תורתן של ראשונים, הלכות קצובות דרב יהודאי גאון א׳Toratan shel Rishonim, Halakhot Ketzuvot 1
א׳אילו הלכות קצובות אשר עשה רב יהודאי ריש מתיבתא זכר צדיק לברכה ברוב חכמה וברוב תבונה ושכל ומדע ונרתק התבונה הורנו לדעת ולהבין ולא להכשל ולשגוג באיסור והתר.
1
ב׳הלכות עירובין.
אי איכא חצר וכולה לחדא גברא ואית ליה בני או כמה אינשי דסמיכין עליה וכולהון אוכלין מחד ספטא ולא פליגין מהדדי לא צריכא לעירובא. ואי פתיח ביתא דההיא דרתא לשבילא ואי איכא נמי בתי אחריני ופתיחי לההיא שבילא צריכין למעבד שיתוף בהדדי ומשתרי לטלטולי ממובאות לבתים ומבתים למובאות. מאי עירוב מאי שיתוף מערבין לחצירות בפת ומשתתפין למבוי ביין ואם רוצה להשתתף בפת משתתף ומאן דאתיין בדוכתא ומקדים חד וקני שביתא בדוכתיה אע״ג דלא אתי גמלייא אלא בשבת שפיר דמי והני מילי הוא דסגי אלפים אמה אבל טפי לא.פירוש אסור לאדם להוציא מרשות לרשות בשבת אפילו כל שהוא ולא בלבד ברשות הרבים אסור אלא אפילו ברשות היחיד ואסור להוציא מחצר לחצר ומבית לבית ומבית לחצר ומחצר לבית אלא בעירוב אפילו מחור או מחלון אסור להוציא ובעירוב מותר. כיצד אם הוא חצר אחת ויש בתוכה מאה בתים והן כולן לאדון אחד וכולן תולין בו ואוכלין על שולחן אחד מותר לטלטל בכל אותן בתים מאיש לחבירו בלא עירוב אבל אם הם מופרדים איש איש על עצמו ושולחנו ואפילו פחות מארבע אמות בין בית לבית אסור לטלטל בלא עירוב ובעירוב מותרים אם עשאוהו בערב שבת או בערב הפסח או השוכר בשכירות שם בית בחצר והוא על עצמו אסור לטלטל ומותר בעירוב ולעולם אם שכח אדם לעשות עירוב בערב הפסח יעשיהו בכל ערב שבת בכל שבוע של שנה וכן הלכה. וכן משפט העירוב ועשייתו אם רוצה לעשות עירוב בערב הפסח לכל שנה יטול החכם מכל בית ובית יד יד מן קמח וילוש ויאפהו או עוגה או שתים קשות ביותר שלא ירקבו ושיהיו שמורות שכל זמן שהעוגות שמורות העירוב קיים. ומותר לטלטל אם נאכל או נרקב או שאבד או שנשרף אסור לטלטל עד שיעשה עירוב אחר בערב שבת. ואם עשה עירוב אחד מהם על כולם מקמח שלו עירובו קיים אבל צריך להודיעם ולומר להם סמוכו על עירובי אשר עשיתי עליהם וקודם שישים אותו עירוב בתוך תיבה או במקום משמר אחד מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות עירוב. ובזה העירוב יהא לנו מותר ולכל הדרים בחצירות אילו להוציא ולהכניס כל השנה כולה וכל שבתות שבה מבית זה לבית זה ומחצר של פל׳ לבית של פל׳ ומבית של פל׳ לחצר של פל׳ ויניח אותו עירוב בבית אחד מכולן ובלבד שיהא הבית ארבע אמות על ארבע אמות באורך וברוחב ואם גם בני מבוי רוצים לערב ולטלטל איש מחבירו במבוי אם במבוי פחות מארבע אמות על ארבע אמות יעשה מלמעלה מקיר לקיר קורה או קנה ויערב רוצה בחתיכת בשר או בחתיכת פת רוצה ביין רוצה בדג או בביצים