צוואת הריב"ש קכ״הTzava'at HaRivash 125
א׳"צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה". כי הנה יש ב' מיני צדיקי' ושניהם צדיקים גמורים אך החילוק ביניהם האחד הוא תמיד בדביקות בהשי"ת ועושה עבודתו המוטלת עליו והוא צדיק רק לעצמו ולא לזולתו כלומר שאינו משפיע מצדקתו לאחרים. וזהו הנמש' לארז שאמרו חז"ל שאינו עושה פירות רק שהוא צדיק בפני עצמו ואינו עושה פירות שיחזיר אחרים למוטב וירבו ויפרו צדיקים בעולם זה אינו עושה אלא לעצמו ישגה ומרב' שכרו.
1
ב׳אבל הצדיק הב' הוא נמשל לתמר העוש' פירות. וזהו כתמר יפרח כלו' שהוא מוציא יקר מזולל ומפרי' ומרבה הטוב בעולם וזה שאז"ל מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים וכו' ר"ל שזה הצדיק הב' הנזכר הוא הנקרא בעל תשובה פי' שהוא בעל ואדון אל התשובה כי הוא החזירם למוטב ורבים השיב מעון וגרם תשובה בעולם שכרו כפולה ומכופלת הרבה יותר מצדיק הראשון הנ"ל אף שגם הוא צדיק גמור:
2