מסכת שמחות ז׳Tractate Semachot 7
א׳שבת עולה אבילות מן המנין ואינה מפסקת רגלים מפסיקין ואין עולין ר"א אומר [משחרב בהמ"ק] עצרת כשבת רשבג"א ר"ה ויוה"כ כרגלים וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עצרת כרגלים ר"ה ויום הכיפורים כשבת
1
ב׳מי שמת לו מת יום אחד קודם הרגל הרי זה מפסיק את כל הרגל ומונה ששה לאחר הרגל שלשה ימים קודם הרגל א"צ כפיית המטה ר"א אומר אפילו שעה אחת שנים או שלשה ימים וב"ה אומרים אפילו שעה אחת
2
ג׳אבא שאול אומר הקובר את מתו שלשה ימים קודם הרגל בטל ממנו גזירת שבעה שמנה ימים קודם הרגל בטל ממנו גזירת ל׳ (והלכה כדבריו)
3
ד׳שמנה ימים קודם לרגל אם רצה לספר (ולכבס) בערב הרגל הרשות בידו לא סיפר (ולא כיבס) בערב הרגל לא יספר (ולא יכבס) עד שישלמו לו שלשים יום
4
ה׳שני ימים בתוך הרגל הרי זה מפסיק את (כל) הרגל ומונה שבעה לאחר הרגל [ומתעסקין עמו ה׳ ימים לאחר הרגל ז׳ ימים בתוך הרגל הרי זה מפסיק את כל הרגל ומונה לאחר הרגל] ואין הרבים מתעסקין בו כלום לאחר הרגל
5
ו׳ימים שהוא מונה לאחר הרגל לא עבדו ולא בהמתו בטלים עמו אלא הוא וקרוביו נוהגין כאבלים הרגל עולה לאבל למנין שלשים ואין עולה לו למנין שבעה
6
ז׳אבל במועד כאילו אינו אבל ונוהג בצנעא כללו של דבר כל שעסקו עם הרבים הרגל עולה לו למנין שבעה וכל שאין עסקו עם הרבים אין הרגל עולה לו למנין:
7
ח׳שלשים יום לאבל שלשים יום לגיהוץ [ל׳ יום לתספורת (ל׳ יום לגיבוי ל׳ יום ליפת תואר) ל' יום לאירוסין] ל׳ יום לנשואין ל׳ יום לבתולות ל׳ יום לאלמנה ל׳ יום ליבמה המדיר את אשתו שלשים יום סתם נזירות ל׳ יום.
8
ט׳כיצד לאיבול שנאמר (דברים ל״ד:ח׳) ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב ל' יום.
9
י׳שלשים יום לגיהוץ כיצד אסור ללכת בכלים מגוהצין אלו הן כלים מגוהצין כלי היוצא מתחת המכבש כדברי רבי וחכ"א צבועים ולא לבנים ר"מ אומר לבנים אבל לא צבועים חדשים אבל לא שחקים מותר בפונדא ובפסיקיא ובאפיליא ובכובע של ראש מותר להוליך כלים לגהץ בתוך ל׳ יום.
10
י״אלתספורת כיצד אסור בנטילת שער אחד ראשו וא׳ שפתו ואחד זקנו ואחד כל שער שבו כשם שהוא אסור בנטילת שער הראש לאחר שבעה: המלוה את חבירו סתם אסור לגבות ממנו עד שישלמו שלשים יום.
11
י״בכיצד ליפת תואר (דברים כ״א:י״א) וחשקת בה ולקחת לך לאשה מגלחת ראשה ומעברת צפרניה דברי רבי מאיר ר"ע אומר מגדלת את ראשה ומגדלת את צפרניה ר"א אומר נאמר מעשה בראש ונאמר מעשה בצפרנים מה מעשה האמור בראש נטילת שער אף מעשה האמור בצפרנים נטילת צפרנים ר"ע אומר נאמר מעשה בראש ונאמר מעשה בצפרנים מה מעשה האמור בראש ניוול אף מעשה האמור בצפרנים ניוול. ראיה לר"א (שמואל ב י״ט:כ״ה) ומפיבושת בן שאול ירד לקראת המלך לא עשה רגליו ולא עשה שפמו ראיה לר"ע (דניאל ד׳:ל׳) שעריה כנשרין [רבה] וטפרוהי כצפרין. (דברים כ״א:י״ג) והסירה את שמלת שביה היו עליה בגדים לבנים והן נאים לה שחורים והן נאין לה שירים ונזמים וטבעות מעבירין אותן הימנה כדי שתהא יושבת ורואה בניוולה [וישבה בביתך כדי שתהא יושבת בתוך ביתו נכנס ורואה בניוולה] ובכתה את אביה ואת אמה ודאי דברי ר"א ר"ע אומר אין אביה ואמה אלא עבודת כוכבים שנא׳ (ירמיהו ב׳:כ״ז) אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילידתנו ירח זה ירח ושאר כל הנשים ג׳ חדשים דברי רבי ר"ע אומר ובכתה את אביה ואת אמה ירח הרי ג׳ ימים הרי זה ב׳ חדשים ואח"כ תבא אליה ובעלתה לרבות את השלישי בד"א בזמן שאינה רוצה להתגייר אבל אם רוצה להתגייר מטבילה ומשחררה ומותר בה מיד רשב"א אומר בתחלה מטבילה לשם שפחה ומשחררה ומותר בה מיד וכל כך למה (כדי שלא יתערב זרע הקודש בעמי הארצות) מוטב שיאכלו בני ישראל בשר מיתות ולא שחוטה בשר נבילה לבדה
12
י״גכיצד לאירוסין אסור לעשות סעודת אירוסין בתוך ל׳ יום.