צלויים שלימים. רוצה בכל מיני קיטנית ובכל דבר שבעולם מערב חוץ ממים ומלח. ושיעור העירוב של מובאות ושל הצירות מן כזית עד כאגוז אם מוסיף מוסיף בקודש. ואם חכם עושה העירוב משלו יודיעם ועירובו קיים עליהם ומברך ותוליהו או בפתח או בקיר המבוי או באמצע או בכל מקום שרוצה ובלבד שיהא העירוב גבוה מן הקרקע טפח וצריך לזכותן ע״י אחר היאך נותן הבקי לבנו שהוא בן מצוה או לבתו בוגרת או לאדם אחר ואומר לו אמור שיזכו בזה עירוב כל בני מבוי זה לקבל מידו ואומר יזכו בעירוב זה כל בני מבוי זה ותוליהו כמו שאמרנו בגובה טפח מן הארץ הרי זה עירוב מבואות וחצירות. ואם המבוי רחוב עד עשרה אמות ולא יותר צריך לחי מן אבן או מן קורה או מעץ וימעטו. ואין צריך צורת הפתח מלמעלה. ויוכל לערוב בתוכו. וזה לחי או קורה שישים צריך להיות קומתו י׳ טפחים. ואם הוא רחוב יותר מעשר אמות צריך צורת הפתח. כיצד צורת פתח קנה מכאן וקנה מכאן וקנא על גביהן. אם אין לו קנים עושה בעצים או בחבלים ועושה עירוב ומניחו כענין שאמרנו. ואם רוצה לילך מעיר לעיר וממדינה למדינה מותר לילך עד אלפים אמה אחרים אבל אם רוצה לילך במדינה אחרת להציל נפשות או ספר תורה אע״פ שהיא רחוקה יותר מאלפים אמה מותר לילך לשם ואם דרך רשות הרבים מפסקת בין המבואות יעשה צורת פתח משני צדדיה בקנים או בחבלים ומותרין כל מובאות שבתוך אותן פתחים של קנים לטלטל איש לחבירו בעירוב וכן כל המדינה כולה ימעט פתחיה בקנים או בחבלים ויעשה כעין צורת פתח ומותרין בעירוב כגון דאמרינן רבא מערב אכולה מתא בעירוב אחד.
אי איכא חצר וכולה לחדא גברא ואית ליה בני או כמה אינשי דסמיכין עליה וכולהון אוכלין מחד ספטא ולא פליגין מהדדי לא צריכא לעירובא. ואי פתיח ביתא דההיא דרתא לשבילא ואי איכא נמי בתי אחריני ופתיחי לההיא שבילא צריכין למעבד שיתוף בהדדי ומשתרי לטלטולי ממובאות לבתים ומבתים למובאות. מאי עירוב מאי שיתוף מערבין לחצירות בפת ומשתתפין למבוי ביין ואם רוצה להשתתף בפת משתתף ומאן דאתיין בדוכתא ומקדים חד וקני שביתא בדוכתיה אע״ג דלא אתי גמלייא אלא בשבת שפיר דמי והני מילי הוא דסגי אלפים אמה אבל טפי לא.פירוש אסור לאדם להוציא מרשות לרשות בשבת אפילו כל שהוא ולא בלבד ברשות הרבים אסור אלא אפילו ברשות היחיד ואסור להוציא מחצר לחצר ומבית לבית ומבית לחצר ומחצר לבית אלא בעירוב אפילו מחור או מחלון אסור להוציא ובעירוב מותר. כיצד אם הוא חצר אחת ויש בתוכה מאה בתים והן כולן לאדון אחד וכולן תולין בו ואוכלין על שולחן אחד מותר לטלטל בכל אותן בתים מאיש לחבירו בלא עירוב אבל אם הם מופרדים איש איש על עצמו ושולחנו ואפילו פחות מארבע אמות בין בית לבית אסור לטלטל בלא עירוב ובעירוב מותרים אם עשאוהו בערב שבת או בערב הפסח או השוכר בשכירות שם בית בחצר והוא על עצמו אסור לטלטל