תורתן של ראשונים, ענין להראות שחכמי התלמוד היו בקיאים בכל החכמותToratan shel Rishonim, The Sciences of the Talmudists
א׳הזהירנו רועה נאמן ע״ה על שמירת התורה ואמ׳ ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמי׳ אשר ישמעו אל כל החקים ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. מה שאמ׳ ושמרתם ר״ל הזהרו כי כשתלמדו התורה יהיה כל כונתכם לאהוב לבורא ית׳ ולעשות הכל לכבודו. שזו היא חכמה הראויה לכם שבאמת התורה היא עיקר כל החכמות והיא כוללת אותם וכללי כללותיהם ופרטי פרטיותם ואין ספק מתמימות התורה שבכתב פירושיו ומדרשיו לא תמצא זולתי תורה שבעל פה שחכמי התלמוד לא הניחו חכמה מכל ז׳ חכמות שלא באו נגד מחקריה וידעו אותה יותר מכל חכם שבעולם ואין חכם בעולם יכול לידע חכמה מכל אחת מהן כמו שהם יודעים אותה ובכל ז׳ חכמות היו יותר בקיאין מכל חכמי העולם.
1
ב׳החכמה הא׳ היא חכמת ההגיון וקורא אותה ראשונה לפי שהיא הראשונה שלמדו בעולם נח ובניו לפי שהיא מבוא לכל החכמות ואז״ל גלו ערותה ואסרו אותה והזהירונו שלא להתעסק בה באומרם מנעו בניכם מן ההגיון לפי שתביא לאדם לכפור בעיקר לפי שנכשלין בה מפני שבושם ומתוך כך אומרי׳ לית דין ולית דיין ולא עולם אחר ואובדין העולם הבא. אך טוב לאדם לאור מאורה ולטעום מדבשה כי היא כמו הדבש שהוא מתוק אם יאכל ממנו כדי ספקו יועיל לו ואם יאכל הרבה יזיק לו ויקיא אותו וכן כמו האור שאם יגיע עצמו אל האור יועיל לו לחמם עצמו ואם יכניס עצמו באור ישרף ולפי׳ רז״ל נוטים לקצת דתיהם למחלקותיהם בזאת החכמה במקח ובמכר ובגיטי׳ ובקדושי׳ ומה שהקשו בדין שנים אוחזי׳ בטלית ורוב סברות בתלמוד ומחלקו׳ האמור אין הולכין על דרך החכמה הזאת.
2
ג׳החכמה הב׳ היא חכמת החשבון. גלויה היא ומפורסמת בהרבה מקומות בתלמו׳ כגון חלה ותרומה וים שעשה שלמה ע״ה ואילן הסמוך למצר והלכות אצבעיים היוצאות מארבעים סאה של מקוה ורבות כאלה. וכן אמרו מן הארץ ועד הרקיע מהלך ת״ק שנה. ועוביו של רקיע מהלך ת״ק שנה ובין כל רקיע ורקיע מהלך ת״ק שנה.
3
ד׳החכמה הג׳ היא חכמת השיעור העדות עליה שפופרת שעשה רבן גמליאל שהיה משמר בה ומבין וצופה אלפים אמה לתחום שבת. והיה יודע כמה עומקו של גיא. וכן לכל חי שהוא רוצה פחות מכן או יותר מכן הכל לפי משך השפופרת כאשר הוא ידוע אצל בעלי החכמה הזאת ומאלה היו הרבה שיעורים במקדש.
4
ה׳החכמה הד׳ היא חכמת הרפואה שכוללת חכמת הרפואה או חכמת הרפואה שכוללת חכמת הטבע. ומתוכה היו רז״ל דנים מראה דמים. ולעולם לא הגיעו הפילוסופי׳ לאחד מני אלף למה שהגיעו רבותי׳ ז״ל בזו החכמה כמו שמצינו בהילני המלכה ששלחה לרבא שתין מיני דמים וכלהו אמרינהו. וכל זה לא היה אלא מרוב החכמה. ובחכמת הרפואה הבקי הידוע בחכמה הזאת שמואל עד שנקרא שמואל אסיא על שמה והוא היה אומ׳ לכל מילי ידענא אסותיהו וכן רב שהיה חכם גדול בזו החכמה והיה מציין בבית הקברות ואומ׳ זה מת בחלי פלו׳ ובמיתה פלו׳ וזולת אלה כמה רפואות בתלמוד. וכוחות העשבים והמאכלים ובכללם אמרם אתרוג צנון וביצה אלמלא קליפתם החיצונה אינם יוצאים מבני מעים לעולם. וכל מסכת נדה מתחלתה ועד סופה מענין תולדת האדם ותחלת סדר יצירתו בבטן ולידתו וגדולו וסופו עד שיעשו יש מאין בכח החכמה ובראו אדם. ומאד נפלא עומק החכמה הזאת בהלכות שחיטה וטרפות.
