צוואת הריב"ש קכ״גTzava'at HaRivash 123
א׳שלשה ספרים נפתחים בר"ה. צדיקים גמורים הם שכל דיבורם הם בדברי קדושה בתפלה ובתורה ליחד הדיבור בעולם המחשבה שכל תפלה וד"ת צריך להאמין שמיחד בוודאי עולם הדיבור בעולם המחשבה אם הוא בכוונה. ואע"פ שמתפלל ואין נותנים לו בקשתו מה שהוא מתפלל עכ"ז באיתערותא דלתתא שהוא מיחד עולם הדיבור עם עולם המחשבה. בזה הוא גורם למעלה. ע"כ אלו ב"א שכל כוונתם ליחד עולם הדיבור עם עולם המחשבה הם צדיקים גמורים.
1
ב׳וזשרז"ל אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד הראש ר"ל כשמתפלל בכוונה אז הקב"ה מתפאר בעולם הדיבור ובא התפארות בכל העולמות ונופל עליו ג"כ התפארות. ויזהר שלא יבטל מהדביקות שלא לחשוב בהתפארות שלו איך הוא מתפלל בכוונה גדולה:
2
ג׳בינונים הם אותם שבתפלתם מכוונים גם לזה שיעשה הקב"ה בקשתם מה שהם צריכין צרכי עוה"ז. הם תלוים ועומדים עד יוה"כ ר"ל עולם המחשבה נקרא יו"כ ר"ל תלוי ועומד עד המחשבה ר"ל אחרי כוונתם. אם כוונתם לש"ש בבקשת צרכי עוה"ז בכדי שיהיו פנוים לעבודתו ית'. אזי גם הם נכתבים לחיים כי בכוונתם נתייחדו עולם הדיבור בעולם המחשבה.
3
ד׳וג' ספרים רצונו לומר דיבורים:
4