צוואת הריב"ש קל״זTzava'at HaRivash 137
א׳יחשוב שהבורא מלא כל הארץ כבודו ושכינתו תמיד אצלו והוא דק מן הדק והוא אדון כל מעשים שבעולם והוא יכול לעשות כל מה שאני אחפוץ ולכך אינו יפה לו לבטוח רק בו יתברך:
1
ב׳ויחשוב כמו שמסתכל על דברים גשמיים כן מסתכל בשכינה שהוא אצלו וזהו עבודה בקטנות:
2
ג׳ופעמים יכול להבחין שיש עוד כמה רקיעים עגולים והוא עומד בנקודת הארץ הקטנה וכל העולם כאין נגד הבורא ית' שהוא א"ס והוא עשה צמצום ופנה בעצמו מקום לברוא באותו מקום העולמות ואע"פ שהוא מבין כך בשכלו מ"מ אינו יכול לעלות לעולמות העליונים. וזה מרחוק ה' נראה לו שרואה את השי"ת מרחוק.
3
ד׳אבל כשהוא עובד בגדלותו הוא מחזיק עצמו בכח גדול ועולה במחשבתו ובוקע כל הרקיעים בפעם אחד ועולה למעלה מהמלאכים והאופנים והשרפים והכסאות וזהו עבודה שלימה:
4
ה׳ויהי' תמיד בשמחה ויחשוב ויאמין באמונה שלימה שהשכינה אצלו ושומרת אותו. והוא מסתכל על הבורא ית'. והבורא ית' מסתכל בו. והבורא ית' יכול לעשות כל מה שהוא רוצה אם הוא רוצה מחריב כל העולמות ברגע אחד ובורא אותם ברגע א'. ובו ית' מושרשים כל הטובות והדינים שיש בעולם. שבכל דבר יש שפעו וחיותו. ואין אני בוטח ומתירא רק ממנו ית':
5