומות וגו׳.
כלהו לעילא ולתתא
מה דאתברי
עד יתוש זעירא
כלהו משבחין ליה
ומלא׳ הארץ דעה את ה׳
כמים לים מכסים
הללו את יי׳ מן הארץ
תנינים וכל תהומות וגו׳.
כלהו לעילא ולתתא
מה דאתברי
עד יתוש זעירא
כלהו משבחין ליה
ומלא׳ הארץ דעה את ה׳
כמים לים מכסים
29
ל׳בההוא זמנא
יתקיים קרא
כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה
לקרא כלם בשם יי וגו׳.
יתקיים קרא
כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה
לקרא כלם בשם יי וגו׳.
30
ל״אבההוא זמנא
אתבני ביתא דשכינתא
דאיהי בית הבחירה
על ידא דקב״ה
דאתמר בה ואני אהיה לה נאם יי׳
חומת אש סביב
אתבני ביתא דשכינתא
דאיהי בית הבחירה
על ידא דקב״ה
דאתמר בה ואני אהיה לה נאם יי׳
חומת אש סביב
31
ל״בואני אבנה
אינון אבנין טבין דאתבני מינה
הה״ד
ואבנה גם אנכי ממנה
נטיעין קדישין
הה״ד נצר מטעי
מעשה ידי להתפאר.
אינון אבנין טבין דאתבני מינה
הה״ד
ואבנה גם אנכי ממנה
נטיעין קדישין
הה״ד נצר מטעי
מעשה ידי להתפאר.
32
ל״גובניינא דבי מקדשא
תהא בנויה מכספא ודהבא ואבנין יקירין.
ותהא מרקמא מכל ציורא דעובדא דבראשית.
ועלה נהרא ירושלם דלעילא לעילא
מרקמא מכל מיני גוונין דנהורא.
תהא בנויה מכספא ודהבא ואבנין יקירין.
ותהא מרקמא מכל ציורא דעובדא דבראשית.
ועלה נהרא ירושלם דלעילא לעילא
מרקמא מכל מיני גוונין דנהורא.
33
ל״דורזא דמלה
ירושלם הבנויה
כעיר שחברה לה יחדיו
דאנהרא על גבוי.
ירושלם הבנויה
כעיר שחברה לה יחדיו
דאנהרא על גבוי.
34
ל״הבההוא זמנא
אתקיים בישראל
לא יבא עוד שמשך
וירחך לא יאסף וגו׳.
ואתער שיר השירים בעלמא.
ואדליק נהורא על זיתא ושרגא
דישראל אינון פתילה.
אורייתא משחא.
שכינתא שרגא.
הה״ד
בהלו נרו עלי ראשי.
אתקיים בישראל
לא יבא עוד שמשך
וירחך לא יאסף וגו׳.
ואתער שיר השירים בעלמא.
ואדליק נהורא על זיתא ושרגא
דישראל אינון פתילה.
אורייתא משחא.
שכינתא שרגא.
הה״ד
בהלו נרו עלי ראשי.
35
ל״ובההוא זמנא אתמ׳ בשכינתא
וחלצה נעלו.
נעלו דקב״ה
לקיים ביה של נעלך
ואתייחד בשכינתיה
דאתקריאת חליצה.
ואיהו חלוץ הנעל
וחלצה נעלו.
נעלו דקב״ה
לקיים ביה של נעלך
ואתייחד בשכינתיה
דאתקריאת חליצה.
ואיהו חלוץ הנעל
36
ל״זולא צריכין לאתחברא
בארח יבום לעולם.
דאתמר בה
וזאת לפנים בישראל וגו׳
שלף איש נעלו ונתן לרעהו.
מאי נעלו
דא כנוי.
ההוא דאתמר ביה גן נעול.
בארח יבום לעולם.
דאתמר בה
וזאת לפנים בישראל וגו׳
שלף איש נעלו ונתן לרעהו.
מאי נעלו
דא כנוי.
ההוא דאתמר ביה גן נעול.
37
ל״חאתפתח ההוא נעול מפתחא
בגין דלפתח חטאת רובץ
אתעבר ההוא חטאת ואתפתח תרעא.
הה״ד זה השער ליי׳
ויחזון תמן שכינתא
דאתמר בה וזאת
לפנים בישראל.
בגין דלפתח חטאת רובץ
אתעבר ההוא חטאת ואתפתח תרעא.
הה״ד זה השער ליי׳
ויחזון תמן שכינתא
דאתמר בה וזאת
לפנים בישראל.
38
ל״טד״א
וזאת לפנים בישראל
על הגאולה ועל התמורה.
על הגאולה דא שכינתא עלאה ה עלאה.
ועל התמורה דא שכינתא
וזאת לפנים בישראל
על הגאולה ועל התמורה.
על הגאולה דא שכינתא עלאה ה עלאה.
ועל התמורה דא שכינתא
39