תוספתא תרומות (ליברמן) ו׳Tosefta Terumot (Lieberman) 6
א׳סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין, הרי זה אילו מדומעין. אין חייבין עליהן קרן וחומש, ואין משלמין מהן קרן וחומש ממקום אחר אלא לפי חשבון. סאה תרומה שנפלה למאה והגביהה, אם היו של טבל עושין אותן תרומה ומעשרות על מקום אחר, או קורא שם לתרומת מעשר שבהן. אם היו של מעשר טבל, עושה אותן תרומה ומעשרות על מקום אחר, או קורא שם לתרומת מעשר שבהן. אם היו של מעשר שני, מחללן על המעות בדמי תרומה, חוץ מדמי תרומה שבהן. אם היו של חדש, ימתין עד שיבא הפסח ויתננו לכהן.
1
ב׳סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונדמעה, אם היו של טבל עושה אותה תרומה ומעשרות על מקום אחר, או קורא שם לתרומת מעשר שבה. אם היתה של מעשר טבל, עושה אותה תרומה ומעשרות על מקום אחר, או קורא שם לתרומת מעשר שבה. אם היו של מעשר שיני, מחללו על המעות בדמי תרומה, חוץ מדמי תרומה שבהן. אם היו של חדש, ימתין עד שיבא הפסח ויתננו לכהן.
2
ג׳סאה תרומה שנפלה למאה שביעית, הרי אילו יעלו, פחות מיכן ירקבו.
3
ד׳סאה תרומה טמיאה שנפלה למאה סאה תרומה טהורה בית שמיי אוסרין, ובית הלל מתירין. אמרו בית הלל לבית שמיי טהורה אסורה לזרים וטמיאה אסורה לכהנים, מה טהורה עולה אף טמאה תעלה. אמרו להם בית שמיי לא אם אמרתם בטהורה שהיא עולה מתוך החולין להאכל לזרים, תאמרו בטמאה שאין עולה מתוך החולין ליאכל לכהנים. אמ' להם בית הלל הרי טמאה שנפלה לתוך החולין תוכיח, שאין עולה מתוך החולין ליאכל לזרים, והרי היא עולה. אמרו להם בית שמיי לא אם אמרתם בחולין שהתירן היתר מרובה, תאמרו בתרומה שהתירה התיר מועט. אמרו להם בית הלל וכי במה החמירה תורה, באוכלי תרומה לזרים, או באוכלי תרומה לכהנים. באוכלי תרומה לזרים, טהור שאכל את הטהור, וטהור שאכל את הטמא, וטמא שאכל את הטהור, וטמא שאכל את הטמא, כולם במיתה. ובאוכלי תרומה לכהנים, טהור שאכל את הטהור, כמצותו. טהור שאכל את הטמא, בעשה, וטמא שאכל את הטהור, וטמא שאכל את הטמא, בלא תעשה. והלא דברים קל וחומר, ומה אם במקום שהחמירה תורה באוכלי תרומה לזרים, הרי היא עולה מתוך החולין להאכל לזרים, מקום שהקילה תורה באוכלי תרומה לכהנים, אינו [דין] שתעלה מתוך החולין להיאכל לכהנים. אחר שהודו, ר' ליעזר או' תרום ותרקב, וחכמי' או' אבדה במיעוטה.
4
ה׳סאה תרומה שנפלה למאה ולא הספיק(ה) להגביהה עד שנפלה אחרת, הרי זו אסורה. ור' שמעון מתיר. אמ' ר' לעזר בי ר' שמעון במי דברי' אמורים בזמן שלא ידע בה ואחר כך נפלה, אבל אם ידע בה ואחר כך נפלה אחרת, הרי זו מותרת, שכבר היה לה להעלות.
5
ו׳הקמחין והסלתות מעלין זה את זה דברי ר' נחמיה, וחכמים או' אין מעלין.
6
ז׳[לוג מים שנפל לתוך תשעי' ותשעה של יין ואחר כך נפל לוג של יין, מעלין זה את זה דברי ר' נחמי'. וחכמי' אומרי' אין מעלין זה את זה].
7
ח׳סאה ערלה שנפלה למאתים, ידע בה ואחר כך נפלה אחרת, הרי זו מותרת, לפחות מיכן הרי זו אסורה.