5
ו׳החכמה הה׳ היא חכמת הניגון. נחלקו בה בשיר הלוים אם עיקרו בפה או בכלי ופרשו כנורו של מקדש כמה נימין היו בו. ור׳ יוחנן בן גודגדא היה לוי מן המשוררים שהיו יודעים בשיר. ואמרו שאיבוב יחידי מחליק יפה ושל קנה קולו ערב משל נחשת ודברו על המגרפה שהיא במקדש שהיו בה עשרה נקבים וכל אחד ואחד מהם היה מוציא אלף מיני זמר.
6
ז׳החכמה הו׳ היא חכמת הכוכבים מן העדים הנאמנים עליה הוא ר׳ אלעזר בן הורקנוס שחבר פרקים במדות הגלגלים ומהלכם על הארץ וז׳ כוכבי לכת וי״ב מזלות. וכן רבן גמליאל הנשיא עשה טבלא אחת לחקור בה עדי החדש. ושמואל היה בקי מאד בחכמה זו עד שנקרא שמואל ירחינאה על שמה לפי שהיה יודע סוד העיבור וכתב ס׳ שערים של עיבור וחבר סדר התקופות והוא היה אומ׳ נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא. ורב אחא בר אהבה חלק עליו בסדר התקופות ושאר חכמי׳ דברו הרבה בזו החכמה. והיה אומרי׳ האי מאן דבנוגה יהא. האי מאן דבחמה יהא. האי מאן דבמאדים יהא. וקבעו עתים להקזה ולישא וליתן ולצאת ולבא על סדר מהלך הכוכבים וכהנה רבות. וכן מצינו בר׳ יוחנן בן גודגדא ור׳ אליעזר חסמא ור׳ יהושע כמו בהוריות פרק הורה כהן משיח. רבן גמליאל ור׳ יהושע הוו קא אזלי בספינתא. בהדי רבן גמליאל היה פיתא. בהדי ר׳ יהושע הוה סולתא. שלם פיתא דרבן גמליאל סמך אסולתא דר׳ יהושע אמ׳ ליה חי הוה ידעת דהוה לן עכובא כולי האי דאיתת נמי סולתא אמ׳ ליה כוכב אחד יש שעולה אחד לשבעים שנה ומתעה את הספנין ואמרתי שמא יעלה ויתעה אותנו. אמ׳ ליה וכל כך יש בידך ואתה יורד לספינה אמ׳ ליה עד שאתה תמה עלי תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה ר׳ יוחנן בן גודגדא ור׳ אליעזר בן חסמא שיודעין לשער כל טיפין שבים ואין להם לחם לאכול ובגד ללבוש נתן עיניו להושיבן בראש. כשעלה ליבשה שלח להם ולא באו חזר ושלח להם ובאו ואמ׳ להם כמדומין אתם ששררות אני נותן לכם עבדות אני נותן לכם שנא׳ וידברו אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדוך כל הימים.
