צו וזרוז ח׳Tzav VeZeruz 8
א׳אל תצטדק ביצרך לאמור, מה אעשה כי יצר בי ועלי הוא מתגבר. כיאות הוא לעצל, התבונן נא האם לנוח בעולם, לישן ולהתענג נתנך ד׳. להיות עבד לו ואת מלחמתו ללחום במקומך שמוך.
1
ב׳אף אל תשמח ותתפאר בהמיית תאותיך ושאון זוהמות תלעיך אשר בך, לאמר אות היא שמקרובי ד׳ אני ואת מלחמתו אני לוחם, כי ע״י מלאכו, יצרו, מלחמת קדשו בי גרה. כי מי יערב לך ששליח ד׳ הוא אשר מתגרה עתה בך, ולא סחי אשפתך שאתה מתגולל בהם תמיד בך מרתיח. גם בשאול שופך המלאך דומה את צאתו על פי האיש לאמר טול מה שבחרת, ואפשר כל חייך מין שאול הוא.
2
ג׳וזה לא האות, אם על הכאה אשר יכך יצרך, פעמים תשיב לואובפרש״י בסנהדרין על ירגיז יצר טוב על יצר הרע שלא בלבד שלא ישמע לו לעבור עבירה רק גם יעשה מצוה כשמפתהו לעבירה. אות הגבור המתגבר בצבא ד׳ הוא, וגם על יצרך תשמח. אבל אם את מהלומי יצרך המזוהמים בהכנעה תקבל, לא תריע תרועת מלחמה, לא תרגז ולא תנצח, אז לא על נפילתך בלבד תאבל רק גם על יצרך תתאונן ותצער. כי כל עולמך רק שאול היא, פרשך על פניך שפוך, טול מה שבחרת.
3