ומותר בעירוב ולעולם אם שכח אדם לעשות עירוב בערב הפסח יעשיהו בכל ערב שבת בכל שבוע של שנה וכן הלכה. וכן משפט העירוב ועשייתו אם רוצה לעשות עירוב בערב הפסח לכל שנה יטול החכם מכל בית ובית יד יד מן קמח וילוש ויאפהו או עוגה או שתים קשות ביותר שלא ירקבו ושיהיו שמורות שכל זמן שהעוגות שמורות העירוב קיים. ומותר לטלטל אם נאכל או נרקב או שאבד או שנשרף אסור לטלטל עד שיעשה עירוב אחר בערב שבת. ואם עשה עירוב אחד מהם על כולם מקמח שלו עירובו קיים אבל צריך להודיעם ולומר להם סמוכו על עירובי אשר עשיתי עליהם וקודם שישים אותו עירוב בתוך תיבה או במקום משמר אחד מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות עירוב. ובזה העירוב יהא לנו מותר ולכל הדרים בחצירות אילו להוציא ולהכניס כל השנה כולה וכל שבתות שבה מבית זה לבית זה ומחצר של פל׳ לבית של פל׳ ומבית של פל׳ לחצר של פל׳ ויניח אותו עירוב בבית אחד מכולן ובלבד שיהא הבית ארבע אמות על ארבע אמות באורך וברוחב ואם גם בני מבוי רוצים לערב ולטלטל איש מחבירו במבוי אם במבוי פחות מארבע אמות על ארבע אמות יעשה מלמעלה מקיר לקיר קורה או קנה ויערב רוצה בחתיכת בשר או בחתיכת פת רוצה ביין רוצה בדג או בביצים צלויים שלימים. רוצה בכל מיני קיטנית ובכל דבר שבעולם מערב חוץ ממים ומלח. ושיעור העירוב של מובאות ושל הצירות מן כזית עד כאגוז אם מוסיף מוסיף בקודש. ואם חכם עושה העירוב משלו יודיעם ועירובו קיים עליהם ומברך ותוליהו או בפתח או בקיר המבוי או באמצע או בכל מקום שרוצה ובלבד שיהא העירוב גבוה מן הקרקע טפח וצריך לזכותן ע״י אחר היאך נותן הבקי לבנו שהוא בן מצוה או לבתו בוגרת או לאדם אחר ואומר לו אמור שיזכו בזה עירוב כל בני מבוי זה לקבל מידו ואומר יזכו בעירוב זה כל בני מבוי זה ותוליהו כמו שאמרנו בגובה טפח מן הארץ הרי זה עירוב מבואות וחצירות. ואם המבוי רחוב עד עשרה אמות ולא יותר צריך לחי מן אבן או מן קורה או מעץ וימעטו. ואין צריך צורת הפתח מלמעלה. ויוכל לערוב בתוכו. וזה לחי או קורה שישים צריך להיות קומתו י׳ טפחים. ואם הוא רחוב יותר מעשר אמות צריך צורת הפתח. כיצד צורת פתח קנה מכאן וקנה מכאן וקנא על גביהן. אם אין לו קנים עושה בעצים או בחבלים ועושה עירוב ומניחו כענין שאמרנו. ואם רוצה לילך מעיר לעיר וממדינה למדינה מותר לילך עד אלפים אמה אחרים אבל אם רוצה לילך במדינה אחרת להציל נפשות או ספר תורה אע״פ שהיא רחוקה יותר מאלפים אמה מותר לילך לשם ואם דרך רשות הרבים מפסקת בין המבואות יעשה צורת פתח משני צדדיה בקנים או בחבלים ומותרין כל מובאות שבתוך אותן פתחים של קנים לטלטל איש לחבירו בעירוב וכן כל המדינה כולה ימעט פתחיה בקנים או בחבלים ויעשה כעין צורת פתח ומותרין בעירוב כגון דאמרינן רבא מערב אכולה מתא בעירוב אחד.
2