צוואת הריב"ש ק״אTzava'at HaRivash 101
א׳בשם הרב מ"מ דק"ק מעזריטש:
1
ב׳בשעת הזיווג צריך להיות אין. וזהו רבה גרש זבובים שאפילו כזבוב לא החשיב א"ע.
2
ג׳[יחשוב שהוא רק ככלי כמו אומן שמכה בפטיש על האבן בחשקו ולאו היא תאות הפטיש שיכה על האבן דאם כן נפרד הוא מהאומן כך הוא כמו שמשפיע קדימת השכל בכלים.
3
ד׳כך הוא יעשה וכל אבריו הם רק כלים שהוא צריך לאכול ואי אפשר כי אם על ידי אבריו ולא יאכל לשם תאותו ולא יאהב שום דבר רק ה' ומצוותיו.
4
ה׳וכך צריך הזיווג לקיום הדור ואי אפשר כי אם על ידי זיווג זכר ונקבה. ועכשיו שהוא והיא רק ככלים לא יזווג לשם תאותו ולא יאהב שום דבר רק ה' ומצותיו. ויאהוב את אשתו כמו שאוהב את התפילין בלבד רק שהם מצות ד'.
5
ו׳ולא יהרהר אחרי' כי הוא רק כמשל אחד נוסע ליום השוק וא"א ליסע רק עם הסוס וכי בשביל זה יאהב את הסוס יש שטות גדול מזה כך בעוה"ז צריך לאדם אשה בשביל עבודת הבורא לזכות לעוה"ב ואם יניח עסקיו ויהרהר אחרי' יש שטות גדול מזה וימאס אותה.
6
ז׳כי אם רואה אשה נאה יחשוב הלא הלובן הוא מזרע האב והאודם הוא מזרע האם דם עכור שהם סרוחים ומאוסים ואם יניח' אצל המאכל ימאס המאכל.
7
ח׳רק הנאות שזרע האב נמשך מאבא עילאה עולם האהבה וזרע האם נמשך מאימא עילאה עולם היראה וזה היופי שלה מוטב לדבק באהבת ויראת הבורא ב"ה.
8
ט׳וכשנמאס בעיניו העבירה ההיא נמאסים בעיניו כל העבירות כי מכחה נוצר אדם והאדם יש בו שס"ה גידים מרומזי' על שס"ה מצות ל"ת ונתבטלו כל השס"ה ל"ת.
9
י׳וגם ריב"ש ע"ה אמר מפני מה יש לעבירה הזו תאוה גדולה כי מכחה נולד אדם. והאדם יש לו תענוג מסתמא מאכילתו ושאר דבריו. וכל התענוגים הם מטיפה ההוא א"כ הוא דבוק הכל לקטנות ומוטב שידבק א"ע בהקב"ה:
10