13
י״דכיצד לנשואין אסור לעשות סעודת נשואין בתוך ל׳ יום אבל אם טבח טבחו ומת אביו או חמיו ה"ז כונס ובועל בעילת מצוה ופורש לאחר שבעה בד"א בזמן שמת אביו או חמיו אבל אם מתה אשתו אסור לו לישא אשה אחרת עד שישלמו לו ג׳ רגלים רבי יהודה אומר שני רגלים וכונס בשלישי בד"א בזמן שיש לו בנים אבל אין לו בנים או שהיו לו בנים קטנים מותר לו לישא אשה אחרת בתוך ל׳ יום. מעשה שמתה אשתו של ר׳ טרפון ואמר לאחות אשתו בתוך האבל התכנסי ותגדלי את בני אחותיך אעפ"כ לא בא עליה אלא לאחר ל׳ יום.
14
ט״וכיצד לבתולים בתוך ל׳ יום יכול לטעון טענת בתולים לאחר ל׳ יום אינו יכול לטעון.
15
ט״זכיצד לאלמנה הוא תובעה והיא מעכבתו היא תובעתו והוא מעכבה נותנין לו לפרנס את עצמו כשם שנותנין לאשה כך נותנין לאיש
16
י״זכיצד ליבמה היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ לה לאחר ל׳ יום [אין כופין אותו לחלוץ]
17
י״חהמדיר את אשתו מלהנות לה עד ל׳ יום יעמיד פרנס יותר מכאן יוציא ויתן כתובה .
18
י״טסתם נזירות ל׳ יום בין שאמר הריני נזיר ל׳ יום בין שאמר הריני נזיר בתחלת ל׳ יום סתם נזירות ל' יום והרי שהשלים נזירות בחו"ל ואח"כ בא לארץ ב"ש אומרים נזיר ל׳ יום וב"ה אומרים נזיר בתחלה
19
כ׳הדר בא"י ל' יום חייב במזוזה והשוכר מיד הדר בחו"ל פטור השוכר נ׳ יום והדר בבורגן ל׳ יום חייב במזוזה.
20
כ״א הלוקח בהמה מחבירו להניק בדקה ל׳ יום ובגסה נ' יום רבי יוסי אומר בדקה שלשה חדשים מפני שהדקה טיפוליה מרובין [ טיפולי הבכור בדקה ל׳ יום ובגסה נ׳ יום ר׳ יוסי אומר בדקה ג׳ חדשים מפני שהדקה טיפוליה מרובין]
21
כ״בסוכה הישנה ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין (עד שיחדש בה דבר) איזו היא סוכה הישנה שעשאה קודם לחג ל׳ יום אבל אם עשאה לשם חג אפילו מתחילת השנה כשרה
22
כ״גהאורז והדוחן והפרגין והשומשמין שהשרישו לפני ר"ה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה רבי שמעון שזורי אומר פול המצרי שזרעו לזרע בתחלה כיוצא בו רבי שמעון אומר פולין גומלנין כיוצא בהן ר"א אומר פולין גומלנין (שנתמלאו) שנתגמלו לפני ר"ה: בצלים סריסים ופול המצרי שמנע מהן [מים] ל׳ יום לפני ר"ה (אם) עלתה להם שנה ומותר לקיימן בשביעית [פחות מכאן לא עלתה להם שנה ואסור לקיימן בשביעית].
23
כ״דהנוטע והמבריך והמרכיב ל׳ יום לפני ר"ה עלתה לו שנה ומותר לקיימן בשביעית פחות מכאן לא עלתה לו השנה ואין מותר לקיימן בשביעית רבי יהודה אומר כל הרכבה שאינה קולטת לג׳ ימים שוב אינה קולטת ר"ש ור׳ יוסי אומרים כל הרכבה שאינה קולטת לשתי שבתות אינה הרכבה פירותי' של נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט:
24