תוספתא סוכה (ליברמן) א׳Tosefta Sukkah (Lieberman) 1
א׳סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, ור' יהודה מכשיר. אמ' ר' יהודה מעשה בסוכת הילני שהיתה גבוהה מעשרים אמה והיו זקנים נכנסין ויוצאין אצלה ולא אמר אחד מהן דבר. אמרו לו מפני שהיא אשה, ואשה אין חייבת בסוכה. אמ' להם והלא שבעה בנים תלמידי חכמים היו לה וכולן שרויין בתוכה.
1
ב׳סוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה. במי דברים אמורים מלמעלה, אבל מן הצדדין אפילו כולה מליאה חמה כשירה.
2
ג׳סיכך על גבי מטה, ועל גבי אילן, שהן גבוהין עשרה טפחים, אם היתה מצילתה מרובה מחמתה כשירה, ואם לאו, פסולה.
3
ד׳סוכת הרועין, סוכת הקייצין, וסוכה גזולה, פסולה. סיככה בחבלים, ובפקיעי עמיר, כשירה.
4
ה׳סיככה בהוצני פשתן, כשירה, בעניצי פשתן, פסולה.
5
ו׳בקנים, ובדוקרנין, אע"פ מדביקן זה לזה, כשירה. סיככה בשובלין, אם היה הקש מרובה על הדגן, כשירה, ואם לאו, פסולה. ר' יוסה בי ר' יהודה אומ' סיככה בבלאי כלים כשירה.
6
ז׳מסככין בנסרים דברי ר' יהודה, וחכמים אוסרין עד שיהא בינו לחבירו כמלואו. אמ' ר' יהודה מעשה בשעת סכנה שהיינו זוקפין סולמות ומסככין על גביהן נסרים, וישנים תחתיהן, אמרו לו אין שעת סכנה ראיה. אבל הכל מודים שאם יש בנסר ארבעה טפחים שיהא בינו לבין חבירו כמלואו. תלה בה אגוזין הפרסקאות ורמונים וגלוסקאות פרכילי ענבים ועטרות של שובלין כשירה. לא יאכל מהן אפילו ביום טוב האחרון של חג, ואם התנה עליהן שיאכל מהן בחג מותר.
7
ח׳חצר גדולה שמוקפת עמודין, הרי עמודין כדפנות. עושה אדן את חבירו דופן, כדי שיאכל וישתה ושישן, ולא עוד אלא שאדם זוקף את המטה ופורס עליה סדין, כדי שלא תכנס חמה לא על האכלים ולא על המת. מודים חכמים לר' ליעזר שאין עושין אהלים כתחלה ביום טוב, ואין צריך לומ' בשבת, וחכמים אומ' מוסיפין בשבת, ואין צריך לומר ביום טוב.
8
ט׳מעשה בר' אליעזר שהיה מיסב בסוכתו של יוחנן בן אלעאי בקסריון, והגיעה חמה לסוכה, אמ' לו מהו לפרוס עליה סדין? אמ' לו אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד נביא. הגיע חמה לחצי סוכה, אמ' לו מהו לפרוס עליה סדין? אמ' לו אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד שופט, שבט יהודה ובנימן העמידו מלכים על פי נביאים. הגיע חמה לרגליו של ר' ליעזר, נטל את הסדין ופרסו על גבי סוכה, והפשיל ר' ליעזר את רגליו והלך לו.
9
י׳העושה סוכתו כמין צריף, או שסמכה על הכותל, מודה ר' ליעזר שאם יש בגגה טפח, או שהיתה גבוהה מן הארץ טפח, שהיא כשירה. מחצלת של חשיפה ושל גמי גדולה מסככין בה, קטנה, אין מסככין בה. של קנים ושל חלף, גדולה, מסככין בה, ארוגה, אין מסככין בה, ר' ישמעאל בי ר' יוסה אמ' משם אביו אף ארוגה מסככין בה. וכן היה ר' דוסה או' כדבריו.
10
י״אסיכך על גבי עגלה שהיא גבוהה עשרה. ר' יוסה בי ר' יהודה אמ' משם ר' יוס' הישן תחת העגלה כישן תחת המטה.
11
י״בהעמיד ארבעה קורות וסיכך על גביהן, ר' יעקב או' רואין אותן שאם יחקקו ויש בהן טפח על טפח ועל רום טפח כשירה, ואם לאו, פסולה.
12
י״גוחכמים אומ' שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, ר' שמעון אומ' שלישית כהלכתה, ורביעית אפי' טפח. ר' שמעון בן לעזר אומ' משם ר' מאיר שתים בידי אדם ואחת באילן כשירה, ועולין לה ביום טוב.
13