תוספתא ביכורים (ליברמן) א׳Tosefta Bikkurim (Lieberman) 1
א׳אין מביאין בכורים קודם לעצרת, ואם הביא ימתין עד שתבוא עצרת ויקרא עליהן.
1
ב׳הקונה אילן אחד בתוך שדהו של חבירו, הרי זה מביא ולא קורא, מפני שלא קנה קרקע דברי ר' מאיר. וחכמים אומ' לא מביא ולא קורא. ר' יהודה אומ' כל הגרים כולן מביאין ולא קורין, בני קיני חתן משה מביאין וקורין, שנ' והיה כי תלך עמנו. ר' יוסה אומ' מאיר היה או' כהנים מביאין ולא קורין, מפני שלא נטלו חלק בארץ, ואני אומ' כשם שנטלו לוים כך נטלו כהנים בין מדבר מרובה בין מדבר מועט.
2
ג׳הפריש את בכוריו ומכר את שדהו מביא ואינו קורא. והשני מהוא להביא, מאותו המין אינו מביא, ממין אחר מביא וקורא. ר' יהודה או' אף מאותו המין מביא וקורא.
3
ד׳הרי שהפריש את בכוריו וקרא עליהן, וחזר וקנה שדה אחרת ונתבכרו לו מחמשת המינין, אע"פ שנתן לתוכו מאותו המין, מביא ולא קורא, שאין אדם קורא פעמים בשנה.
4
ה׳ר' יהודה אומ' עד באר הגולה חייב באחריותן, מבאר הגולה ואילך אין חייב באחריותן. ר' שמעון בן יהודה או' משם ר' שמעון שנים אין חייב עליהן חומש. רבן שמעון בן גמליאל או' אין מביאין בכורין תמרין חוץ מן התמרין שביריחו, ואין קורין אלא על הכותבות בלבד. ר' ליעזר אומ' רמוני עמקים מביאין וקורין.
5
ו׳חומר בתרומה שאין במעשר שני ובמעשר שני שאין בתרומה, שהתרומה אין ניטלת אלא מן המוקף, ואין ניטלת אלא מן הגמור, ואין ניטלת מן הטהור על הטמא, ומדמעת, וחייבין עליה חומש. ונוהגת בכל הפירות, מה שאין כן בבכורין. ונוהגת בשאר שנים, מה שאין כן במעשר שני. חומר במעשר שני, שמעשר שני קונה את הקנקן, ואוסר דמיו, ועירובו וספק עירובו כל שהוא, אסור לאונן, וטעון חומש, וטעון ודוי, ולא הותר לאכילה אלא בפדיון, ואין מדליקי' בו את הנר, מה שאין כן בתרומה.
6
ז׳חומר בתרומה ובמעשר שני שאין בבכורים, שהתרומה ומעשר שני נוהגין בעמון ומואב, מה שאין כן בבכורים. חומר במעשר שני ובכורים שאין כן בתרומה, שמעשר שני ובכורים טעונין הבאת מקום, וטעונין וידוי, ואסורין לאונן. ור' שמעון מתיר. וחייבין בביעור. ר' שמעון אומ' בכורים פטורין מן הביעור. ר' יוסה אומ' מעשר שני טעון וידוי ובכורים טעונין וידוי, מה מעשר שני טעון ביעור אף בכורים טעונין ביעור. אמ' לו ר' שמעון מה למעשר שני טעון בעור שכן דמיו טעונין ביעור, תאמר בבכורים שאין דמיהן טעונין ביעור. וכן היה ר' שמעון אומ' בכורין לא אסרו גדוליהן לאכל בירושלם. מעשר. באי זה מעשר אמרו בדבר שזרעו כלה, נכנס לירושלם ויוצא, בשאין בו שוה פרוטה, ובשאין לו פדיון. ר' שמעון בן יהודה או' משם ר' שמעון בכורים אין חייבין עליהן במחובר לקרקע.
7