טור, אבן העזר פ״אTur, Even HaEzer 81
א׳ המקדיש מעשה ידי אשתו אין ההקדש חל לא מיבעיא על עיקר מעשה ידיה שאינו חל שהרי אינו ברשותו שאם תרצה לא תעשה ולא תיזון אלא אפילו על המותר שהוא שלו על כרחה כדפי' אינו חל שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם ואם היא אסרה מעשה ידיה עליו כגון שאומרת קונם מה שאני עושה לפיך וכגון שאומרת יתקדשו ידי לעושיהן דהשתא לא הוי דבר שאינו בעולם שידיה ישנן בעולם יפר שהוא מדברים שבינו לבינה אע"פ שאין הנדר חל לאוסרם עליו שהרי הם שלו ואפילו המותר מ"מ כיון שאם יגרשנה יחול הנדר ותיאסר עליו חשיב דברים שבינו לבינה המדיר את אשתו שלא תעשה מלאכה יוציא ויתן כתובה התיר לה מלאכה כל שהוא כגון לשחק בכלבים וכיוצא בהן לרב אלפס יוציא ולדעת א"א ז"ל לא יוציא:
1