טור, חושן משפט שכ״אTur, Choshen Mishpat 321
א׳ החוכר או המקבל שדה מחבירו והוא בית השלחין או שיש בו אילנות אפי' נקצצו כל האילנות שלא נשאר בהם ממטע עשרה לבית סאה ויבש כל הנהר הקטן אינו מנכה לו מחכירו כיון שאפשר להביא מהנהר הגדול להשקותה ואם יבש גם הנהר הגדול מכת מדינה היא ומנכה לו מחכירו בין אם הוא בחכירות בין בקבלנות שאם קבלה ממנו ברביע עתה שיבש המעין צריך להוסיף לו בחלקו היה עומד בתוכה ואמר לו בית השלחין זה או שדה האילן זו אפילו יבש הנהר הקטן ונקצץ האילן מנכה לו מחכירו בד"א שלא נשאר בו ממטע עשרה לבית סאה ויבש הנהר כולו אבל אם נשאר בו ממטע י' לבית סאה ולא יבש הנהר כולו אלא אם היה עמוק ב' אמות ונתייבש עד שחזר עמוק ג' אמות אין מנכה לו מחכירו אבל אם אינו עומד בתוכו אע"פ שאמר בית השלחין או שעומד בתוכו ולא הזכיר לו בית השלחין אין מנכה לו מחכירו ופירש הרמ"ה הא דאמרינן דכי אינו עומד בתוכה אינו מנכה מחכירו דוקא כי אמר מחכיר לחוכר בית השלחין אני מחכיר לך אבל אמר חוכר למחכיר בית השלחין אני חוכר ממך מנכה לו אע"פ שאינו עומד בתוכה וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאין חילוק אלא אף כי אמר ליה חוכר למחכיר אין מנכה לו אלא א"כ עומד בתוכו ובתוספתא משמע כדברי הרמ"ה ועוד מחלק בתוספתא כי אמר ליה חוכר למחכיר בית השלחין זה אני חוכר ממך ויבש הנהר מנכה לו ואינו חייב להעמיד אחר כיון דאמר לו זה אבל אמר לו סתם בית השלחין אני חוכר ממך ויבש הנהר צריך להעמיד לו אחר:
1