תורת הבית הקצר, הבית החמישי, השער הראשוןTorat HaBayit HaKatzar, The Fifth House, The First Gate
א׳הבית החמישי: בין היין אבאר בו עניין יין נסך וכליו וחלקתי אותו לששה שערים:
השער הראשון: מי עושה יין נסך לאסור אותו אפילו בהנאה. ומי אוסר אותו בשתיה לבד ולא בהנאה. וכל מקום שאמרנו כאן איסור הכוונה בו איסור גמור ואפילו בהנאה. וכל מקום שאינו אוסר בהנאה. אנו אומרים בו איסור שתייה. ואכלול בשער זה דין שכר של עכו"ם ויין תפוחים ורמונים.
השער הראשון: מי עושה יין נסך לאסור אותו אפילו בהנאה. ומי אוסר אותו בשתיה לבד ולא בהנאה. וכל מקום שאמרנו כאן איסור הכוונה בו איסור גמור ואפילו בהנאה. וכל מקום שאינו אוסר בהנאה. אנו אומרים בו איסור שתייה. ואכלול בשער זה דין שכר של עכו"ם ויין תפוחים ורמונים.
1
ב׳דבר תורה יין או מים שנתנסכו לגלולים אסורים אפילו בהנאה כע"ז שהתורה הקישה ניסוכי גילולים וזבחים למת שנאמר ויצמדו לבעל פעור ואכלו זבחי מתים. חכמים גזרו על סתם יינם ליאסור אפילו בהנאה כודאי מפני שהורגלו בזמן הזה החבה לנסך והיתה חבת נסוך עליהם תקפה ולפיכך אפילו מגע של עו"ג ביינו של ישראל אוסר כודאי ניסוכו. במה דברים אמורים בעו"ג גדול שיודע בטיבה של עבודת כו"ם ומשמשיה. אבל קטנים שלא הגיעו לכלל זה אינו עושה יין נסך אלא לאסור בשתייה בלבד. כיצד יודע שיודע בטיב עבודת כו"ם ומשמשיה כל שהוא זוכר ומזכיר בפיו העו"ג ומשמשיה. גר שנתגייר וקבל עליו מצות ומל ולא טבל הרי הוא עושה יין נסך לפי שאינו גר גמור עד שימול ויטבול. ויראה לי שלא אמרו אלא לאסור בשתייה אבל בהנאה מותר. ולא יהא זה גרוע מגר תושב שקבל עליו ז' מצות בני נח שאין יינו אסור בהנאה. גר שמל וטבל הרי הוא כישראל מיד. ויינו מותר ואפילו בשתייה. השפחת עו"ג של ישראל שהולידו בנים בביתו של ישראל הבנים אינם עושים יין נסך ואף על פי שלא מלו ולא טבלו ומגען מותר אפילו בשתיה. במה דברים אמורים בקטנים אבל בגדולים היודעים הטיב עבודת כו"ם ומשמשיה הרי הן כשאר העו"ג ואוסרים אפילו בהנאה כבר בארנו שמי שקבל עליו בפני שלשה שלא לעבוד עבודת כו"ם והוא הנקרא גר תושב יינו מותר בהנאה. ולפיכך יש מן הגאונים שהתיר מגען של ישמעאלים הללו בהנאה שהדבר ידוע שאין עובדין עבודה זרה. ואפילו שלא קבלו בפני שלשה. שלא אמרו קבלת בפני ג' אלא להחיותו בלבד. שכר של עכו"ם אסור בשתייה. הרחקה יתירה נהגו בו משום חתנות ולפיכך אסרוהו בשתייה כשלקות שלהן ובישוליהן במה דברים אמורים בביתו של עו"ג אבל חוץ לביתו מותר. ואפילו לפתח חנותו של עו"ג שמוכר את השכר. שלא מגזרת חכמים היתה אלא מנהג קדושים שנהגו בו הרחק כדי להתרחק ממסכה של חם. ובעל נפש לא ישתה ממנו עד שיביאנו לרשותו של ישראל אבל לא בפתח חנותו שנמכר בו. היה מקום שישראלים שבו נוהגים קלות ביינות של עו"ג אפילו השכר אסור שם. חומץ שכר של עו"ג אם היה נמכר בחניות לשעה אסור פעמים שמערבין בו שמרי יין אבל אותו שהוא באוצר ובחביות גדולות מותר בידוע שלא עירבו ובתוכו שמרי יין. מפני שהשמרים מסריחין אותו אם יתערבו בתוכו. ולפיכך אין מערבין אלא באותו שנמכר לשעה. יין של תפוחים ורמונים מותר בכל מקום. במה דברים אמורים כשבא מן האוצר או מן החביות. אבל הנמכר על יד לפני החנוני בחנות אסור חוששין שמא ערב בתוכו יין. אומנים הבקיאים בטעימת יין פעמים שקולטין ריח היין בפיהם ובוחנים אותו בקליטת הריח כדרך שהיו מטעימים בטעימתו. ואם בא ישראל לטעום כן יינו של עו"ג מותר שאין הריח כלום. ואפילו שקלטו בפיו. ואין צריך לומר לישראל להטעים יינו כן לעו"ג :
2