תורתן של ראשונים, הלכות קצובות דרב יהודאי גאון ו׳Toratan shel Rishonim, Halakhot Ketzuvot 6
א׳הלכות פורים·
בפורים אסור בעשיית מלאכה. ומזכירין על הניסים בברכת המזון כמו בחנוכה ובתפילה ובקריית מגילה מברך ג׳ ברכות קודם קריאה על מקרא מגילה. ושעשה ניסים. ושהחיינו. ואחר קריאתה מברך אחת הרב את ריבינו והדן את דינינו וגו׳ ברוך הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם והאל המושיע וקורא אותה בערב וביום לבד יום אחד. וחייב אדם לאכול סעודת פורים ביום. וצריך לקרוא מגילה בעשרה בין בזמנה ובין שלא בזמנה. מהו בזמנה ושלא בזמנה הרוצה לצאת בדרך מותר לקרוא את המגילה באחד עשר יום לאדר השיני אם יש עיבור. ובזמן שאין עיבור באחד עשר ובשנים עשר ובשלשה עשר. והבא מדרך לאחר הפורים ולא קראה קורא אותה עד חמשה עשר ויוצא בה ידי חובתו וזהו שלא בזמנה. ואם הולך בשיירא או הוא בכפר יכול לקרותה יחידי בין בספר בין במגילה ויוצא ידי חובתו אבל בציבור לא יצא ידי חובתו אלא במגילה של קלף שהוא של גוויל בלבד ושתהא תפורה בגידים בכל יריעה ויריעה בג׳ מקומות שיהו משולשים מכל מקום אבל תפורה בפשתן או במשי או בכל דבר אחר פסולה. ואם במגילה כתובה בין הכתובים והקונטרס סתור בין בתוך הכתובים מותר לקרות בה בציבור וביחיד. ומי שלא שמע או שלא קרא את המגילה מראש ועד סוף לא יצא ידי חובתו. וצריך לומר עשרת בני המן בנשימה אחת ואם טעה או נאנס יחזור אותו מראש. ואם קורא ומתנמנם כגון שקורין אותו ועונה ומזכירין אותו ונזכר זה הוא מתנמנם יחזור בפסוק שלו ויקרא מותר אבל ישן אסור כגון שקורין אותו ואינו עונה ומזכירין אותו ואינו נוכר זהו ישן ואסור. הכל חייבין לקרוא את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן.
בפורים אסור בעשיית מלאכה. ומזכירין על הניסים בברכת המזון כמו בחנוכה ובתפילה ובקריית מגילה מברך ג׳ ברכות קודם קריאה על מקרא מגילה. ושעשה ניסים. ושהחיינו. ואחר קריאתה מברך אחת הרב את ריבינו והדן את דינינו וגו׳ ברוך הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם והאל המושיע וקורא אותה בערב וביום לבד יום אחד. וחייב אדם לאכול סעודת פורים ביום. וצריך לקרוא מגילה בעשרה בין בזמנה ובין שלא בזמנה. מהו בזמנה ושלא בזמנה הרוצה לצאת בדרך מותר לקרוא את המגילה באחד עשר יום לאדר השיני אם יש עיבור. ובזמן שאין עיבור באחד עשר ובשנים עשר ובשלשה עשר. והבא מדרך לאחר הפורים ולא קראה קורא אותה עד חמשה עשר ויוצא בה ידי חובתו וזהו שלא בזמנה. ואם הולך בשיירא או הוא בכפר יכול לקרותה יחידי בין בספר בין במגילה ויוצא ידי חובתו אבל בציבור לא יצא ידי חובתו אלא במגילה של קלף שהוא של גוויל בלבד ושתהא תפורה בגידים בכל יריעה ויריעה בג׳ מקומות שיהו משולשים מכל מקום אבל תפורה בפשתן או במשי או בכל דבר אחר פסולה. ואם במגילה כתובה בין הכתובים והקונטרס סתור בין בתוך הכתובים מותר לקרות בה בציבור וביחיד. ומי שלא שמע או שלא קרא את המגילה מראש ועד סוף לא יצא ידי חובתו. וצריך לומר עשרת בני המן בנשימה אחת ואם טעה או נאנס יחזור אותו מראש. ואם קורא ומתנמנם כגון שקורין אותו ועונה ומזכירין אותו ונזכר זה הוא מתנמנם יחזור בפסוק שלו ויקרא מותר אבל ישן אסור כגון שקורין אותו ואינו עונה ומזכירין אותו ואינו נוכר זהו ישן ואסור. הכל חייבין לקרוא את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן.
1