צו וזרוז י׳Tzav VeZeruz 10
א׳כמה מתאונן האדם על עצמו לאמר, אי׳ בחירתי החפשית, ואני כאסור בעבותות החשק וחמדת העולם, עד שכמעט אי אפשר לי למשול על עצמי לבחור, מה לרצות, ומה למאס.
1
ב׳אבל דע נא, שלכל בחירה המתחלת רק בהרוצה ולא בזולתו, מוכרח מקודם להיות הבוחר לעצמו, שיהי׳ איש פרטי נבדל לעצמו, והוא אשר יוכל לרצות לעצמו כרצונו. ואם אין האיש, הפרטי, מובדל לעצמו, רק מין לבד, לא שייך בחירה אצלו ולא רצון פרטי. כי מי יבחר, אם זולת חקות הכלל אין כאן מאומה. והסתכל נא בנפשך האם הוצאת אתה את אמיתית עצמך. האם איש פרטי אתה לעצמך, או רק, חלק מן המין, מין האנושי, כהצמח והבהמה, שבכל אישיותם רק חלק המין הם, ורק מה שיש בכולם יש בכל אחד. ובשביל זה גם נטיותם וגם רצונם לא חפשי ולא בהם מתחיל רק בחקות המין סגור ובחוגם חגוג.
2
ג׳ובמה מוציא האדם ומבדיל את עצמו מכל המין. אם בדמות כמות שכלו, כמות רצונו, כמות לבד, שאינה דומה לשל חברו. הלא אף הבהמה וחי׳ מדות כמותן אינן שוות בכל אחד. הילדה כמות כחה רצונה, ואפשר גם כמות דעתה יתירה על כמות הזקנה, ומכל מקום נטיות וחקות המין את כולן מקיפות, לא פרטיות ולא אישיות בוחרות.
3
ד׳מוכרח האיש להבדל במדת איכיותו לעצמו, לא לבד שחקות בני האדם תהליכותיהם מנהגיהם ושיטותיהם לא יאסרוהו מבלי להביט מחוצה להם, ורק דעת לעצמו יהא לו. כי בלא זה לא יהודי אף לא איש הוא. אך שגם עצמית אישיות ודיוקן מיוחד לעצמו יגלה מקרבו. בתורה ועבודה לא מדת כמותו לבד תראה, ששכל במדה רבה לו, רק גם מדת איכיותו יגלה. דרך זה לו בתורה וזה בעבודה. וחידוש הזה בתורה כשיראה, או סדר בעבודה זה כשימצא, יכירו הכל ששל לומד זה ועובד זה המה, כיון שצורה ודיוקן מיוחד להם. דרך הרמב״ם ז״ל למשל, ניכר בתורה וחכמה לעצמו, ודרך הרמב״ן ז״ל לעצמו. וכל כך למה, מפני שאת עצמו ודיוקן שלו המיוחד לאישיותו המבדלתו מן זולתו, כל אחד ע״י התורה והחכמה גילה.
4
ה׳ולא ארזי לבנון כאלו לבד, רק גם כלנו אנחנו אזובי קיר, את צורתו ודיוקנו המיוחד לו, על כל אחד לגלות. וכפי האישיות ועצמיות המיוחדת לו אשר יגלה, בה בחירתו החפשית לעצמו תהי׳.
5
ו׳העלה עצמך מן העולם, וגלה את אישיותך ממין האנושי, ותהי׳ לאיש בוחר ועובד את ד׳.
6