מסכת סופרים י״גTractate Soferim 13
א׳אבל בשירת דוד שבשמואל ובתהלים לא נתנו חכמים שיעור אבל לבלר מובהק מרצפן במפתחות באותיות וסוף וכן תהלים כולו ואיוב ומשלי:
1
ב׳מגלת אסתר צריכה שירטוט כאמתה של תורה ספר נקרא:
2
ג׳עשרת בני המן ומלכי כנען נכתבין אריח ע"ג אריח ולבינה ע"ג לבינה כל בנין כדין לא קאים. מאי כדין למצוה לעיכוב:
3
ד׳א"ר יוסי בר חנינא אחוה של ר׳ הושעי׳ סבביך ר׳ אבא בר׳ זבדא ושאלינן זה ואמר בשם רב לעיכוב:
4
ה׳רבי חייא בריה דרב אדא דיפו ר' ירמיה בשם ר׳ זעירא צריך לאומרן בנפיחה אחת עשרת בני המן [ועשרת עמהן]:
5
ו׳אמר רבי יוסי בר אבין בכתבן צריך שיהא איש בראש דפא ואת בסופה בששה שיטין עשרת בסוף דפא שחיץ תגין שמנוהון כהדין סקוטראק נטרי׳ כדי שיפלו ולא תהא להם תקומה. (אסתר ג׳:א׳) אחר הדברים האלה גידל המלך אחשורוש את המן בן המדתא תירגם רב יוסף בתר פתגמיא האלין רבי מלכא אחשורוש ית המן המדתא אגגי בר ביזא בר אפליטוס בר דיוס בר דיזוט בר פרוס בר נידן בר בעלקן בר אנטמירוס בר הורם בר הודורס בר שגר בר נגר בר פרמשתא בר ויזתא בר עמלק בר לחינתיה דאליפז בוכריה דעשו רבי יתיה (הוי וית) [ושוי ית] כורסיה לעיל מכל רברבנוהי ועבדוהי דקדם שבריה גיניניה:
6
ז׳אמר רב זעירא וי"ו דויזתא צריך למזקפיה כמדורא דדברות:
7
ח׳מי שהוא אוחז ס"ת נחלקו בדבר שני תנאין חדא אמר פותח ורואה וגולל ומברך וחדא אמר פותח [ורואה] ומברך ומה טעם דכתיב (נחמיה ח׳:ו׳) ובפתחו עמדו כל העם ומה כתיב בתריה ויברך עזרא את ה׳ האלהים הגדול במה גדלו רב אמר גדלו בשם המפורש רבא אמר בברכה גדלו והיכי מברך בעשרה אומרים ברכו את ה' המבורך ביחיד כשהוא משכים לקרוא אומר בא"י אלהינו מלך העולם אשר נתן לנו תורה מן השמים חיי עולמים ממרומים ברוך אתה ה׳ נותן התורה וגולל ואומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו ברוך אתה ה׳ נותן התורה:
8
ט׳וכן בנביאים אומרים ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת ברוך אתה ה׳ הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק:
9
י׳ולבסוף מברך ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם צור כל העולמים צדיק בכל הדורות האל הנאמן האומר ועושה מדבר ומקיים כי כל דבריו אמת וצדק. ומיד עומדין העם ואומרים נאמן אתה הוא ה׳ אלהינו נאמנים דבריך נאמן חי וקים שמך וזכרך תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד זה אחד ממחלוקת בני מזרח ובני מערב שבני מזרח עונין אותו בישיבה ובני מערב בעמידה ובכל מקום שנחלקו שני תנאים ושני אמוראים ולא בדיק לן הלכתא כחד מינייהו אזלינן בתר מחמיר כל שכן בשבח ותהלה של חי העולמים שהדבר גלוי בלב לשנות הלכה למעשה שנא׳ (משלי ט״ז:ד׳) כל פעל ה׳ למענהו:
10
י״אואחר כך חוזר המפטיר לענינו ואומר נאמן אתה הוא ה' אלהינו ונאמנים דבריך ודבר אחד מדבריך לא ישוב ריקם כי אל מלך נאמן אתה ברוך אתה ה׳ האל הנאמן בכל דבריו:
11
י״בנחם ה׳ אלהינו ציון עירך כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע במהרה בימינו ברוך אתה ה' משמח ציון בבניה:
12
י״גשמחנו יי׳ אלהינו כו' שלא תכבה נרו לעולם בימיו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח וזה שמו אשר יקראו ה׳ צדקנו (ירמיהו כ״ג:ו׳) ברוך אתה ה׳ מצמיח קרן ישועה לעמו ישראל :
13
י״דעל התורה ועל הנביאים ועל יום פלוני הקדוש הזה אשר נתת לנו יי׳ אלהינו לקדושה ולמנוחה לכבוד ולתפארת על הכל ה׳ אלהינו אנו מודים לך ומברכים את שמך תמיד אלהי ישענו ברוך אתה ה' מקדש ישראל ויום פלוני חוץ משבת שאינו מזכיר בחתימה ישראל אלא מקדש השבת בלבד שהשבת קדמה לישראל כדכתיב (שמות ל״א:י״ז) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש ואומר (שם טז) ראו כי ה׳ נתן לכם (את) השבת שהיתה כבר:
14