8
ט׳[סאה עורלה שנפלה למאתים, ידע בה ואחר כך נפלה אחרת, הרי זו מותרת], עד שירבה אסור על המותר.
9
י׳סאה תרומה שנפלה למאה ואחר כך נפלו לתוכה חולין כל שהן, הרי זו מותרת. סאה תרומה שנפלה למאה, אין מוציאין זונין שבה. פחות מכן, מוציאי' זונין שבה. לוג יין צולל שנפל לתוך מאה לוגין עכורין, אין מוציאין שמרים שבהן. לוג יין עכור שנפל לתוך מאה לוגין צלולין, אין מוציאין שמרים שבו.
10
י״אשאר שבללו בשאר אחר, והחמיץ בו את העיסה, אם אין באיסר בנותן טעם מותר. חיטים בשעורים יבור, טחנן, בנותן טעם. גריסין בעדשים יבור, בשלן, בנותן טעם, ר' יוסה או' גריס של פול וגריס של טופח הרי אילו מין אחד. וכן היה [ר' יוסי אומר] שתי קופות, אחת של חולין ואחת של תרומה, ונפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן, ואין ידוע לאי זה מהן נפלה, שתיהן מותרות.
11
י״בשתי קופות בשתי מגורות, שתי מגורות בשתי עליות, שתי מגורות בעליה אחת, הרי אילו יעלו. ר' יהודה או' לא יעלו. ר' שמעון או' אפי' הן בשתי עיירות מעלות [זו] את זו. בזו מאה, ובזו [אין] מאה, הריני או' לתוך מאה נפלה. אחת מדומעת ואחת שאינה מדומעת, הריני או' לתוך מדומעת נפלו.
12
י״גשתי קופות, בזו ארבעים סאה ובזו (אין) ארבעים סאה, נפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן וידוע לאי זו מהן נפלה, ואחר כך נפלה שנייה ואין ידוע לאי זה מקום נפלה, הריני יכול לתלות ולומר למקום שנפלה ראשונה שם נפלה שנייה. נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאי זו מהן נפלה, ואחר כך נפלה שנייה (ואין ידוע לאי זו מהן נפלה שנייה) וידוע לאי זו מהן נפלה, אינו יכול לתלות ולומר למקום שנפלה שנייה שם נפלה ראשונה.
13
י״דהיו לפניו שתי קופות, אחת של חיטין ואחת של שעורים, נפלה אחת מהן [ואבדה אח' מהן], ואין ידוע אי זו נפלה ואי זו אבדה, שתיהן מותרות.
14
ט״ושתי קופות, אחת של תרומה טמיא' ואחת של תרומה טהורה, נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאי זו מהן נפלה, הריני או' לתוך של טמיאה נפלה, וטהורה לא תאכל בטהרה עד שתתחשב שאין בכל עיסה ועיסה כביצה.
15
ט״זשתי קופות, אחת של תרומה טמאה ואחת של חולין טהורין, נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואינו ידוע לאי זו מהן נפלה, הריני אומ' לתוך תרומה טמאה נפלה, וחולין טהורין לא יאכלו בטהרה עד שיתחשבו שאין בכל עיסה ועיסה כביצה.
16
י״זאחת של תרומה טהורה ואחת של חולי' טהורין, נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאי זו מהן נפלה, שתיהן אסורות. אם יש בהן לעלות זו את זו, מעלות זו את זו, ולא יאכלו בטהרה עד שיתחשבו שאין (עיסה) בכל עיסה ועיסה כביצה.
17
י״חהיו לפני[ו] שתי קופות, אחת של תרומה ואחת של חולין, ולפניהן שני סאין, אחת של תרומה ואחת של חולין, ונפלו משתיהן ואין ידוע אם מזו לתוך זו ואם מזו לתוך זו, הריני אומ' תרומה לתוך תרומה נפלה, חולין לתוך חולין נפלו. ואם היה טבל מעשר ראשון ומעשר שני הרי זה אסור, שלא התירו ספק מדומע אלא לדבר שיש לו מתירין.
18
י״טהפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שיני ואין ידוע אי זהו, הרי זה מודד את התרומה ואת הראשונה ואת השנייה.
19