תוספתא שביעית (ליברמן) ב׳Tosefta Sheviit (Lieberman) 2
א׳מרבצין שדה ערב שביעית, כדי שתעלה ירקות בשביעית. ולא עוד אלא אף בשביעית מרבצין אותה, כדי שתעלה ירקות למוצאי שביעית. בצלים שנכנסו מערב שביעית לשביעית, מרבצין עליהם מים, כדי שיהא נוחים ליעקר.
1
ב׳הלוף שהעלה תמרות בשביעית, לא יטול הימנו בשביעית, מפני מראית העין. בצלים שנכנסו מערב שביעית לשביעית, או שיצאו משביעית למוצאי שביעית, מרבצין עליהן מים, כדי שיהו נוחין ליעקר.
2
ג׳הנוטע והמבריך והמרכיב שלשים יום לפני ראש השנה, עלתה לו שנה, ומותר לקיימן בשביעית. פחות מכן, לא עלתה לו שנה, ואסור לקיימו בשביעית. פירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט. אם ערלה, ערלה. אם רבעי, רבעי.
3
ד׳פול המצרי שמנע ממנו מים שלשים יום לפני ראש השנה, מתעשר לשעבר, ומותר לקיימו בשביעית, אם לאו אסור לקיימו בשביעית, ומתעשר לשנה הבאה. במי דברים אמורים בשל שקי, אבל בשל בעל, שמנע הימנו שתי מריעות דברי ר' מאיר. וחכמים או' שלש.
4
ה׳ר' יוסה בן כופר אמ' משום ר' שמעון שזורי במי דברים אמורים בזמן שזרעו לירק וחשב עליו לזרעו, אבל אם זרעו מתחלה לזרע, ומקצתו השריש לפני ראש השנה ומקצתו השריש לאחר ראש השנה, אין מעשרין הימנו על מקום אחר, ולא ממקום אחר עליו, אלא כונס גרנו לתוכו ומעשר הימנו עליו. נמצא מעשר מן החדש על החדש, ומן הישן על הישן, מעשר עני ומעשר שיני לפי חשבון, נוטל את העישור ועושה אותו מעשר עני ומעשר שני. אם זרעו בתחלה לזרע וירק, או שזרעו לזרע וחשב עליו לירק, זרעו מתעשר לשעבר, וירקו בשעת לקיטתו.
5
ו׳אמ' רבן שמעון בן גמליאל לא נחלקו בית שמיי ובית הלל על הגמור שהוא לשעבר, ועל שלא הנץ שהוא לעתיד לבוא, על מה נחלקו על התורמל, שבית שמיי או' לשעבר, ובית הלל או' לעתיד לבא. נמצאת או' שלש מדות בירק. פול המצרי שזרעו לירק אע"פ שהשריש(ו) לפני ראש השנה ולקטו לאחר שנה מתעשר ובשעת לקיטתו עישורו, ומתעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו. אם עשה קצוצים גמורין לפני ראש שנה, זרעו מתעשר לשעבר, וירקו בשעת לקיטתו.
6
ז׳השבת והכסבר שזרען לירק, אע"פ שהשרישו לפני ראש השנה ולקטן לאחר ראש השנה, מתעשרין ובשעת לקיטתן עישורן, ומתעשרין מזרען על ירקן ומירקן על ירקן. אם הביאו שליש לפני ראש שנה, זרען מתעשר לשעבר, וירקן בשעת לקיטתן. השבת שזרע לזרע, מתעשרת זרע, ופטורה זירין וירק. זרעה זירין (לירק) מתעשרת זרע וזירין, וירקה פטור. כל ירקות שזרען לזרע, בטלה דעתו, ירקן חייב, וזרען פטור.
7
ח׳התבואה והקטנית שזרעה לזרע, בטלה דעתו, זרען חייב, וירקן פטור. הפול והשעורין והתלתן שזרען לירק, בטלה דעתו, זרען חייב, וירקן פטור.
8
ט׳השחליים והגרגיר שזרעו לזרע, מתעשרין זרע וירק, זרע לירקן, מתעשרין ירק וזרע. רבן שמעון בן גמלי' או' בצלין הקיצינין שרבצן לפני ראש השנה, מתעשרין לשעבר, ומותרין בשביעית, ואם לאו, אסורין בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה.
