תורת נתנאל ל״וTorat Netanel 36
א׳מי שנסע אחיו ולא נודע איה איפה הוא האיך לתקן שלא תהיה אשתו זקוקה ליבום
1
ב׳על דבר שאלתו במי שנסעו אחיו מזה ולא נודע איו איפה המה, מה נעשה לאח זה הנשאר פה, לישא אשה אינו יכול פן תזקקה ליבום ותיזול ותיעגן כל ימיה.
2
ג׳תשובה.
3
ד׳מה טבותא עבד לן מהר"י ברין שתיקן להנך מרגניתא דבי רב להתנות בתנאי, כמו שהובא בשלחן ערוך אבן העזר סימן קנ"ז ס"ד, וכפי מה שהאריך בזה במהדורא בתרא של נחלת שבעה בדיני חליצה סימן כ"ב ס"ק ז' ח'. ושפתו ברור מללו, ודלא כשו"ת שבות יעקב סימן קכ"ז שמשוה לו כטועה שלא ראה אלא ראיה אחת, ואותו תשובת מהרא"י בכתיבת יד שהביא הב"ח לא שלטה בו (עיני) [עינו]. היאך עלה על דעת חכם כזה שחיבר חיבור בדינים אלו וחיפש בכל מקום בחורים ובסדקים שידו מגעת, יראה את אשר לפניו מה שכתב הב"ח בנדון זה ולא יהפוך הדף לראות סוף הענין באותו הסעיף, אין זה דרך להמתחילים כי הכל הולך אחר החיתום. יען וביען החכם הזה ראה הב"ח מתחלה ועד סוף תשובת כ"י, כמו כן לדברי נחלת שבעה סובב והולך כמו כן על קוטב תנאי זה כשמתנה שלא יפול לפניו ליבום, ותנאי זה יש לספק בו, כיון דלהירושלמי (בבא מציעא פ"ז ה"ז) הוי כמתנה על מה שכתוב בתורה, אלא שבתשובת כ"י מוסיף והולך אפילו את"ל שאין שייך בתנאי זה מתנה על מה שכתוב בתורה וכתלמודא דידן, מ"מ תינח בשעת קידושין אבל צריך תנאי בכל ביאה וביאה, משם אין אני רואה שום תפיסה על הנחלת שבעה.
4
ה׳אך אם תאמר על תנאי דמהר"י ברין כמו כן יש לפקפק דצריך תנאי בכל ביאה וביאה ודבר זה שא"א, הלא הב"ח מסיק על הך תשובת כ"י דלא צריך תנאי בכל ביאה ומ"מ לא הוי בעילת זנות, כי אמנם אמרו חכמים שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, אמנם היא אינה רוצתה בכך כדי שלא תפול לפני יבם ותתעגן, ואנן סהדי דאדעתא דהכי נבעלת היא לו, ומה לי להאריך מה שכתב בס' הב"ח באריכות, עמוד עליו. גם בספר בית שמואל (סימן קנ"ז ס"ק ו') דוחה סברא זו בשתי ידים, ע"כ בלי פקפוק יכול להתנות בתנאי שכתב מהר"י ברין. ובמקום שיש בית דין הנוסחת השטר באו לפנינו ב"ד ח"מ וכו', יען במקום שאין בית דין נוסח השטר זכרון עדות, והמ"ץ מקיים חתימת עדים.
5
ו׳הא לך טופס השטר
6
ז׳זכרון עדות שהיתה בפנינו ח"מ, ביום פלוני כך וכך לחדש פלוני, שנת חמשת אלפים וחמשה מאות ושש לבריאת עולם למנין שאנו מונין כאן, בכפר או בכרך פלוני, איך שבא לפנינו פב"פ, ואמר לנו מאחר שאחיי מאבי הלכו ונסעו מזה ולא ידעתי איו איפו המה, וגם לא ידעתי אם המה בחיים או לא, ולא ידענו מה היה להם או אם החליפו את דתם, וזה היום הגיע יום חתונתי ושמחת לבי לקדש הדא בתולתא פב"פ לי לאינתו כדת משה וישראל. מדאגה בדבר באם שאעדר ח"ו בלי ז"ק אזי תבא זוגתי הנ"ל לכלל עגונה כי תהיה זקוקה ליבם, בכן אתם תהיו עדים כעת בשעת הקידושין תחת החופה שאני מקדש את איתתא פב"פ באופן ובתנאי זה בפניכם עדים אם לא מתי בלי ז"ק יהיו הקידושין תופסין בה כדת משה וישראל, ואם ח"ו מתי בלי ז"ק אזי יהיו הקידושין בטילין ומבוטלין ולא יהיו תופסין כלל בשום ענין, וכסף הקידושין תהיה לה למתנה. ומ"מ תגבה היא כתובתה ותוספת כתובה, ולא יהיה התנאי הנ"ל להיזק ולא לגרוע כח כתובתה כלל. ואם אזכה לז"ק ולא מתי בלי ז"ק אזי יהיו הקידושין תופסין מעכשיו. וע"ד תנאי זה אני מקדש אותה בתנאי גמור ככל דיני תנאי בני גד ובני ראובן, וע"ד תנאי זה אני בועל אותה כל זמן שאהיה עמה, ועל תנאי זה אני נוהג עמה מנהג אישות. ואמר לנו החתן פב"פ אף כתבו ותנו שטר עדות זה להיות לעד ולראיה ביד כלתי שאם ח"ו אמות בלי ז"ק ולא יהיה נודע אם אחיי המה בחיים או לא ויהיו בחזקת אבודים כמו היום או שהחליפו דתם, שתוכל להנשא לאשר ראות לה כי אדעתי' דהכי לא קדשתי אותה. וכן ראינו ושמענו באזנינו שבשעת הקידושין תחת החופה הזכיר פב"פ התנאי הנ"ל בפנינו עדים, וכלתו קיבלה הקידושין אדעתא דהכי, ואחר הקידושין חזר ופירש התנאי בפנינו, בכן חתמנו לעדות ולראיה.
7
