תוספתא יבמות (ליברמן) א׳Tosefta Yevamot (Lieberman) 1
א׳אימתי אמרו אם מתו או נתגרשו צרותיהן מותרות, בחיי הבעל, אבל לאחר מיתת הבעל צרותיהן אסורות. מיאנו בחיי הבעל צרותיהן מותרות, לאחר מיתת הבעל צרותיהן חולצו' ולא מתיבמות.
1
ב׳וכולן שנמצאו אילוניות, או שהיו נשואות לאחר, בין בחיי הבעל בין לאחר מיתת הבעל צרותיהן מותרות. כל היכולה למאן ולא מיאנה ומת צרתה חולצת ולא מתיבמת.
2
ג׳כיצד אם מתו הן צרותיהן מותרות, היתה בתו או אחת מכל העריות האילו נשואות לאחיו ולו אשה אחרת, מתה בתו ואחר כך מת אחיו צרתה מותרת, מת אחיו ואחר כך מתה בתו צרתה אסורה.
3
ד׳הלכה צרת בתו ונשאת לאחיו השני ולו אשה אחרת, מתה צרה ואחר כך מת אחיו אף על פי שבתו קיימת צרת צרתה מותרת. מת אחיו ואחר כך מתה צרה אע"פ שבתו פטורה צרת צרתה אסורה, אפי' הן מאה.
4
ה׳נמצאת או' כל זמן שאחין מרובין צרות מרובו', אחים מועטין צרות מועטות. כשם שאם מתו או מיאנו או נתגרשו או שנמצאו אילוניות או שהיו נשואות לאחרים צרותיהן מותרות כך צרת צרותיהן שמתו או שמיאנו או נתגרשו או שנמצאו אילוניות או שהיו נשואות לאחרים צרותיהן מותרות.
5
ו׳כשם שפוטרות מן הנשואין כך פוטרות מן האירוסין. במי דברים אמורים באשה שאין לו בה קדושין אבל באשה שיש לו בה קדושין צרותיהן חולצות ולא מתיבמות דברי בית הלל, בית שמיי מתירין את הצרות לאחין.
6
ז׳שש עריות חמורות מאילו מפני שהן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות, שאין צרה אלא מאח. ניסו לאחים שלא בעבירה צרותיהן פטורות.
7
ח׳הלכו צרות אילו וניסו, בית שמיי או' הן פסולות והולד פסול, בית הלל או' הן כשירות והולד כשר.
8
ט׳נתיבמו, בית שמיי או' הן כשירות והולד כשר, בית הלל או' הן פסולות והולד ממזר. אמ' ר' יוחנן בן נורי בא וראה היאך הלכה זו רווחת בישראל, לקיים כדברי בית שמיי הולד ממז' כדברי ב"ה, אם לקיים כדברי בית הלל הוולד פגום כדברי בית שמאי, אלא בוא ונתקין שיהו הצרות חולצות ולא מתיבמות. ולא הספיקו לגמור את הדבר עד שנטרפה שעה.
9
י׳אמ' רבן שמעון בן גמליאל מה נעשה להם לצרות הראשונות. שאלו את ר' יהושע בני צרות מהן, אמ' להם למה אתם מכניסין ראשי לבין שני הרים גדולים, לבין בית שמיי ובין בית הלל, שיריצו את ראשי, אלא מעיד אני על משפחת בית עלובאי מבית צבאים ועל משפחת בית קיפאי מבית מקושש שהן בני צרות, ומהם כהנים גדולים, והיו מקריבין לגבי מזבח. אמ' ר' טרפון תאיב אני שתהא לי צרת הבת ואסיאנה לכהונה. אמ' ר' אלעזר אע"פ שנחלקו בית שמיי כנגד בית הלל בצרות, מודים שאין הולד ממזר, שאין ממזר אלא מן האשה שאיסורה איסור ערוה וחייבין עליה כרת. אע"פ שנחלקו בית שמיי כנגד בית הלל בצרות, ובאחיות, ובספק אשת איש, ובגט ישן, ובמקדש את האשה בשוה פרוטה, והמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי, לא נמנעו בית שמיי לישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמיי, אלא נהגו האמת והשלום ביניהן, שנ' האמת והשלום אהבו.
10
י״אאע"פ שאילו אוסרין ואילו מתירין, לא נמנעו עושין טהרות אילו על גב אילו, לקיים מה שנ' כל דרך איש זך בעיניו ותכן לבות ה'.
11
י״בר' שמעון או' מן הספק לא היו נמנעין, אבל נמנעין הן מן הודיי.
12
י״גלעולם הלכה כדברי בית הלל, הרוצה להחמיר על עצמו לנהוג כדברי בית שמיי וכדברי בית הלל על זה נאמ' הכסיל בחשך ילך, התופס קולי בית שמיי וקולי בית הלל רשע, אלא אם כדברי בית שמיי כקוליהן וכחומריהון, אם כדברי בית הלל כקוליהון וכחומריהון.
13