9
י׳היתה שנייה ונכנסה שלישית, אין מורכין ואין מונעין מהן מים, כדי שיהא מעשר עני. היתה שלישית ונכנסה רביעית, מורכין ומונעין מהן מים, כדי שיהוא מעשר שני. ומותר לדכן ברגל, וכך כל אדם נוהגין.
10
י״אכל ירקות שהושקו לפני ראש השנה, מותר לקיימן בשביעית. אם היו דקין, אסור לקיימן, מפני מראית העין. אין מחייבין אותו לשרש את הלוף, אלא מניחין כמות שהוא, אם היה צומח למוצאי שביעית מותר.
11
י״באין מחייבין אותו לשרש את הקירנס, אבל גוזזה בעלין אם צמחה למוצאי שביעית מותרת.
12
י״גהתבואה והקטניות שהביאו שליש לפני ראש השנה, מתעשרין לשעבר, ומותרין בשביעית, ואם לאו, אסורין בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה. ר' שמעון שיזורי או' פול המצרי שזרעו מתחילה לעמיר, וכן פולים הגמלונין, וכל כיוצא בהן, מתעשרין לשעבר, ומותרין בשביעית, ואם לאו, אסורין בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה. אמ' בן עזיי לפני ר' עקיבא משם ר' יהושע אף משהשרישו. חזר ר' עקיבא להיות שונה כדברי בן עזיי.
13
י״דאין מלקטין עשבים מגבי זבל, אבל מלקטין הימנו קישושות. נותנין עליו קש, או תבן, כדי שירבה. נותנין עליו מים, כדי שיסרח, ועודרין אותו כדי שיתפח. אין מוסיפין לא על המשפלות ולא על האשפות דברי ר' מאיר. ר' יהודה או' מוסיפין על המשפלות, ואין מוסיפין על האשפתות, ר' שמעון או' אף על האשפתות, ובלבד שלא יפחות משלש אשפתות לבית סאה.
14
ט״והמדייר את שדהו, עושה סהר בית סאתים. נתמלאת, עוקר מתוך הסהר, ועושה אשפתות בתוך שדהו כדרך המזבלין, וחוזר ועושה סהר אחר. אמ' ר' יודה במי דברים אמורים בזמן שהיתה צאנו מועטת, אבל אם היתה צאנו מרובה, אפי' בית כור, אפי' בית כוריים, מותר. ר' שמעון בן לעזר או' תוקע יתד באמצע ומקיף לו ארבעה סהרים מארבע רוחותיה. היתה כל שדהו בית סאתים, לא יעשה כולה סהר, אלא משייר הימנה מקצת. מפני מראית העין דברי ר' מאיר, ר' יוסה מתיר.
15
ט״זעוקר מסהר זה ונותן לתוך סהר אחר, ובלבד שלא יחזיר לראשון דברי ר' מאיר, וחכמים מתירין.
16
י״זעוקר משדה זו ונותן לתוך שדה אחרת, ובלבד שלא יחזור לראשון דברי ר' מאיר, וחכמים מתירין.
17
י״חעוקר מסהר זה ונותן לתוך סהר אחר, ובלבד שלא יהא בינו לחבירו בית שמנה סאין דברי ר' דוסתאי בי ר' יהודה. ר' יוסה בן כיפר אמ' משם ר' ליעזר בית סאתים. ובית סאתים זו חולב וגוזז לתוכה, ומכניס ומוציא דרך עלייה.
18
י״טבכל עושין סהרין, באבנים, ובמחצלות, בקש, ובקנים, ובקילחות, אפילו שלשה חבלים זה למעלה מזה, ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו שלשה טפחים, כדי שיכנס הגדי.
19
כ׳אין מדיירין לא בשבתות ולא בימים טובים ולא בחולו של מועד אפילו בטובה. אם באו מאיליהן, אין מסייעין אותן. ואין מותר להשיב שומר ולנער את הצאן, אם היו מדיירין לשבתות ולמועדים מותר ומותר להשיב שומר ולנער את הצאן. ר' אומ' מדיירין בשבת בטובה, ביום טוב במזונו, בחולו של מועד ואפילו נוטל שכרו.
20