מסכת סופרים ה׳Tractate Soferim 5

א׳הכותב שם של שני שמות של קודש מקיים את הראשון ומעכב את האחרון ר׳ יהודה אומר אם הראשון בסוף הדף מעכב את הראשון ומקיים את האחרון שני שמות של חול מקיים את הראשון ומוחק את האחרון ר' יהודה אומר אם היה הראשון בראש הדף מוחק את הראשון ומקיים את האחרון:
1
ב׳הכותב יהודה ולא נתן בו דלת יתלנו מלמעלה. את השם כותב יהודה עושה מדלת הי ומוחק הי האחרון היה צריך לכתוב יהודה ונתכוון וכתב את השם. אע"פ שלא כתב בו דלת מעכבו וכותב יהודה אחר:
2
ג׳היה צריך לכתוב את השם ונתכוון וכתב יהודה ולא נתן בו דלת מוחקו וכותב את השם ר׳ יהודה אומר יחזור עליו את הקולמוס ויקדשנו אמרו לו אין זה מן המובחר:
3
ד׳ הכותב את השם וטעה בה אות אחת יתלנו מלמעלה רבי שמעון שזורי אומר שם כולו תולין אות אחת ממנו אין תולין טעה את כל השם יתלנו בין השיטין דברי ר׳ יהודה רבי מאיר אומר מוחק מלפניו וכותב את השם על מה שמחק רבי שמעון בן אלעזר אומר משמו אין תולין אלא השם ואין כותבין האזכרות על מקום הגרר ר׳ חנינא בן עקביא אומר יגנז את כל היריעה:
4
ה׳טעה וכתב יסגירני אל אל עויל (איוב ט״ז:י״א) מקיים את הראשון ומעכב את האחרון:
5
ו׳הכותב את השם אפי׳ המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. היה כותב שנים ושלשה שמות כאחת מפסיק ביניהם ומשיב הטובל קולמוס לא יתחיל אותיות השם אלא מתחיל מאות שלפניו המוחק אות אחת מן השם עובר בלא תעשה א"ר שמעון לכך נאמר (דברים יב) ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן לה׳ אלהיכם:
6
ז׳אבל הדיו שנטפה על גבי הכתב מותר למוחקו שלא היתה כוונתו אלא לתקן:
7
ח׳הטועה את השיטה אינו תולה (אלא) מנגד השיטין אלא הטעות גורר אחת וכותב שתים או שתים וכותב שלש ובלבד שלא יגרד שלש :
8
ט׳אין עושין שמע הלל מגלה לתינוקות ר׳ יהודה מתיר מן בראשית עד המבול מן ויקרא עד ויהי ביום השמיני ושאר כל הספרים אסור (אם עתיד הוא להוסיף עליו מותר):
9
י׳אלו שמות הנחלקין בית אל בית און באר שבע צפנת פענח פוטי פרע בן אוני ידיד יה הללו יה (וחרה אף וחרה אפי) רבי יוסי אומר אין נחלקין אבל הכל שוין שאין חולקין עמיאל עמינדב צוריאל צורישדי:
10
י״אאלו שמות שאין נחלקין ישראל געתם פוטיפר נבוכדנצר (עמיאל צוריאל צורישדי):
11
י״ב הכותב את השם על בשרו לא ירחוץ ולא יסוך ר׳ יוסי מתיר ובלבד שלא ישפשף:
12
י״געל קרן הפרה ועל כרעי המיטה גוררו וגונזה על האבן שומטה וגונזה:
13
י״דספר שחותך התפר שלו אחת חוזר ויתפור שנית חוזר ויתפור שלישית לא יתפור המחתך בספרים חדשים מותר בישנים [אסור] מקק הספרים מקק התפילין מקק מטפחות הספרים הרי אלו יגנוזו:
14
ט״ומעשה בר' חלפתא שהלך לפני רבן גמליאל ומצאו יושב על שולחנו ובידו תרגום של איוב והיה קורא בו א"ל רבי תרשיני לומר מה שראו עיני אמר לו אמור צופה הייתי ברבן גמליאל הזקן אבי (אמך) [אביך] שהיה יושב על גב הבנין בהר הבית והביאו לפניו תרגום של איוב ואמר (לבניו) [לבנאי] סלק את השורה ושקע זה תחתיו ר׳ אומר ב' תשובות בדבר אחד טיט בהר הבית מנין [ועוד] שאינו רשאי לאבדן ביד אבל לא יניחן במקום הטינוף אלא במקום התורפה והן מרקיבין מאליהן:
15
ט״זהמשאיל ספר תורה לחבירו אינו רשאי להשאילה לאחר אם יודע לקרות בו קורא אם בשביל לפתחו הרי זה אסור סומכוס אומר חדש גוללו אחד לשלשים יום א׳ חדש וא' ישן אחד לשנים עשר חדש:
16
י״זכל השלמות האמורים בשיר השירים כולם קודש חוץ מאחד שהוא חול ואיזהו (ש"ה ג) הנה מטתו שלשלמה וי"א (שם ח) האלף לך שלמה:
17
י״חכל מלכיא האמורים בדניאל כולם חול חוץ מאחד שהוא קודש ואיזהו זה (דניאל ב׳:ל״ו-ל״ז) מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא הסנא ותקפא ויקרא יהב לך וי"א (שם ד) [מרי] חלמא לשנאך ופשריה לערך:
18