7
ח׳החכמה הז׳ היא חכמת האלהות הזהירונו שלא לשאול מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור. והזהרונו שלא לדרוש במעשה מרכבה אפי׳ ראשי פרקי׳ וכשפתח ר׳ אלעזר בן ערך לדרוש במעשה מרכבה לפני רבו רבן יוחנן בן זכאי ירדה אש מן השמים וסבבה כל האילנות והביטו שניהם בשיחת האילנות שהיו אומרי׳ שירה וענה מלאך אחד מתוך האש ואמ׳ הן הן מעשה מרכבה. וכמעשה זה אירע לר׳ יהושע ולר׳ יוסי הכהן. והזהירונו שלא לעשות דבר שיראו בו שתי רשויות כמי באלישע אחר שנטרפה דעתו ויצא להפקר ולתרבות רעה מפני שטעה במטטרון והרהר בלבו שתי רשויות. ור׳ עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום כל אלו היו בקיאי׳ בשם עד שעלו למדריגה קרובה אל הנבואה וזולת אלה הז׳ חכמות גלו בחכמת הכשוף בכמה מקומות בתלמוד. ובמעשה דרבא בר נחמני וע׳ סנהדרין שהיו כלם בקיאין בה בכדי הצורך. וכמו שהוא בפי ערבי פסחי׳ ת״ר ג׳ אין ממצעין ואין מתמצעין ואלו הן כלב ודקל ואשה וי״א אף החזיר וי״א אף הנחש ופירוש ממצעין לא יעברו בין ב׳ אנשים. ואין מתמצעין לא יעבור איש בין שתי נשים ואי ממצעא מאי תקנתיה אמ׳ רב פפא נפתח באל ונפסיק באל אי נמי נפתח בלא ונפסק בלא נפתח באל אל מוציאו ממצרים וגו׳ לא הביט און ביעקב וגו׳ עד מה פעל אל. נפתח בלא ונפסק בלא לא איש אל ויכזב וגו׳ עוד אמרו שם הני בי תרי דקיימי ופסקנתינהו איתתא נדה אי תחלת נדה היא הורגת אחד מהם ואי סוף נדה היא מריבה עושה ביניהם ומאי תקנתיה אמ׳ רב פפא נפתח באל ויסיים באל אי נמי נפתח בלא ויסיים בלא. עוד שם הני בי תרתי נשי דקימן בשבילא ומכוונן אפיהון להדדי הנך ודאי בכשפים עסקן ולא ליחליף איניש ביניהו מאי תקנתיה. אי איכא דרכא אחרינא ליזיל ואי לא לא ליזיל ביניהו כלל ואי איכא איניש אחריני לינקוט בידיה וליזיל ואי ליכא איניש אחרינא בהדיה לימא הכי אגרת אזלת אוסיא בלוסיהא מתקטלין בחיק קבל. עוד שם האי מאן דפגע אתת׳ בעדנא דסלקא מטבילת מצוה אי איהו קדים ומשמש אחדא ליה לדידיה רוח זנונים. ואי אי היא קדמא ומשמשא אחדא לה לדידה רוח זנונים מאי תקנתיה לימ׳ הכי שופך בוז על נדיבים ומזיע אפיקים רפה. עוד שם אמ׳ ר׳ יצחק מאי דכתי׳ גם כי אלך בגא צלמות לא אירא רע וגו׳ זה הישן בצל דקל ובצלה של לבנה פי׳ לפי שדרך השדים להלוך בלילה ובזמן שהלבנה זורחת מתיראין להלוך באור והולכין במקום הצל. תני נמי הכי הישן בצל דקל יחידי דמו בראשו. עוד שם לא ישתה אדם מים לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות ואם שתה דמו בראשו. ואי צחי מאי תקנתיה אי איכא חבריה ניתעריה ואי לא לימ׳ שבעה קולות שאמ׳ דוד במים והדר נשתי קול ה׳ על המים אל הכבוד הרעים ה׳ על מים רבים קול ה׳ בכח קול ה׳ בהדר קול ה׳ שובר ארזים וישבר ה׳ את וגו׳ קול ה׳ חוצב להבות אש קול ה׳ יחיל מדבר קול ה׳ יחולל אילות ואי לא לימ׳ הכי לולשפון אינגרון אינדרפון. לחש הוא בי כוכבי בי שמשי בי בלעי פי׳ בי כוכבי וגומ׳ כלומ׳ הנה סביבותי אנשים כחושים ושמנים באחד מהם אקח לך. עוד שם ת״ר לא יצא אדם יחידי בלילה לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות מפני שאגרת בת מחלת יוצאה היא וי״ח ריבוא מלאכי חבלה ולכל אחד ואחד יש לו רשות לחבל. מעיקרא הוו שכיחי כל יומא זמנא חדא פגע בה ר׳ חנינא בן דוסא אמרה ליה אילא דמכרזי עלך ברקיע׳ הזהרו בחנינא בני ובתורתו משדנא לך נדמך תרתי מיעי פשיטי. אמר לה אי חשיבנא ברקיעא כוני האי גזרנא עלך דלא תעברי בישוב. אמרה ליה במטותא שביק לי רווחא שבק לה רביעיות ולילי שבתות וכן אירע לאביי. ועוד ענינים נפלאים כיוצא באלו יש הרבה בתלמוד ולפי׳ הזהירנו משה רבינו ע״ה בתורה ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם.
8
ט׳*) למלאות היריעה הדפסתי המאמר היקר הזה אשר העתקתיו מהוספות לתנ״ך כת״י ישן נושן אשר להרב הגאון ר״נ ראבינאוויטש נ״י במינכען וכל הקורא בו יודה אתי להרה״ג הנ״ל על הטוב הזה ומה׳ ישא ברכה וצדקה.
9
י׳תם.
10