טור, חושן משפט תי״זTur, Choshen Mishpat 417
א׳ לא יזרוק אדם אבנים או דבר אחר לר"ה שלא יכשלו בהם רבים:
1
ב׳ אין עושין חלל תחת ר"ה ולא בורות שיחין ומערות אפילו על כיפת אבנים חזקה מאד שמא תפחת:
2
ג׳ ואין מוציאין זיזין בר"ה אא"כ הוא למעלה מגמל ורוכבו והרמב"ם זכרונו לברכה כתב והוא שלא יאפיל דרך הרבים:
3
ד׳ אבל במבוי יכול להוציאו מדעת בני המבוי משא"כ בר"ה שאין לו בעלים:
4
ה׳ ואם רצה כונס בתוך שלו ומוציא:
5
ו׳ כנס ולא הוציא יוציא כל זמן שירצה אבל אינו רשאי להחזיר הכותל למקומו.
6
ז׳שדרך שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו:
7
ח׳ לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות בולטין לר"ה הרי הן בחזקתן ואפי' אם נפלו חוזר ובונה אותן:
8
ט׳ אילן הנוטה לר"ה קוצצו כדי שיהא גמל ורוכבו עובר.
9
י׳ מניחין בשפתי הנהרות פנוי כרוחב כתפי המלחין שיורדין שם ומושכין הספינות וכל אילן הנמצא ברוחב זה קוצצין אותו וא"צ להתרות בבעליו מפני שמעכב על מושכי הספינות:
10
י״א אין שורין טיט בר"ה להשהותו זמן רב ואין לובנים בו לבנים.
11
י״באבל גובלין שם טיט לצורך בנין אבל לא לעשות לבנים:
12
י״ג והבונה ברה"ר כשמביא (ס"א כשמכין) האבנים צריך שלא ישהם שם אלא מביא ובונה מיד ואפ"ה אם הזיק חייב לשלם.
13
